הקומסומולץ המוסקבאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקומסומולץ המוסקבאי
ISSN 1562-1987
ראש ממשלת רוסיה לשעבר ויקטור צ'רנומירדין בביקורו במערכת העיתון "הקומסומולץ המוסקבאי". 2009.
five men in suits gathered around a table
בקרמלין במוסקבה הנשיא ולדימיר פוטין מעניק ריאיון לעורכים הראשיים של עיתונים מובילים ברוסיה.

הקומסומולץ המוסקבאי[1]רוסית: Московский комсомолец) הוא עיתון יומי במוסקבה עם תפוצה המתקרבת למיליון ומכסה בעיקר חדשות וידיעות כלליות.[2] העיתון נוסד בשנת 1919 והוא נחשב כיום לעיתון הנוטה לפרסם ידיעות סנסציוניות או פרובוקטיביות על הפוליטיקה והחברה הרוסית. בין השאר, העיתון היה הראשון להפיץ את השמועה לפיה ולדימיר פוטין מנהל מערכת יחסים עם הספורטאית והפוליטיקאית אלינה קבאייבה.

העיתון זכה לפרודיה ספרותית כשהופיע כעיתון מרכזי בסדרת הספרים של בוריס אקונין "תיבת פנדורין". בסדרה העיתון מוזכר בשם "הבוגומולץ המוסקבאי".

היסטוריה

העיתון פורסם לראשונה על ידי ועדת מוסקבה של הקומסומול ב-11 בדצמבר 1919 בשם הקומונאר הצעיר (ברוסית, "Юный коммунар"). במהלך השנים הבאות העיתון שינה את שמו מספר פעמים, כך מספר חודשים לאחר הגיליון הראשון הוא נקרה יונושסקאיה פראבדה (ברוסית: Юношеская правда, "אמת נוער"). בשנת 1924, לאחר מותו של לנין, שמו שונה למולודוי לנינץ (ברוסית: Молодой ленинец, "איש לנין הצעיר"). העיתון קיבל את שמו הנוכחי בספטמבר 1929.[3]

בשנים 1931–1939 הפסיקה העיתון לפרסם. הוא קם לתחייה בשנת 1940 אך לא לזמן רב: המלחמה קטעה את הפרסום שוב באוגוסט 1941. ההוצאה לאור התחדשה רק ב-2 באוקטובר 1945. עד 1990 שימש כשופר עיריית מוסקבה והוועדה המוסקבאית של הליגה הקומוניסטית הצעירה הלניניסטית. בשנת 1991, עם גל ההפרטה, צוות העורכים השתלט על מערכת העיתון.[3]

עורכים ראשיים

מאז 1983 משמש פאבל גוסב כעורך ראשי.[4]

עורכים ראשיים קודמים

  • אלכסנדר סובוטין 1951–1958.
  • ארקדי אודלצוב 1968–1974.
  • לב גושצ'ין, 1977–1983.

תוכן

העיתון מתמחה בפרסום חומרים חברתיים ופוליטיים אקטואליים, סקרים כלכליים, חדשות עירוניות, ידיעות עירוניות ומידע מגוון.[3]

פרסי ZD

ערך מורחב – פרסי ZD

העיתון ידוע גם כמארח את מצעד הלהיטים הוותיק ביותר ברוסיה - זבוקובאיה דורוז'קה (ברוסית: Звуковая Дорожка, "מסלול הקול"). הוא נוסד בסתיו 1975 על ידי ארתור גספריאן ופורסם מדי חודש בעיתון מאז 1977.[5] המצעד נקרא גם פרסי ZD, הוא מכיל להיטים רוסים ובינלאומיים כאחד. מאז 2003 הוא מוצג בטקס באולמות קונצרטים ונחשב לאחד מפרסי המוזיקה הרוסית הגדולים והחשובים.[6]

תפוצה

על פי סקר שנערך במאי 2004 על ידי מרכז לבדה, 9% מהרוסים ו-33% מהמוסקבאים שהגיבו קראו את העיתון "פחות או יותר באופן קבוע". נכון לשנת 2000 הסקר דיווח על 11% ו-40% בהתאמה.[7]

יש לו תפוצה מודפסת של בין 700,000[3] ל-930,000[8] עותקים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Editor-in-chief of the newspaper Moskovsky Komsomolets Pavel Gusev re-elected chairman of Moscow Journalists Union TASS, 27 March 2013.
  2. ^ "Moskovskiy Komsomolets". Mondo Times. נבדק ב-1 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Газета "Московский комсомолец". Справка
  4. ^ Гусев Павел Николаевич [Gusev Pavel Nikolayevich] (ברוסית). Civic Chamber of the Russian Federation. נבדק ב-22 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Погодин, Сергей (16 באפריל 2013). "Звуковая Дорожка. ZD-Awards 2013! 19 апреля «Известия Холл»" [Zvukovaya Dorozhka. ZD-Awards 2013! 19 April in Izvestiya Hall] (ברוסית). Musicafish.ru. ארכיון מ-2013-04-25. נבדק ב-22 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "ZD Awards to Take Place in Izvestia Hall". TopHit.ru. 11 באפריל 2013. נבדק ב-22 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Чтение газет в России и Москве [Reading of newspaper in Russia and Moscow] (ברוסית). Levada Center. 7 ביוני 2004. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2008. נבדק ב-22 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Московский Комсомолец [Moskovsky Komsomolets] (ברוסית). РИА О'Кей. 7 ביוני 2004. אורכב מ-המקור ב-3 ביולי 2014. נבדק ב-22 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הקומסומולץ המוסקבאי33527632Q1062623