הצדעה וולקנית

הצדעה וולקנית היא מחווה גופנית המתבצעת באמצעות היד. היד (אחת משתי הידיים או שתיהן ביחד) מורמת כלפי מעלה, כף היד פרושה לפנים, באופן שנוצר רווח גדול ככל האפשר בין האמה (אצבע) לקמיצה, וכאשר האגודל פרוש לצד.

המחווה נוצרה בהשראת דמותו של הוולקן ספוק, בגילומו של השחקן לנרד נימוי. באוטוביוגרפיה שלו, אינני ספוק, מספר נימוי שהרעיון להצדעה נולד אצלו כשהלך עם סבו לבית כנסת, שם ראה ברכת כהנים. בעת הברכה מפסקים הכהנים את אצבעות שתי ידיהם העטופות בטלית, כך שהאצבעות יוצרות את צורת האות ש, המסמלת את המילה ש-ד-י. נימוי הקטן התרשם מאוד, ונצר את המראה עד בגרותו.

יצויין שהסיבה שהכהנים מפסקים כך את ידיהם, אינה כדי לסמן שם קודש זה, אלא משום שכאשר הם מברכים צריכים להיות בין ידיהם חמישה אווירים^[1]. כמו כן, בדרך כלל הכהנים מכסים את ידיהם בטלית בשעת הברכה, כך שיש להטיל ספק בכך שנימוי אכן ראה זאת בשעת ברכת הכהנים.

בתרבות המערבית, לרוב נלווית להצדעה הקריאה: "חיים ארוכים ופוריים!" (אנגלית: "!Live Long and Prosper"). פחות ידועה היא התשובה לברכה: "שלום וחיים ארוכים" (אנגלית: "Peace and Long Life"), הדומה לברכות עתיקות שמקורן במזרח התיכון, כמו בערבית: السلام عليكم, או "שלום עליכם" בעברית, והתשובה: "עליכם שלום".