הרב שמואל דוד לוין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב שמואל דוד לוין (ה'תר"ן ~1890 - כ"ה בכסלו ה'תש"ג, 4 בדצמבר 1942) היה מחבר ספרים וחלוץ המחקר ההלכתי בעת החדשה על חידוש הפרה האדומה. נספה בשואה.

קורותיו

המידע אודותיו מועט. נולד בבוברויסק בשנת תר"ן לרב אברהם אליעזר ואמו בתיה. נישא למניה, בתו של אברהם משה בונימוביץ, שהיה מעשירי העיירה זברזה המרוחקת כ-10 ק"מ מוולוז'ין, ושם התגורר ושקד על התורה. היה הדמות התורנית הבולטת בעיירה, אך לא שימש בתפקיד רבני רשמי. נספה בשואה עם אשתו מניה ובניו חיים מוטה ושלמה. על פי רישומים באתר יד ושם אשתו עסקה בחקלאות והבנים בהוראה ומלאכה.

חתם על קריאות ציבוריות שונות יחד עם רבנים רבים אחרים[1].

תמך בפעולות מעשיות לגאולת ישראל, כפי שמשתקף מספריו שלהלן, וממכתב לרב זלמן סורוצקין, בו הביע תמיכה בחידוש הסנהדרין[2].

ספריו

  • לשד השמן (וילנא תרפ"ח ושוב בדפוס-צילום בברוקלין תשנ"ב) - חידושים בענייני הלכה בכל חלקי השולחן ערוך, ובסופו קונטרס לקדושת המקדש שדן בשאלה האם מותר להיכנס למקום המקדש בטומאה בזמן הזה. המחבר מגדיר את השאלה: "שאלה בוערת בפרט בזמננו זה, אתחלתא דגאולה וקיבוץ גלויות". הספר נכתב בתגובה לספר "דלתי לבנון" שיצא לאור באותה שנה, אשר התיר את הכניסה למקום המקדש, ואילו הרב לוין הסיק שלדעת הרמב"ם הדבר אסור.
  • טהרת הקדש (פיטרקוב תר"ץ, ושוב בדפוס צילום בברוקלין) - לבירור האפשרות לעשיית פרה אדומה בימינו. זהו הספר הראשון שנכתב במגמה מעשית לברר האם וכיצד ניתן לעשות פרה אדומה בימינו. המחבר מפרט שורה של שאלות הלכתיות שדורשות פתרון, כגון יחוס הכהנים, בגדי הכהונה, עשיית פרה אדומה ללא היכל, ועוד. מסקנתו היא שניתן לעשות פרה אדומה, אך מחמת ספקות שונים ניתן יהיה לאחר עשייתה להיכנס למקום המקדש אך לא להקריב קרבנות. לדעת המחבר, הכניסה למקום המקדש היא בעלת חשיבות רוחנית ופוליטית: "דאיכא בזה תקנת ישראל שיוכלו להתפלל במקום המסוגל ביותר שתישמע תפילתם. וגם יוכל להיות בזה משום ישוב ארץ ישראל, אם על ידי זה יגדל זכותנו הפוליטי בארץ ישראל".

המחבר הפיץ גרסה מוקדמת של ספר זה בין רבנים שונים, כגון הרב אברהם צבי קמאי. הללו כתבו לספרו הסכמות עם הערות הסתייגות מחלק מחידושיו. לאחר כמה חודשים יצא הספר לאור במתכונת מורחבת ובה תשובות מפורטות של המחבר להשגות המבקרים.

לקריאה נוספת

וולוזין, ספרה של העיר ושל ישיבת עץ חיים, עמ' 383.

הערות שוליים

  1. ^ קריאה לתמיכה בלומדי התורה ביוזמת החפץ חיים, "עץ חיים", עמ' 89. תמיכה מנומקת בתקנה למניעת ריבית שיזם רבי אלתר עזריאל מאיר איגר מלובלין, "תקנת רבים", עמ' 69.
  2. ^ קובץ "פרי עץ חיים" י עמ' 81.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0