הקרב על מולביץ
 | ||||||||||||||||||||||
| חיל רגלים פרוסי בקרב על מולביץ. | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: המלחמה השלזית הראשונה | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת הירושה האוסטרית | ||||||||||||||||||||||
| תאריך | 10 באפריל 1741 | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | הקרב על כרוס-גולגאו | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | המצור על בריג | |||||||||||||||||||||
| מקום | מולביץ, שלזיה | |||||||||||||||||||||
| עילה | מתקפת נגד אוסטרית | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון פרוסי מכריע | |||||||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | סיפוח חבל שלזיה לתוך ממלכת פרוסיה | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
הקרב על מולביץ (בגרמנית: Schlacht bei Mollwitz) היה קרב מרכזי במהלך מלחמת שלזיה הראשונה (השלבים הראשונים של מלחמת הירושה האוסטרית), שאירע ב-10 באפריל 1741 במסגרתו הצבא הפרוסי תחת פרידריך השני, מלך פרוסיה, הצליח למנוע את התקדמותה של מתקפת נגד אוסטרית לתוך שלזיה, שנכבשה בידי הפרוסים בשלבים המוקדמים של המלחמה. הקרב הביא להסדר הסמכות הפרוסית בחבל שלזיה ולסיפוחה הרשמי לתוך ממלכת פרוסיה בהמשך המלחמה.
רקע
הצבא הפרוסי
ערכים מורחבים – ממלכת פרוסיה, הצבא הפרוסי
במהלך שלטונו של פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה, הצבא הפרוסי הפך למרכזי בצבאות אירופה. נוצרה בממלכת פרוסיה תרבות שקראה להאדרת הצבא ובסוף שלטונו, בשנת 1740, מנה הצבא 80,000 איש. בתקופת שלטונו הקים פרידריך וילהלם הראשון מדינה אזרחית יעילה שתפקידה העיקרי לתמוך בצבא גדול ומאורגן היטב, שרוכז בחיל רגלים פרוסי. המשפחות האצילות של פרוסיה נדרשו להתחייב לשלוח את בניהן ללימודי הקצונה של הצבא. הגדודים נבדקו על בסיס שנתי על ידי המלך והיה סטנדרט נדרוש לתרגול ולביצוע.
ניתן היה לסמוך על גדודי חי"ר פרוסים שיעברו בשדה הקרב לפי סדר ובמהירות שאף צבא אחר לא היה יכול באותה העת. הצבא הפרוסי כמו כן תיפח את השימוש בנשק חם מודרני שכלל ארטילריה ומוסקטים בשימוש נרחב בשדה הקרב. פרידריך השני, ירש את אביו בשנת 1740 והחל במהרה בשיפור חיל הרגלים וחישול נכסים אדירים מהזרועות שאביו הזניח; בעיקר חילות הפרשים והתותחנים.
הצבא האוסטרי
כלי הנשק המרכזי שהיה בשימוש של החי"ר האוסטרי היה מוסקט, שכלל בקצהו כידון וחרב קטנה. פרשים כבדים, שהיו מרכז התפארת הצבאית של הצבא האוסטרי היו חמושים בחרב כבדה ובקרבין. בין יחידות הפרשים היו ההוסרים, שהיוו יחידת עילית הונגרית במקורה. הצבא האוסטרי הכיל מספר רב של יחידות לא סדירות כמו הפנדורס מחבל הבלקן שהיו מחולקים לפיקוד לפי אתניות. הוסרים הונגרים סיפקו את זרוע הפרשים הקלה ורובם צורפו לצבא ההונגרי לאחר נפילתה של ממלכת הונגריה בין ארכידוכסות אוסטריה ממערב והאימפריה העות'מאנית מדרום במהלך המאה ה-16.
מלחמת שלזיה
- ערך מורחב – המלחמות השלזיות
לפרידריך וילהלם הייתה יראת כבוד לסדר המכונן באירופה, והחזיק מקיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית הבסבורג. בנו, בשונה ממנו, לא העריך את המלוכה ההבסבורגית לכדי מצב שיתמוך בה באש ובמים. ב-20 באוקטובר 1740 נפטר קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כשהוא משאיר את כס המלוכה לבתו מריה תרזה. ירושתה הבעייתית של מריה תרזה הביאה לתחילתה של מלחמת הירושה האוסטרית במסגרתה פרידריך החליט לכבוש את מחוז שלזיה האוסטרי ובכך הביא לתחילתן של המלחמות השלזיות בין פרוסיה ומלוכת הבסבורג.
שלזיה, חבל ארץ משגשג בעל חשיבות כלכלית מרכזית ורוב פרוטסטנטי באוכלוסייתו, שכנה על גבול דרום פרוסיה לאורך גדות נהר אודר. עם 1.5 מיליון תושביה פרידריך ראה בשלזיה תוספת משמעותית למדינה הפרוסית עם 2.2 מיליון תושביה. פרידריך פלש לשלזיה ב-16 בדצמבר 1740 לאחר חודשים ממושכים של הכנות. הוא חצה את הגבול מדרום לעיר הפרוסית קרוסן וצעד דרומה בגדה המערבית של נהר אודר. ב-3 בינואר 1741 ברסלאו, בירת שלזיה, פתחה את שעריה בפני פרידריך. פרידריך היה באותה העת נטול ניסיון צבאי מעשי, מלבד פיקוד על גדוד חי"ר בימי שלום.
במרץ 1741 כבש הצבא הפרוסי את האזור הכפרי שלזיה עד לגבולו הדרומי, שם התפזרו הכוחות הפרוסים למשך שארית החורף. עיירות מפתח נותרו מוחזקות בידי ארכידוכסות אוסטריה, בעיקר נייסה. ב-9 במרץ 1741 הסתער הנסיך האוסטרי לאופולד מאנהלט-דסאו על גלוגאו בדרום שלזיה על ידי הוראת הקיסרית מריה תרזה. הצבא האוסטרי הראה את נחישותו לכבוש מחדש את שלזיה. ההתקפה החלה הודות להירגעות יחסית בשאר חזיתות מלחמת הירושה האוסטרית ולכן ניתן לכוחות לפנות למערכה בשלזיה. באפריל 1741 פילדמרשל וילהלם ריינהרד פון נייפרג נכנס לשלזיה בראש הצבא האוסטרי, הפיל במהירות את הכוחות הפרוסים שהיו מפוזרים ברחבי שלזיה ופנה להקל על חיל המצב בנייסה על גדות האודר. פרידריך ריכז את כוחות צבאו והלך בעקבות נייפרג. הפרוסים עלו על עקבות הצבא האוסטרי ותקפו אותו במולביץ, כפר מדרום לנייסה. מולביץ היה הראשון בקרבותיו של פרידריך. במפעם הראשונה והאחרונה הוא השאיר את ההנהגה הצבאית לפילדמרשל קורט כריסטוף גראף פון שוורין.
הקרב
הצבא האוסטרי שהה מסביב לכפר מולביץ. בתחילה הופתע הכוחות מהופעתו של הצבא הפרוסי, והתכוננו לקרב במהרה. לאוסטרים לא היה ניסיון בלחימה נגד הצבא הפרוסי עד לנקודה זאת וקציניו ציפו לניצחון קל. המפקד האוסטרי פתח במתקפת פרשים חזקה עם הרגימנטים בצד השמאלי של המערך האוסטרי. ההתקפה פגעה באגף הימני הפרוסי שהוחזק על ידי רגימנט הפרשים. הפרשים הפרוסים היו בתקופה זו מתחת לסטנדרטים של הצבאיים של האוסטרים המנוסים והמושמעים. הפריסה הפרוסית על האגף הימני הייתה פגומה מאוד בכך שהרגימנטים של הפרשים וחיל רגלים התערבבו ומנעו פריסה מתואמת של הפרשים הרכובים על מול המתקפה האוסטרית. הפרשים הפרוסים קרסו לנוכח ההתקפה האוסטרית ובתגובה פרידריך הנהיג אישית רגימנט פרשים וסף לתמוך במערך הפרוסי.
פרידריך, בהמלצתו של פילדמרשל שוורין כי הוא הפסיד בקרב וכי הכוחות הפרוסים עומדים לקרוס לנוכח ההתקפה, נסג מתוך שדה הקרב עם פמלייתו האישית. הוא רכב לעיירה אופפלן שם הוא הצליח להימלט מלכידתו בידי הוסרים הונגרים. בינתיים בשדה הקרב, הודות למשמעת של הצבא הפרוסי המטופח, הצליחו הרוסים לשמור על מערך יציב ולהתיש את האוסטרים לכדי מתקפת נגד שהביאה לנסיגתם של האחרונים ולייצוב החזית והכיבוש הפרוסי של שלזיה. כשעבר לעיירה לובן, קיבל פרידריך הודעה משוורין שהודיע לו שהקרב ניצח. פרידריך חזר לגלות כי חיל הרגלים הפרוסי החזיק מעמד, גירש את הפרשים האוסטרים והתקדם לכבוש את מולביץ. נייפרג נסוג מהשדה ונסוג חזרה מעבר לגבול והשאיר את הפרוסים מנצחים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הקרב על מולביץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- הקרב על מולביץ, באתר מפות מלחמה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הקרב על מולביץ".
30367581הקרב על מולביץ