הפקעה שלטונית רב ממדית
הפקעה שלטונית רב ממדית (בספרות המשפטית באנגלית: Clearing[1]) או "נטילה שלטונית רב ממדית" הוא מונח המתאר מצב בו המדינה, מכוח מעמדה כריבון, מפנה במסגרת הליך אזרחי (להבדיל מאירוע מלחמתי) תושבי אזור שלם ממקומם.
להפקעה השלטונית הרב ממדית, במובחן מהליך רגיל של הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור, שני מאפיינים ייחודיים 1. מאפיין כמותי: ההפקעה כוללת מספר רב מאוד של נפגעים. 2. מאפיין איכותי: היקף הפגיעה בכל אחד מהנפגעים רחב מאוד, והוא משתרע על מרקם החיים כולו: בית המגורים וסביבתו, העסק ומקום העבודה, מוסדות חינוך של הילדים, מקומות בילוי ועוד.
כנגזרת מהמאפיינים הייחודיים, להפקעה שלטונית רב ממדית קיימים היבטים משפטיים ייחודיים הן בהיבט הפיצוי והן בהיבט החוקתי.
היבטים משפטיים ייחודיים
בעוד הפקעת מקרקעין רגילה ניתנת לפיצוי כספי בערך השווי הכלכלי של הנכס שהופקע, הפקעה שלטונית רב ממדית מחייבת פיצוי על אובדן נכסי "רשת הביטחון האישית" הכוללת "הון חברתי" אותו היוותה הקהילה לאדם שהיה חלק ממנה, "הון אנושי" המורכב ממוסדות חינוך והשכלה, מוניטין ומפעל חיים (כלומר, היישוב עצמו לבד מהערך החומרי שלו, מהווה "מפעל חיים" למקימיו ואף לממשיכיהם). פעמים רבות נדרש גם מנגנון פיצוי ייחודי על נכסים סנטימנטליים.
בנוסף, הפקעה שלטונית רב ממדית יוצרת בהכרח פגיעה משמעותית במגוון זכויות אדם מוגנות: זכות הקניין לרבות אובדן ה"קהילה" הנחשבת לזכות קניינית[2], חופש העיסוק[3] וכבוד האדם וחירותו[4]. כפועל יוצא, במשפט הישראלי כדי שההפקעה השלטונית הרב ממדית תעמוד בתנאי פסקת ההגבלה, נדרש שתנבע מההפקעה תועלת גדולה יותר לעומת התועלת שנדרש שתנבע מהפקעת מקרקעין רגילה[5].
אירועי הפקעה שלטונית רב ממדית בישראל ובעולם
במדינת ישראל אירעו עד כה שני אירועי "הפקעה שלטונית רב ממדית" בהם המדינה, מכוח מעמדה כריבון, פינתה תושבי אזור שלם ממקומם:
- פינוי היישובים היהודיים בסיני, בשנת 1982. הפקעה זו קדמה לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, ולכן ההפקעה לא נבחנה כלל מבחינה חוקתית.
- תוכנית ההתנתקות, בשנת 2005. זו הייתה הפעם הראשונה, והיחידה עד כה, במדינת ישראל, בה הפקעה שלטונית רב ממדית נבחנה מבחינה חוקתית[6].
לקריאה נוספת
- "Communities and Individuals in Law and Economics" - 138, 2004, Parchomovsky & Siegelman
- פיצוי הפקעת נכסים על-כלכליים בהפקעה שלטונית רב ממדית, ד"ר חיים זיכרמן, 2013.
- חובה חוקתית לשהות מספקת לפני יישום 'הפקעה שלטונית רב-ממדית', אליעזר שופט, 2016[7]
- בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2)
הערות שוליים
- ^ עמוד 138, 2004, Parchomovsky & Siegelman
- ^ על פי ס' 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
- ^ ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון פרוטוקול הוועדה – עדות יוסף ישי 1792-1793 (2010)., טיעוני העותרים בבג"ץ 4054/05 אריאל פורת נ' ראש הממשלה, ובבג"ץ 2252/05 בנימין יפת נ' ממשלת ישראל.
- ^ בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2), עמודים: 481, 437 (2005).
- ^ על פי סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
- ^ בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2)
- ^ אתר הספרייה הלאומית
30614397הפקעה שלטונית רב ממדית