הרגאט

הרגאט או הממלכה הישנה (ברומנית: Regatul או Vechiul Regat) הם הכינויים המקובלים אחרי שנת 1918 ברומניה לטריטוריה הבסיסית בה נוסדה "ממלכת רומניה", טריטוריה שכללה את חבל מולדובה כולל מחוז הרצה, חבל ולאכיה ("הארץ הרומנית") כולל אולטניה ומונטניה, וחבל דוברוג'ה כולל (בין 1913–1940) הקדרילטר.

האירועים המכוננים עבור ממלכת רומניה הישנה היו חוזה השלום בפריז (1856), איחוד הנסיכויות מולדובה וולאכיה (1859), מלחמת העצמאות של רומניה (חלק מהמלחמה העות'מאנית -רוסית ב-1878-1877), סיפוחה של דוברוג'ה הצפונית לרומניה והעברת דרום בסרביה לאימפריה הרוסית (1878), הכרזת ממלכת רומניה ב-1881 וסיפוח דרום דוברוג'ה (קדרילטר) בשנת 1913.

שטח הממלכת רומניה הישנה היה עד שנת 1913 120,732 קמ"ר. בעקבות מלחמת הבלקן השנייה (1913) הוא גדל ב-7,412 קמ"ר - על ידי סיפוח דרום דוברוג'ה או הקדרילטר, על חשבון בולגריה. במהלך מלחמת העולם הראשונה בשנים 1917–1918 חלק גדול של הממלכה נכבש על ידי מעצמות המרכז - גרמניה, אוסטרו-הונגריה ובולגריה. בהסכם שהן כפו על רומניה בחוזה בוקרשט היא נאלצה לוותר על 10,683 קמ"ר לשכניה המנצחות - אוסטרו-הונגריה ובולגריה. בו זמנית בעקבות ההתפתחויות אחרי מהפכת אוקטובר 1917 ברוסיה, ב-27 במרץ 1918 התאחדה ממלכת רומניה עם הרפובליקה הדמוקרטית המולדובנית הצעירה (פלך בסרביה) ושטח הממלכה גדל ב-44,422 קמ"ר. כך באפריל 1918 מנה שטח ממלכת רומניה 161,883 קמ"ר. בסוף 1918בעקבות תבוסת מעצמות המרכז במלחמת העולם הראשונה צורפו ל"רגאט" באופן רשמי חבלים נוספים - טרנסילבניה וצפון בוקובינה (בעקבות התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית, רשמית בהתאם לחוזי השלום בסן ז'רמן-אן-לה וטריאנון) ושוב הקדרילטר - מה שיצר את רומניה הגדולה ששטחה היה ל-295,049 קמ"ר.

בגבולות רומניה כיום (שטח של 237,500 קמ"ר) נכללים, חוץ מטרנסילבניה, כל שטחי הרגאט להוציא את חבל הרצה, אי הנחשים וכמה איים על הדנובה השייכים כיום לאוקראינה, והקדרילטר, שהוחזר בשנת 1940 לבולגריה.

עדיין תושבי רומניה שמוצאם בשטחי ה"רגאט" מכונים כיום ברומנית "regățeni" (רֶגֶצֶן), להבדיל מהתושבים דוברי רומנית שמוצאם בטרנסילבניה (ardeleni - אַרְדֶלֶן), בבסרביה (basarabeni - בַּסַרַבֶּן), ובצפון בּוקובינה (bucovineni - בּּוּקוֹבִינֶן).