הקרב על נהר סיט
 | ||||||||||||||
| מלחמה: פלישת המונגולים לרוסיה | ||||||||||||||
| תאריכים | 4 במרץ 1238 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ליד נהר סיט (מחוז יארוסלבל) | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון מונגולי | |||||||||||||
| ||||||||||||||
הקרב על נהר סיט היה קרב בין הכוחות הרוסים לבין הכוחות המונגולים שהתרחש ב-4 במרץ 1238 והסתיים בניצחון מונגולי.
בשנת 1237 הכוחות המונגולים בראשות באטו חאן פלשו לשטחים של הנסיכויות הרוסיות בצפון-מזרח. העיר הגדולה הראשונה שעמדה במצור הייתה ריאזן. לאחר מצור קשה, ב-21 בדצמבר 1237 העיר נפלה בידי המונגולים. לאחר קרב קולומנה ונפילת העיר ולדימיר הכוחות המונגולים התפצלו. רוב הכח התחיל בהתקדמות לכיוון דרום-מזרח והיתר, בראשות בורולדאי, התקדמו לכיוון הערים לחופי הוולגה.
הנסיך יורי השני הסתתר ביערות עם הכוחות שנשארו והמתין להגעת כוחותיו של אחיו, נסיך קייב.
כאשר הכוחות המונגולים התקרבו, הכוחות הרוסים לא היו מוכנים לקרב למעט כוח קטן יחסית בהיקף של 3,000 לוחמים. כתוצאה מכך, הכוח כותר, רובו נהרג בקרב או נלקח בשבי. הנסיך עצמו נהרג וראשו נשלח למחנה של באטו ח'אן. ככל הנראה לאור היקף האבדות, המונגולים לא המשיכו בהתקדמות לכיוון נובגורוד. גרסה אחרת טוענת שההתקדמות לכיוון נובגורוד נפסקה בגלל האדמה הבוצית באזור זה בעונה זו של השנה שהקשתה על הפרשים המונגולים.
לאחר הקרב למעשה הסתיימה התנגדות מאורגנת של הרוסים למונגולים בנסיכויות בצפון-מזרח. תפקיד נסיך ולדימיר הועבר ליארוסלאב השני, שהכיר בעליונות של הח'אן הגדול המונגולי.
קישורים חיצוניים
24479592הקרב על נהר סיט