הקרן הלאומית למדע (ישראל)
הקרן הלאומית למדע (באנגלית: ISF - Israel Science Foundation) היא הגוף המרכזי כיום התומך במחקר הבסיסי במדינת ישראל. מענקי המחקר של הקרן ניתנים על בסיס תחרותי, על פי מדדי מצוינות מדעית, במסלולים שונים לפי הצורך. הקרן מפעילה מערך שיפוט והערכה בינלאומיים הייחודיים לה, המאפשרים לה לבחון את הבקשות ולדרגן בסופו של דבר.
פעילות הקרן מקיפה את כל התחומים: מדעים מדויקים וטכנולוגיה, מדעי החיים והרפואה, מדעי הרוח והחברה. מקבלי המענקים הם חוקרים ישראלים באוניברסיטאות, במכוני המחקר, במוסדות להשכלה גבוהה אחרים ובבתי החולים.
כ-1,500 מדענים ישראלים נהנים מדי שנה מתמיכת הקרן. תמיכה זו מהווה כשני-שלישים מסך מענקי הקרנות למחקר בסיסי העומדים לרשות החוקרים בישראל.
רקע
ממשלת ישראל החליטה, בשנת 1972, להקצות כספים למחקר הבסיסי בישראל על בסיס תחרותי ועל סמך הצטיינות אישית, והטילה על האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לפעול למימוש התוכנית. לשם כך הקימה האקדמיה את הזרוע למחקר בסיסי. תקציב הזרוע החדשה בא ממקורות ממשלתיים, באמצעות הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה. הקרן נוהלה על ידי האקדמיה, ולא שונתה באופן משמעותי במשך חמש-עשרה השנים שלאחר מכן.
בשנת 1981 עמד תקציבה השנתי של הזרוע - בשמה החדש "הקרן למחקר בסיסי" - על כחצי מיליון דולר בלבד. עד שנת 1985 גדל התקציב לשני מיליוני דולרים. בשלב זה החלה היערכות למהפכה תקציבית ומחשבתית בתקציב ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה בתקציב המחקר הבסיסי בישראל. לבקשתו של ראש הממשלה מר שמעון פרס, הכין נשיא האקדמיה למדעים, פרופ' יהושע יורטנר, תוכנית-אב לקידום המחקר הבסיסי בישראל שאושרה בממשלה.
בעקבות תוכנית זו יזמה הוועדה לתכנון ולתקצוב תוכנית תקציבית רב-שנתית לקידום מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בה. תוך כעשור הפכה הקרן לגוף המרכזי בישראל למימון מחקר בסיסי לפי אמות מידה תחרותיות. בשנת 1992, הוסב שם הקרן ל"קרן הלאומית למדע" ובכך ניתן ביטוי למרכזיותה.
הקמת העמותה
בכ"ב באייר תשנ"ה (ה-25 במאי 1995) הוקמה הקרן הלאומית למדע כעמותה ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות לאור הגידול בהיקף פעולתה. בכך נשלם התהליך שהחל ב-1987 שמטרתו שינוי מעמדה המשפטי של הקרן והפעלתה כמסגרת ארגונית עצמאית, אשר שואבת את סמכותה מהקהילה המדעית. מטרת העמותה המוצהרת היא:
להעריך, לבחור ולתמוך בהצעות למחקר בסיסי בכל התחומים של המדעים המדויקים והטכנולוגיה, מדעי החיים והרפואה, ומדעי הרוח והחברה, הראויות למענקי מחקר, על בסיס האיכות המדעית וללא קשר להשתייכות המוסדית.
מבנה
העמותה פועלת באמצעות מועצה, הנהלה אקדמית וועד מנהל:
- מועצת העמותה, שבה 12 חברים, קובעת את מדיניות הקרן ומאשרת את תקציבה השנתי ואת מבנהו. בראש המועצה עומד נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וחברים בה יו"ר ות"ת וחבר ות"ת, שני חברי מועצת האקדמיה, שני אנשי ציבור ושלושה פרופסורים מן המניין במוסדות להשכלה גבוהה וחברי הוועד המנהל של העמותה.
- בהנהלה האקדמית של הקרן יושבים 6 חברים: יו"ר, שלושה ראשי תחומים עבור כל אחד מהתחומים בהם הקרן עוסקת, נציג ות"ת ומנכ"ל האקדמיה. הנהלת הקרן עוסקת בביצוע השוטף של מדיניות המועצה, ממנה את הוועדות המקצועיות, מטפלת בכל ההליך של ניהול הבקשות החדשות והמענקים הפעילים ומביאה בפני המועצה את המלצותיה על חלוקת התקציב.
- הוועד המנהל, המורכב מאיש ציבור ושני חברי מועצה, נושא באחריות לפעילות הניהולית והכספית השוטפת של הקרן.
יושבי ראש מועצת הקרן
- 1976-1973 - פרופ' ארנסט דוד ברגמן
- 1981-1976 - פרופ' אריה דבורצקי
- 1986-1981 - פרופ' אפרים א' אורבך
- 1995-1986 - פרופ' יהושע יורטנר
- 2004-1995 - פרופ' יעקב זיו
- 2010-2004 - פרופ' מנחם יערי
- 2015-2010 - פרופ' רות ארנון
- 2015 ואילך - פרופ' נילי כהן
יושבי ראש ההנהלה האקדמית
- 1981-1973 - פרופ' יגאל תלמי
- 1986-1981 - פרופ' יהושע יורטנר
- 1989-1986 - פרופ' ישראל דוסטרובסקי
- 1995-1989 - פרופ' ישראל פכט
- 2002-1995 - פרופ' פאול זינגר
- 2009-2002- פרופ' יוסף קלפטר
- 2009 ואילך - פרופ' בנימין גייגר
תקציב הקרן
97% מתקציב הקרן הלאומית למדע הם הקצבת ות"ת; 3% הנותרים באים מתרומות ישירות, מפרסים, מקרנות מיועדות למחקר ומקרנות שמורות המנוהלות על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בעת הקמתה עמד תקציב הקרן על 300,000$, כיום התקציב קרוב ל-330 מיליון ש"ח [1]
תהליך השיפוט בקרן
תהליך השיפוט בקרן בנוי על שילוב של סיקור עמיתים ודיונים בוועדות מקצועיות, במטרה לבחון את אמות המידה הנדרשות בכל אחד מהמחקרים המועמדים. בשלושת תחומי המחקר שבהם תומכת הקרן מוקמות מדי שנה ועדות מקצועיות לטיפול בבקשות המוגשות ואלו מעבירות סיכומים לראש התחום הרלוונטי. האחרון מוסיף את הערותיו לסיכומים, מגיש להנהלת הקרן וזו מביאה את המלצותיה לאישור מליאת המועצה של הקרן הלאומית למדע.
מסלולי המענקים
קיימים מספר מסלולים שונים לקבלת המענקים מהקרן:
- מענקי מחקר אישיים - מענקים הניתנים לחוקר בודד או קבוצת מחקר מצומצמת לתקופה של שנה עד ארבע שנים. מהווה את עיקר פעילותה ותקציבה של הקרן[2]
- מוקדי מחקר - תמיכה בקבוצות מחקר מצטינות במיוחד באוניברסיטאות.
- סדנאות מחקר - מימון סדנאות מחקר הקשורות למחקרים שנושאיהם ממומנים בקרן.
- מענקי ציוד - מענקים הניתנים לשם רכישת ציוד מחקר מתקדם ויקר - מענקים אלו ניתנים בשני מסלולים: מענקי ציוד לחוקרים חדשים[3] ומענקי תמיכה ברכישת ציוד מוסדי בסיסי[4]
- תוכנית ביכורה
- תוכנית מורשה לקליטת מדענים ולמחקר קליני
- מענק לטכנולוגיות משולבות
- תוכנית לתמיכה במחקר ביו-רפואי בתחום סוכרת נעורים (Type I Diabetes)
- תוכנית I-CORE - תוכנית התומכת בהקמת מרכזי מצוינות מדעית
בנוסף, מעודדת הקרן בביצוע שיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים במסגרת מספר תוכניות שונות.
על פי אתר הקרן הלאומית למדע סכומי המענק הממוצעים במסלולי הם[5]:
- בתחום המדעים המדויקים וטכנולוגיה: כ-200,000 ש"ח
- בתחום מדעי החיים ורפואה: כ-230,000 ש"ח
- בתחום מדעי הרוח: כ-112,000 ש"ח
- בתחום מדעי החברה: כ-117,000 ש"ח
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הקרן הלאומית למדע
ליאור דטל, "אסור לוותר על המוחות הטובים — גם אם צריך להשקיע 10 מיליון דולר בחוקר", באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2018
הערות שוליים
