הציבור נגד האלימות
 | |
| מדינה |
סלובקיה .svg){kind=small} |
|---|---|
| מנהיגים | יאן בודאי, פדור גאל |
| תקופת הפעילות | 19 בנובמבר 1989 – הווה |
| אידאולוגיות | ליברליזם דמוקרטי, קידום האיחוד האירופי |
הציבור נגד האלימות (בסלובקית: Verejnosť proti násiliu VPN - וריינוסט פרוטי נאסיליו) הייתה תנועה פוליטית אזרחית שפעלה בסלובקיה אחרי פריצת מהפכת הקטיפה ב-1989. היא הוקמה בברטיסלבה בנובמבר 1989 ונחשבת למקבילה הסלובקית של הפורום האזרחי שפעל בצ'כיה. שתי התנועות ראו את עצמן "נציגות ריבוניות של התנועה האזרחית הצ'כית והסלובקית". תנועת VPN כללה דיסידנטים סלובקים כמו מילן קניאז'קו, יאן בודאי, פדור גאל, פטר זאיאץ, מרטין בוטורה, יוזף קוצ'ראק, ולדימיר מצ'יאר, שנענו לקריאתו של אלכסנדר דובצ'ק ונועדה לקדם את החלפת השלטון הקומוניסטי הצ'כוסלובקי שקרא לעצמו "סוציאליסטי", בדמוקרטיה ריאלית מסוג מערבי, ודרשה לשם כך קיומן של בחירות חופשיות וחקיקת חוקה חדשה. התנועה התקיימה עד לסופה של הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית ב-1991. במפגש בין וצלב האוול לנציג הוועד המתאם של ה- VPN, פטר זאיאץ, האבל מסר לידיו את הקלטת "הפנייה לעם הסלובקי". באותם הימים בברטיסלבה התקיימו הפגנות המוניות נגד מדיניות שלטון, שבהן השתתפו הרבה סטודנטים. ב־22 בנובמבר 100,000 בני אדם התכנסו בברטיסלבה ואימצו את "עצומת האזרחים אל ראש ממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית הסלובקית". ב-23 בנובמבר נאם דובצ'ק בפני המפגינים. ב-25 בנובמבר התנועה והוועד המתאם של האוניברסיטאות בסלובקיה אימצו עצומה משותפת שדרשה בחירות חופשיות, הבטחת חופש היוזמה הפרטית, חופש תנועה, חופש התכנסויות והתאגדות וזכויות וחירויות חוקתיות אחרות. וביטול התפיקד המנהיג של המפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית. ב-26 בנובמבר 1989 התחילו שמונה סיבובי משא ומתן בין הממשלה למנהיגי האופוזיציה- "הפורום האזרחי" ו"הציבור נגד האלימות". בראש משלחת ה VPN עמד יאן צ'ארנוגורסקי. אחרי 9 בדצמבר 1989 השתתף VPN ב"שולחן העגול" של הכוחות הפוליטיים הראשיים במדינה. ב־6 בדצמבר הציע VPN את הצטרפות האופוזיציה לממשלה. מונו שני שרים מטעם VPN - יאן צ'ארנוגורסקי - כסגן ראש הממשלה, שר המשפטים והפנים ומירוסלב קוסי כשר החוץ. בינואר 1990 ראש ממשלת צ'כוסלובקיה, מריאן צ'לפה הצטרף ל-VPN. בבחירות ב־8-9 ביוני 1990 זכתה תנועת VPN ב-991,285 קולות (19,35%) וב-48 מתוך 150 מושבי האספה הלאומית הסלובקית. תוך זמן קצר היא התפצלה ל"תנועה לסלובקיה הדמוקרטית" בראשות ולדימיר מצ'יאר והאיחוד הדמוקרטי האזרחי קצר הימים. לאחר בחירות בשנת 1992 רק "תנועה לסלובקיה הדמוקרטית" זכתה לייצוג.
לקריאה נוספת
- Hilde Paal Sigurd, "Slovak Nationalism and the Break-Up of Czechoslovakia." Europe-Asia Studies, Vol. 51, No. 4 (Jun., 1999): 647-66
William Mahoney, The History of the Czech Republic and Slovakia. ABC-CLIO.2011 p. 238–243.
36329441הציבור נגד האלימות