הערכת נזקי לחימה
הערכת נזקי לחימה[1] או הערכת נזקי הפצצה (באנגלית: Bomb Damage Assessment, בקיצור: BDA) הוא מונח מהתחום הצבאי המתאר תהליך של אומדן נזק שנגרם למטרה (אנ') לאחר תקיפה צבאית. לרוב לאחר תקיפה אווירית כמו הטלת פצצה או שיגור טיל אוויר-קרקע.
את המידע עבור הערכה ניתן להשיג באמצעים רבים כגון מצלמות המותקנות במערכות הנשק, מערכות צילום המותקנות במטוס התקיפה, מטוס ריגול, לוויינים וכוחות קרקעיים.
מטרות
תהליך הערכת נזק משמש לצורך מספר מטרות:
- בחינת פעילות מערכת הנשק בהתאם למתוכנן.
- בחינת היקף הנזק הפיזי כתוצאה מהפגיעה. זה שנצפה או שעוד צפוי במידה והנזק מתפשט.
- בחינת מחודשת של האיום או ערכה הצבאי של המטרה. בהתאם ייתכן ותידרש התקפה נוספת להשלמת המשימה.
היסטוריה
במהלך מלחמת העולם הראשונה, ועם התפתחות התעופה הצבאית, בוצעו מספר רב של תקיפות אוויריות לעבר מטרות צבאיות ואזרחיות. עם זאת היכולת של הטייס להסיק האם פגע במטרה או יתרה מכך השמיד אותה הייתה מוגבלת מאוד. בעיקר משום שמיד לאחר הפיצוץ העשן הסתיר את המטרה ומטוסי התקיפה נדרשו לחזור לבסיסן לצורך חזרה לסביבה בטוחה, מילוי דלק ותחמושת.
בתחילה לצורך כך פעלו כוחות קרקעיים בסמוך לאתר התקיפה. פעולה זו הייתה מסוכנת שכן היו עלולים להיפגע מהקרבה לאויב ומהתקיפה עצמה. בשל כך הוסבו מטוסי תקיפה למטוסי סיור ופעלו באופן רחב כבר במלחמת העולם השנייה.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 היו זמינים לארצות הברית לוויני ריגול ומטוסי ריגול שטסו בגובה רב כמו לוקהיד SR-71 ולוקהיד U-2 שתרמו להערכת נזק.
במהלך מלחמת וייטנאם נדרשו למשימת הערכה נזק כוחות מיוחדים אמריקאים שנכחו בקרקע.
ניתן להשיג מידע אודות הערכת נזק גם באמצעות איסוף מודיעין בכלל ובמודיעין גלוי בפרט.[2] לדוגמה, לאחר המתקפה על פרל הארבור פרסמה סוכנות הידיעות United Press International (UPI) מידע אודות הנזק הרב שנגרם. במאמר פרסמה נתונים מספריים אודות ספינות קרב ותשתיות שנפגעו ששימשו את היפנים בתהליך הערכת הנזק.[3]
בתחילת שנות ה-2000 החל צבא ארצות הברית לעשות שימוש במסגרת הערכת נזק בכלי טיס בלתי מאוישים כמו RQ-4 גלובל הוק.
שיתופי פעולה בין צבאות כולל לעיתים גם העברת מידע מודעיני המשמש להערכת נזקי לחימה.[4]
השאלה
המונח BDA הושאל למגזר האזרחי בתחום הניהול והבקרה במשמעות של מעקב אחר ביצוע משימה ומדד להצלחה.
במסגרת מגפת הקורונה בישראל השב"כ עשה שימוש במונח BDA כמדד להצלחת השימוש באמצעים הטכנולוגים לאיתור חולים מאומתים.[5]
הערות שוליים
- ^ מילון הקיצורים וראשי התיבות, צה"ל, גרסה התשפ"א-2021
- ^ סיכום כנס של ה-INSA בנושא האוסינט וקהילת המודיעין האמריקנית, המרכז למורשת מודיעין, מאי 2021
- ^ Greg Wilsbacher (Fall 2010). "Al Brick: The Forgotten Newsreel Man at Pearl Harbour". The Moving Image: The Journal of the Association of Moving Image Archivists. אוניברסיטת מינסוטה. 10 (2): 36.
- ^ בני מיכלסון, שיתוף פעולה בין צבאות שלא במסגרת ברית, אתר צה"ל, מרץ 2020
- ^ פרסום דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה, מבקר המדינה, התשפ"א, 2020
