הרב יצחק שפירא

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יצחק שפירא
לידה
כ"ז בתמוז תשכ"ו
השתייכות ציונות דתית
תפקידים ראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר
חיבוריו "תורת המלך"

הרב יצחק שפירא (נולד בכ"ז בתמוז תשכ"ו, יולי 1966) הוא ראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר, חבר וועדת ההקמה בתנועת דרך חיים, וממחברי הספר "תורת המלך".

ביוגרפיה

נולד לרב משה ולרבנית רבקה שפירא, העומדים בראש מדרשת שובה בעפרה. למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבות שבי חברון ומרכז הרב. קיבל סמיכה לרבנות מהרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. לאחר נישואיו למד בכולל מר"ץ ובישיבת עטרת נחמיה בתל אביב. לימד בישיבת נחלים.

הרב שפירא עבר ללמוד וללמד בישיבת עוד יוסף חי כאשר הישיבה הייתה בקבר יוסף בשכם, והיה לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב יצחק גינזבורג. משנת תשס"ו הוא משמש כראש הישיבה בפועל, תחת הנהגת הרב גינזבורג. כמו כן הוא מלמד ב"בית הספר לתורת הנפש" בירושלים.

הרב שפירא חיבר מספר חיבורים הלכתיים והשקפתיים. יחד עם הרב יוסי פלאי, ר"מ בישיבה, חיבר את הספר "אל הר המור" בנושא עלייה להר הבית על פי ההלכה, ואת הספר "אל גבעת הלבונה" בענייני הר הבית והמקדש במחשבה וחסידות. כמו כן כתב יחד עם הרב יוסי אליצור את הספר "תורת המלך" – בירורי הלכה בנושאים הנוגעים למלכות ישראל – שהכרך הראשון שלו עסק בדיני נפשות בין ישראל לעמים. הספר עורר פולמוס והרב שפירא נלקח לחקירה משטרתית, שנויה במחלוקת, בחשד להסתה. בסופו של דבר הודיעה פרקליטות המדינה ב-28 במאי 2012 על סגירת החקירה מחוסר ראיות.[1] הכרך השני של הספר תורת המלך עוסק בסמכות השלטון, ומבנה שלטוני במדינה יהודית על פי מקורות ההלכה, נדפס בשנת תשע"ז.

מאמרים נוספים של הרב שפירא בהלכה ובחסידות מתפרסמים באתר ישיבת עוד יוסף חי ועוד.

בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה.[2]באוגוסט 2011 הוצא נגדו צו הרחקה מנהלי.[3] בשנת תשע"ד עבר להתגורר בשכונת קריית משה בירושלים, בקרב קהילה מתפתחת של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. הוא משפיע ב"ישיבת תום ודעת" של קהילה זו.

משפחתו

הרב שפירא נשוי לרחל, נינתו של הרב שמחה מנדלבוים ובתו של הרב פרופסור נחום רקובר, ולהם שנים עשר ילדים.

אחיו הוא הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0



סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0