הפארק האקו-תעשייתי קלנבורג
הפארק האקו-תעשייתי קלנבורג הוא פארק אקו-תעשייתי הממוקם בעיר קלנבורג (אנ') שבדנמרק, מערכת של סימביוזה תעשייתית (אנ'), בו חברות אזוריות משתפות פעולה על מנת לנצל את תוצרי הלוואי האחת של השנייה ולהתחלק במשאבים משותפים.
הפארק האקו-תעשייתי קלנבורג הוא ההבנה המלאה הראשונה של סימביוזה תעשייתית.[1] שיתוף הפעולה והשלכותיו הסביבתיות נוצרו מבלי כוונה תחילה, דרך יוזמות פרטיות (בניגוד לתכנון ממשלתי) ובכך הן הופכות אותו למודל עבור תכנון פרטי של פארקים אקו-תעשייתיים.[2]
במרכז רשת החליפין, ממוקמת תחנת הכוח הפחמית אנסאס (אנ'), אשר מספקת אנרגיה ומוצרים עבור הקהילה המקומית ומספר חברות. חום שיורי מתחנת הכוח הזו משמש לחימום 3,500 בתים מקומיים בנוסף לחוות דגים מקומית, אשר משקעים ממנה נמכרים כדשן. קיטור מתחנת הכוח נמכר ליצרנית התרופות והאנזימים Novo Nordisk ולתחנת הכוח של חברת Statoil. בכך, מופחת החום וכמות הזיהום התרמי הנפלט לפיורד הסמוך. בנוסף, גופרית דו-חמצנית המהווה תוצר לוואי של תחנת הכוח, מכילה גבס, אשר נמכר ליצרנית קירות גבס. כמעט כל דרישת היצרנית לגבס כחומר גלם מסופקת בדרך זו, המפחיתה את הדרישה לכרייה במכרות פתוחים. יתרה מכך, אפר פחם ושארית פחם הידועה בשם Clinker מתחנת הכוח הפחמית משמשת לסלילת כבישים וייצור מלט.[3] סחר זה בפסולת, מים וחומרים שיפר רבות את יעילותם האנרגטית והכלכלית של המפעלים, והביא עמו גם תועלות פחות מוחשיות אחרות למפעלים וחברות אלו, כמו שימוש משותף בסגל העובדים, בציוד ובמידע.[4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Chertow, Marian (2000). "Industrial symbiosis: literature and taxonomy". Annual Review of Energy and Environment 25: 313–337.
- ^ Desrochers, Pierre (2001). "Cities and Industrial Symbiosis: Some Historical Perspectives and Policy Implications." Journal of Industrial Ecology 5.4 : 29-44. Print.
- ^ J. Ehrenfeld and N. Gertler (1997), "Industrial Ecology in Practice. The Evolution of Interdependence at Kalundborg." Journal of Industrial Ecology 1.1: 67-79
- ^ National Research Council (1998). The Ecology of Industry: Sector and Linkages. Washington DC: The National Academies Press. Print.
26875623הפארק האקו-תעשייתי קלנבורג