הצפון הקדום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה של הצפון הקדום - 550 - 660 לספירה

הצפון הקדום או הן אוגלד'וולשית: Hen Ogledd) הוא אזור היסטורי בצפון אנגליה ודרום סקוטלנד של ימינו, שבו שכנו עמים וממלכות קלטיות בריטוניות בתקופת ימי הביניים המוקדמים.

הבריטונים בצפון הקדום דיברו בניב קלטי ייחודי הנקרא קאמברית והם נבדלו תרבותית מעמי צפון בריטניה, בהם הפיקטים, האנגלו-סקסונים והסקוטיי (שפלשו מאירלנד). בנוסף, הקלטים הצפוניים נבדלו גם משאר העמים הקלטים של האי הבריטי בהם הוולשים, הקורנים והפיקטים (שלהם גם מקור קלטי). העמים הביטונים הצפוניים התקיימו באופן רציף מהשבטים הקלטים בתקופת השלטון הרומי בבריטניה, אך החלו להיבדל משאר האי הבריטי לאחר עזיבת הרומאים ותחילת פלישות של עמים חיצוניים במאה ה-6.

רוב האזורים של הצפון הקדום נכבשו בהדרגה על ידי האנגלו-סקסונים ובעיקרן ממלכת נורת'מבריה, הם נותרו ככיס בריטוני שהחזיק מעמד כמאה שנים לאחר שאר אזורי אנגליה של ימינו. היוצאת מהכלל היא ממלכת סטרת'קלייד אשר החזיקה מעמד עד המאה ה-11 עד אשר השתלבה בתוך ממלכת סקוטלנד הגאלית. בין הצפון הקדום לממלכות ויילס היה קשר תרבותי ופוליטי הדוק, מספר שושלות וולשיות (כגון בית אברפראו) נוסדו על ידי דמויות חשובות מהצפון הקדום, דייוויד הקדושקדוש פטרון של ויילס) אף הוא נחשב לבעל מקורות מהצפון הקדום.

ממלכות הצפון הקדום

ארבעת הממלכות המרכזיות שהרכיבו את הצפון הקדום היו:

ראו גם

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31916341הצפון הקדום