הראלד הלפגוט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. הראלד אנדרס הלפגוטספרדית: Harald Andrés Helfgott;‏ נולד ב-25 בנובמבר 1977) הוא מתמטיקאי פרואני-צרפתי, חוקר תורת המספרים ותחומים סמוכים. חוקר במכון למחקר מתמטי IMJ-PRG (אנ') בפריז ופרופסור באוניברסיטת גטינגן.

ביוגרפיה

הראלד הלפגוט נולד ב-1977 בלימה, בירת פרו. בשנת 1998 קיבל תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) מאוניברסיטת ברנדייס. ב-2003 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון, על עבודה בהנחיית Henryk Iwaniec (אנ') ופיטר סרנק, שכותרתה "Root Numbers and the Parity Problem". בשנים 2003–2004 היה באוניברסיטת ייל במשרת פוסט-דוקטורט, ובשני 2004–2006 היה בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מונטריאול.

בשנים 2006–2009 היה מרצה ואחר כך מרצה בכיר באוניברסיטת בריסטול. בשנת 2010 מונה לחוקר במכון למחקר מתמטי IMJ-PRG, ובשנת 2015 מונה במקביל לפרופסור באוניברסיטת גטינגן.

בשנים 2012 ו-2013 הוכיח את השערת גולדבך החלשה בשלושה מאמרים. ההוכחה התבססה בין היתר על חישוב שביצע יחד עם דוד פלאט. שני המאמרים הראשונים הוקדשו לשיפור החסמים הנחוצים להוכחה.[1][2] שיפור החסמים התאפשר בין היתר בזכות בדיקה ממוחשבת של השערת רימן המוכללת (עבור מספר סופי של פונקציות זטא) עד לגובה מסוים במישור המרוכב.[3] בשנת 2013 בדקו הלפגוט ופלאט את תקפותה של השערת גולדבך החלשה עד הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle 10^{30}} .[4] הם השתמשו בשיטה דומה לשיטתו של Saouter לבדיקה של השערת גולדבך החלשה עד . במאמר האחרון[5] הוכיח הלפגוט את ההשערה למספרים גדולים מ-[6] ללא הנחת השערת רימן המוכללת, ובכך סגר את השערת גולדבך באופן מלא. בנספח למאמר זה מתאר הלפגוט שיטה נוספת לבדיקת ההשערה עד הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle 10^{27}} . שיטה זו התבססה על מאמר חישובי אחר[7] של פלאט שנכתב באותו הזמן.[8]

בשנת 2017 גילה טעות בהוכחתו של לסלו בבאי משנת 2015 לבעיית הגרפים האיזומורפיים (אנ'), ובבאי תיקן את הטעות.[9]

הוקרה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Helfgott, H.A. (2012). "Minor arcs for Goldbach's problem". http://arxiv.org/abs/1205.5252
  2. ^ Helfgott, H.A. (2012). "Major arcs for Goldbach's theorem". http://arxiv.org/abs/1305.2897
  3. ^ D. Platt. Computing degree 1 L-functions rigorously. PhD thesis, Bristol University, 2011.
  4. ^ H. A. Helfgott and David J. Platt. Numerical verification of the ternary Goldbach conjecture up to 8.875 · 1030 . Exp. Math., 22(4):406–409, 2013.
  5. ^ H. A. Helfgott. The Ternary Goldbach Conjecture is true. Preprint. Available as arXiv:1312.7748.
  6. ^ בגיסה הנוכחית של המאמר החסם שופר ל הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle 10^{27}}
  7. ^ D. Platt. Computing π(x) analytically. To appear in Math. Comp.. Available as arXiv:1203.5712.
  8. ^ למעשה היו עבודות חישוביות קודמות שגם התאימו למטרה זאת, אולם הלפגוט בחר את עבודתו של פלאט כי ראה בה כיותר אמינה
  9. ^ Erica Klarreich, Graph Isomorphism Vanquished — Again, Quanta Magazine, January 14, 2017
  10. ^ 2019 Class of Fellows of the AMS
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31875460הראלד הלפגוט