הקלה חברתית
הקלה חברתית או האצה חברתית (אנגלית: Social facilitation), היא ההשפעה של נוכחות אחרים על ביצוע משימה.
אופן ההשפעה של נוכחות האחרים תלוי ברמת המיומנות של האדם במשימה הנתונה. המחקר בפסיכולוגיה חברתית מראה שנוכחות צופים מקלה בעיקר על ביצוע פעולות פשוטות ומתורגלות, אך מקשה על ביצוע פעולות מורכבות וחדשות.
איבחון התופעה וחקירתה
.png)
המחקר הראשון שגילה את קיומה של התופעה בוצע בשנת 1898 על ידי נורמן טריפלט (Norman Triplett), חוקר פסיכולוגיה אמריקאי, שהבחין כי רוכבי אופניים משפרים את ביצועיהם בנוכחות רוכבים אחרים. טריפלט המשיך לחקור את התופעה, והראה את קיומה גם במעבדה באמצעות ניסוי שערך בו הנבדקים היו צריכים לבצע פעולה מוטורית פשוטה של גלגול חוט על חכה - פעם לבד, ופעם בנוכחות אחרים.
בשנת 1920, חוקר נוסף בשם פלויד אולפורט (Floyd Allport) מצא כי ביצועי אנשים ובעלי חיים טובים יותר בנוכחות אחרים, וטבע את המונח "הקלה חברתית" לתיאור התופעה.
בשנת 1942, עקב מחקרים נוספים אשר נערכו בתחום, התברר כי לא תמיד נוכחות אחרים תורמת לרמת הביצוע, אלא לעיתים היא עלולה לפגום. תופעה זו של הפחתת רמת הביצוע הוגדרה יותר מאוחר במונח "עכבה חברתית".
בשנים שלאחר מכן זנחה הפסיכולוגיה החברתית את הנושא עד שנת 1965, עם הופעתו של מודל "תיאורית הדחף" של רוברט זאיונק (Robert Zajonc). מודל זה גורס כי נוכחות אחרים מהווה מקור לעוררות אמוציונאלית, כלומר ככל שהתפקיד מופשט יותר והעוררות עולה, כך יעלה טיב הביצוע, מאידך ככל שהתפקיד מורכב יותר והעוררות עולה, כך ירד טיב הביצוע. זאיונק טען שרמת עוררות מוגברת הנגרמת כתוצאה מנוכחות אחרים מחזקת תגובות דומיננטיות. כאשר מדובר במשימה פשוטה ומנוסה, תגובות דומיננטיות נוטות להיות נכונות לביצוע, ואילו כאשר מדובר במשימה מורכבת ולא מנוסה, אזי תגובות דומיננטיות נוטות להיות לא נכונות.
מחקר
מחקרים רבים בפסיכולוגיה חברתית נעשו על מנת להבין את תופעת ה"הקלה החברתית". להלן פירוט של חלק מן המחקרים הבולטים שנעשו בתחום.
ניסוי התיקנים
ניסוי זה בדק האם האפקט של נוכחות אחרים והשפעתו על ביצוע הוא אפקט ראשוני ובסיסי לבעלי חיים. החוקרים רוברט זאז'ונק, היינגרטנר (Heingartner) והרמן (Herman) בדקו כמה זמן ייקח לבעל חיים פשוט – תיקן אמריקאי, לצאת ממבוך.
תיקנים הם בעלי חיים הידועים כשונאי אור, ולכן נבנו עבורם מבוכים שמצידם אחד הונח פנס, והתיקנים היו רצים אל הצד החשוך כדחף טבעי. נבנו שני מבוכים, האחד בעל מסלול ישר ללא פניות, והשני מורכב, עם שתי פניות בדרך לחושך. הניסוי בוצע פעם אחת במבוך עם תאים שקופים ריקים מנוכחות אחרים, ופעם אחרת במבוך עם תאים שקופים עם נוכחות של תיקנים אחרים. בניסוי נמצא כי כאשר המבוך היה פשוט, מצא התיקן את המטרה מהר יותר בנוכחות קהל של תיקנים אחרים, וכשהמבוך היה מורכב היה הביצוע אטי יותר בנוכחות קהל.
ההסבר שניתן לאפקט הוא שקיים בסיס משותף ברמה הביולוגית-אבולוציונית, לפיו נוכחות של אורגניזמים אחרים מהווה מקור של איום. אצל בעלי חיים האיום הוא איום פיזי, ואילו אצל האדם, שהוא אורגניזם מורכב יותר, הנוכחות מתפרשת כתחרות על הערכה, סטטוס, מקום וכדומה.
ניסוי הערכת הזולת
בניסוי זה אשר נערך בשנת 1968 ביקש החוקר קוטרל (Cottrell) לבדוק האם עצם הנוכחות של אחרים משפיעה, או רק נוכחות בה מתבצעת צפייה על הנבדק. הנבדקים התבקשו לבצע מטלה, כאשר בפעם הראשונה הם ביצעו אותה לבד, בפעם השנייה בנוכחות צופים, ולבסוף בנוכחות קהל אשר עטה כיסוי עיניים ולא יכל לצפות בנבדק. תוצאות הניסוי הראו שכאשר נבדקים ביצעו מטלות בנוכחות קהל שלבש כיסוי עיניים – טיב הביצוע היה כמו בעת שהם היו לבד, ולא הייתה ירידה ברמת הביצוע.
קוטרל הסיק מכך שהעוררות הגורמת לאפקט ההקלה החברתית נובעת מהחשש הפנימי שאחרים יכולים להעריך את הביצוע. ניסוי זה היווה בסיס ל"תאוריית הערכת הזולת" (Evaluation Apprehension).
ניסוי שחקני הביליארד
בניסוי זה שנערך בשנת 1982 בדק החוקר מייקלס (Michaels) את השפעת הנוכחות על משתתפים בעלי רמת מקצועיות שונה במשחק ביליארד. בניסוי נמצא כי שחקני ביליארד מעולים שיפרו את הישגיהם כאשר אחרים צפו בהם, ועלו ברמת ההצלחה הממוצעת מ-71% ל–80%. לעומת זאת, שחקנים בינוניים ומטה, ירדו בהישגיהם כאשר צפו בהם, והשיגו רמת הצלחה ממוצעת טובה פחות, מ-36% ל-25%.
מייקלס הסביר כי אצל השחקנים המעולים אשר מודעים ליכולתם יש לנוכחות של אחרים משמעות של אתגר, ואילו אצל השחקנים האחרים חוסר הביטחון ביכולת העצמית הביאה לכך שהצפייה של אחרים הגבירה את הלחץ, דבר אשר התפרש אצלם כאיום או גרם לפחד מהערכה ומכישלון.
השלכות האפקט
- נמצא כי כמות האוכל שאנשים אוכלים בארוחות תלויה במספר האנשים הסועדים אתם. תלות זו מיוחסת להקפדה יתירה על הבריאות בנוכחות אחרים.
- נמצא כי נוכחות קהל במגרשי הספורט משפרת את הביצוע של השחקנים על המגרש. לרוב יש יתרון בכך שהמשחק מתקיים במגרש הביתי, אבל לעיתים העוררות המוגברת יכולה להביא את השחקנים למצב של ירידה בביצועים עקב הלחץ.
- התנהגות ארגונית - במרחבי עבודה הקיימים במפעלים נמצא כי עובדים אשר עוסקים במטלות מונוטוניות יבצעו את עבודתם טוב יותר בנוכחות עובדים אחרים ויגבירו את התפוקה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Zajonc, R. B. (1965). Social facilitation. Science, 149, 269-274.
- Cottrell, N.B., Wack, D.L., Sekerak, G.J. and Rittle, R.H. (1968). Social facilitation of dominant responses by presence of others. Journal of Personality and Social Psychology, 9, 245-50.
קישורים חיצוניים
- הקלה חברתית - תיאור ניסוי Triplett (באנגלית)
22361478הקלה חברתית