הפארק הלאומי קנאימה

הפארק הלאומי קנאימה

**אתר מורשת עולמית**
	הר טפויי בשמורת קנאימה
	הר טפויי בשמורת קנאימה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1994, לפי קריטריונים 7, 8, 9, 10
מדינה	ונצואלה
	(למפת ונצואלה רגילה) קראקס מרקאיבו ולנסיה ברקיסימטו סיודד גואיאנה מפל אנחל מרידה קולומביה ברזיל גיאנה הים הקריבי הפארק הלאומי קנאימה

הפארק הלאומי קנאימה (בספרדית: Parque Nacional Canaima) הוא פארק לאומי בוונצואלה, המשתרע על שטח של 30,000 קמ"ר בדרום-מזרח המדינה, בגבול ברזיל וגיאנה. הפארק נמצא במדינת בוליבר, ושטחו הוא בערך כשטח אזור גראן סאבאנה.

הפארק הוקם ב-12 ביוני 1962, ושטחו הוכפל ב-1975. זהו הפארק השני בגודלו במדינה; גודלו כגודלה של בלגיה, או כגודלה של מרילנד, ארצות הברית. הפארק הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1994.

אחד ממאפייניו הייחודיים של הפארק הוא הרי הטפויי (tepuis), הרי שולחן המאפיינים אזור זה. הר הטפויי המפורסם ביותר הוא הר רוריימה (Roraima), ההר הגבוה מכולם וגם ההר הקל ביותר לטיפוס. בשמורה גם מפלי מים רבים, שהמפורסם בהם נופל מהר איואנטפוי (Auyantepui): זהו מפל אנחל, מפל המים הגבוה ביותר בעולם שגובהו 979 מטרים, כאשר 807 מתוכם הם נפילה חופשית. בשמורת קנאימה נמצאים סלעים מהעתיקים ביותר שנמצאו על פני כדור הארץ. מעליהם נמצאות שכבות אחרות, מעידנים מאוחרים יותר. התצורות הגאולוגיות שבפארק קנאימה מצביעות על כך שאמריקה ואפריקה היו חלק מיבשת על קדומה.

הפארק הוא מקורו של הנהר קארוני (Caroni), המזין את הנהר גורי (Guri), מהנהרות החשובים בוונצואלה. השמורה מתייחדת במינים אנדמיים רבים. מעבר לצמחים ולבעלי חיים, השמורה היא ביתם של בני השבט האינדיאני פמון (Pemon), ילידי המקום. תרבותם של בני השבט מושרשת עמוק באזור, והם מאמינים שהרי הטפויי הם ביתם של רוחות ה"מאווארי" (Mawari).

הפארק עצמו נמצא באזור נידח למדי, ובו כבישים בודדים, וגם רובם של אלה הם דרכי עפר. בשמורה שני כפרים בלבד ועוד שלוש תחנות מיסיון של המסדר הקאפוצ'יני. התעבורה בתוך הפארק נעשית בעיקר על ידי מטוסים קלים.

ארגון אונסק"ו ציין ארבעה גורמים להכרזתו על המקום כאתר מורשת עולמית:

יש בשמורה עדויות יוצאות דופן לתהליך ההתפתחות של כדור הארץ: כאמור לעיל, בשמורה נשתמרו סלעים מעידנים קדומים ביותר, לצד שכבות מתקופות מאוחרות יותר.
יש בשמורה עדויות מעולות לתהליך הגאולוגי הנמשך, כמו גם להמשך ההתפתחות הביולוגית: בהרי הטפויי ממשיכים תהליכי הבלייה שעברו על הסלע. הסביבה הביולוגית ממשיכה בהסתגלות לאדמה הדלה הנמצאת בהרי הטפויי, וניתן לצפות בתהליכים ביולוגיים מתמשכים, כמו התפשטות הסוואנה על חשבון היערות, וכמו ההשפעה ההדדית בין בני הפצון לסביבתם.
יש בשמורה מאפיינים טבעיים נדירים ויוצאי דופן, ובהם הרי הטפויי ומפל אנחל.
הפארק משמר מינים הנמצאים בסכנת הכחדה.