הסרת אנדרטאות לזכר מנהיגי הקונפדרציה מהמרחב הציבורי
יותר מ-700 אנדרטאות ואתרי זיכרון לזכר גנרלים, קצינים, חיילים מצבא הקונפדרציה, ואישים הקשורים בהם, הוקמו על קרקע ציבורית בארצות הברית, רובן המכריע בדרום ארצות הברית ובתקופת חוקי ג'ים קרואו מ-1877 עד 1964[1]. הקריאות והמאמצים להסיר אותם גברו לאחר הירי בכנסיית צ'ארלסטון בשנת 2015, עצרת "איחוד הימין" בשארלוטסוויל בשנת 2017, רצח ג'ורג' פלויד בשנת 2020 ותקריות אחרות[2].
הרציונל של הקריאות להסרה והטיעונים שכנגד
התומכים בהסרתם מצטטים ניתוח היסטורי לפיו האנדרטאות לא נבנו כאתרי מורשת, אלא כדי להפחיד את האפרו-אמריקאים ולתקֵף מחדש את "העליונות הלבנה"[3] לאחר מלחמת האזרחים. עוד טענו כי הם מנציחים זיכרון מביש של ממשלת הקונפדרציה שהעיקרון המכונן שלה היה הנצחת והרחבת העבדות[4]. על כן, לדעתם, אסור להאדיר את שמם, ויש להסירם מעיני הציבור האמריקני הסולד מ-גזענות[5]. הם גם טענו שהנוכחות של אנדרטאות אלו יותר ממאה שנים לאחר תבוסת הקונפדרציה, ממשיכה לשלול זכויות ולהרחיק את האפרו-אמריקאים. לדבריהם, רוב האנדרטאות נבנו במהלך שני העשורים הראשונים של המאה ה-20, וגם במהלך המאבק של התנועה לזכויות האזרח, וכתגובת נגד של קבוצות מיעוט[6], כל זאת כשמלחמת האזרחים הסתיימה בתבוסת הקונפדרציה עוד בשנת 1865[7].
המתנגדים רואים בהסרת האנדרטאות מחיקת חלק מההיסטוריה או סימן של חוסר כבוד למורשת. לאומנים לבנים ונאו-נאצים בפרט עוררו מחאות והתנגדות להסרה. חלק ממדינות הדרום העבירו חוקי מדינה המגבילים או אוסרים הסרה או שינוי של אנדרטאות ציבוריות[8].
תוצאות הפולמוס
מדינות דרום רבות העבירו חוקים האוסרים או מונעים הסרה או שינוי של אנדרטאות ציבוריות של הקונפדרציה: באלבמה בשנת 2017[9], אך בשנת 2020 כבר החלה הסרה חלקית שלהם[10]; בג'ורג'יה בחוק שנחקק כבר בתחילת המאה ה-20[11], נבחן ותוקן בשנת 2004, אך בשנת 2021 החלו גם שם בהסרה חלקית של הפסלים והעברתם לשטחים פרטיים[12]; בצפון קרוליינה בשנת 2015[13], אך ביוני 2020 הורה מושל המדינה על הסרת כל פסלי הקונפדרציה מהקפיטול המדינתי[14]; בדרום קרולינה חוקק בשנת 2000 חוק מיוחד (אנ') המגביל מאד אפשרויות הסרה או שינוי שם של אנדרטאות, רחובות, בתי ספר וכיוצא בזה שהוקמו ונקראו לכבוד מנהיגי הקונפדרציה. חוק זה קיבל בשנת 2021 גיבוי ותוקף מחודש מבית המשפט העליון של המדינה[15][16]. כך גם במיסיסיפי, טנסי וווירג'יניה.
ברם, בתהליך איטי החלו מוסדות וערים במדינות הללו, לרבות מיסיסיפי ודרום קרולינה להסיר אנדרטאות, ולעיתים להקים במקומם אנדרטאות שמזדהות עם מאבק האפרו אמריקאים[17][18]. גם בווירג'יניה, לרבות בבירתה ריצ'מונד, שהייתה בירת הקונפדרציה, התחילו להסיר פסלים כבר בשנת 2019[19].
במקומות מסוימים, המון זועם ניתץ, הסיר והשחית אנדרטאות. הבולטת שבהן היא האנדרטה לזכרו של המנהיג הדרומי אלברט פייק אשר ב-וושינגטון הבירה[20]. כשלוש שנים קודם לכן, אנדרטה לזכר "גיבורי מחוז מונטגומרי, מרילנד", שהייתה מוצבת בעיירה רוקוויל, פרוור של וושינגטון הבירה, הועברה בחשאי, וללא הודעה מוקדמת, על ידי רשויות מחוז מונטגומרי, לאתר פרטי במחוז - וויט'ס פרי[21].
התייחסות האקדמיה
בעד ההסרה
בשנת 2017, בעיצומו של הפולמוס, האגודה ההיסטורית האמריקאית יצאה בהצהרה שהסרת האנדרטאות הללו איננה מחיקה של ההיסטוריה (כפי שטענו מתנגדי ההסרה), כי אם הפניית תשומת הלב לפרשנות הקודמת שלה. האגודה קבעה כי רוב האנדרטאות הוקמו ללא כל הליך דמוקרטי, והמליצו לשקול מחדש את החלטות ההקמה הללו. על פי האגודה, רוב אנדרטאות הקונפדרציה הוקמו במהלך סוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים, והיוו חלק בלתי נפרד מתחילת הפרדה חוקית וביטול זכויות נרחב ברחבי הדרום. בהצהרתה, חזרה האגודה על טענות התומכים בהסרה, שמטרת המקימים הייתה להפחיד את האפרו-אמריקאים מבחינה פוליטית, ולבודד אותם מהזרם המרכזי של החיים הציבוריים. לדבריהם, גל מאוחר יותר של בניית אנדרטאות עלה בקנה אחד עם עם המאבק נגד התנועה לזכויות האזרח, והיוו עד לאחרונה סמלים של "עליונות לבנה"[22].
אוצר ההיסטוריה במוזיאון האקדמיה הצבאית של ארצות הברית ווסט פוינט, הציג עמדה דומה, ואף כינה את מנהיגי הקונפדרציה בוגדים, והציע להשאיר רק את האנדרטאות המציינות השתתפותם של אנשי צבא בקרבות[23].
גישה דומה הציגו החל משנת 2015 חוקרים ומוסדות אקדמיים רבים: ההיסטוריון של מלחמת האזרחים אדם גודהארט (אנ') מהמכללה לאומנות של וושינגטון שבמרילנד (אנ') [24]; הסוציולוג מאוניברסיטת ייל פרופ' אליה אנדרסון (אנ')[25] והסכים איתו הרולד הולצר (אנ'), מנהל המכון למדיניות ציבורית של בית רוזוולט (אנ') ב-האנטר קולג'[26]. כך גם דֶל אפטון (אנ'), ראש המחלקה לתולדות האמנות באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס[27]; ג'ודית גיזברג פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת וילאנובה[28]; אלינור הארווי, אוצרת בכירה במוזיאון האמנות האמריקאית של סמית'סוניאן וחוקרת תולדות מלחמת האזרחים[29]; והיסטוריון מלחמת האזרחים דייוויד בלייט (אנ') מאוניברסיטת ייל.
נגד ההסרה
הסופר פרנק מק'קני בספר משנת 1993 על הנושא בג'ורג'יה טען: שהאנדרטאות הללו היוו מאמצים קהילתיים, אמנות ציבורית והיסטוריה חברתית[30]. חיילים ופוליטיקאים לשעבר התקשו לגייס כספים להקמת אנדרטאות ולכן המשימה נפלה בעיקר על הנשים: "האימהות, האלמנות היתומות, הארוסות והאחיות השכולות של החיילים שאיבדו את חייהם[31]. אגודות הנצחה רבות של נשים הוקמו בעשורים שלאחר סיום מלחמת האזרחים, שרובן הצטרפו לארגון "בנות המאוחדות של הקונפדרציה" (אנ') לאחר הקמתה בשנת 1894[32].
שריל בנרד (אנ') נשיאת הברית לשיקום המורשת התרבותית[33] טענה נגד הסרת אנדרטאות המלחמה של הקונפדרציה במאמר שנכתב עבור The National Interest: לדידה, הרעיון שהדרך להתמודד עם ההיסטוריה היא להשמיד כל שרידים שמזכירים משהו שלא אוהבים, הוא מדאיג ביותר[34].
היסטוריון מלחמת האזרחים, ג'יימס ו. רוברטסון הבן (אנ') אמר בראיון, שהאנדרטאות אינן "אות של ג'ים קרואו או התרסה". הוא כינה את האווירה הנוכחית, של לפרק או להרוס את המונומנטים של הקונפדרציה, כ"עידן של אידיוטיות", שלדבריו מוּנַע על ידי "אלמנטים שרוצים לפרק את האחדות שדורות של אמריקאים בנו בכאב"[35].
גם בישראל הובעה עמדה נגד ההסרה מטעמים של מחיקת היסטוריה שאינה נוחה[5].
גישות ביניים
ג'וליאן הייטר, היסטוריון מאוניברסיטת ריצ'מונד (אנ'), הציג גישת ביניים: קונטקסטואליזציה מחדש. הוא תומך בהוספת "הערת שוליים בעלת פרופורציות אֵפּיות" כמו סימן היסטורי בולט או סמן המסביר את ההקשר שבו נבנו האנדרטאות, כדי לעזור לאנשים לראות מונומנטים ישנים באור חדש. הוא מציע להשתמש בקנה המידה והפאר של האנדרטאות האלה נגד עצמן. הוא ציין ש"חסר לנו דמיון כשאנחנו מדברים על אנדרטאות. זה הכל או לא כלום... כאילו אין שום דבר באמצע שנוכל לעשות כדי לספר סיפור מעשיר יותר על ההיסטוריה האמריקאית"[36][37].
אריק פונר (אנ'), היסטוריון של מלחמת האזרחים והביוגרף של אברהם לינקולן טען, שיש להקים יותר פסלים של אפרו-אמריקאים כמו נט טרנר[25].
דעת הקהל
סקר של רויטרס משנת 2017 מצא כי 54% מהמבוגרים האמריקאים הצהירו שהאנדרטאות צריכות להישאר בכל המרחבים הציבוריים, ו-27% אמרו שיש להסיר אותן, בעוד 19% אמרו שהם לא בטוחים. לפי רויטרס, התגובות לסקר היו מפוצלות בחדות לאורך קווים גזעיים ומפלגתיים. עם זאת, כאשר לבנים ו"רפובליקנים" תומכים במידה רבה בשימור, "דמוקרטים" ומיעוטים היו בעלי סבירות גבוהה יותר לתמוך בהדחה[38][39]. סקר נוסף מ-2017, שפורסם בהפינגטון פוסט, מצא כי 48% מהמשיבים העדיפו את האפשרות "להשאיר", 33% העדיפו הסרה ו-18% לא בטוחים[40][41]. הרדיו הציבורי הלאומי של ארצות הברית פרסם סקר של מכון מאריסט (אנ') לחקר דעת הקהל שפורסם באותה שנה, ואשר מצא שרוב האמריקאים, כולל 44% מהאפריקאים האמריקאים, מאמינים שפסלים המכבדים את מנהיגי הקונפדרציה צריכים להישאר במקומם.
בשנת 2020, בעקבות רצח ג'ורג' פלויד וההפגנות שהתרחשו לאחר מכן, התמיכה בהסרת האנדרטאות גדלה ל-52%, כשרק-44% התנגדו[42].
ראו גם
- איקונוקלאזם
- רשימת האנדרטאות שהוסרו ברחבי ארצות הברית במהלך מחאת ג'ורג' פלויד (אנ')
- רשימת אנדרטאות ואתרי זיכרון לצבא הקונפדרציה וממשלתו ברחבי ארצות הברית (אנ')
הערות שוליים
- ^ Whose Heritage? Public Symbols of the Confederacy - Special Report, page 7, The Southern Poverty Law Center
- ^ Bonnie Berkowitz and Adrian Blanco, A record number of Confederate monuments fell in 2020, but hundreds still stand. Here’s where., The Washington Post, March 12, 2021
- ^ Justin Fox, What Confederate Monument Builders Were Thinking, Bloomberg, August 20, 2017
- ^ Miles Parks, Confederate Statues Were Built To Further A 'White Supremacist Future', NPR - National Public Radio, August 20, 2017
- ^ 5.0 5.1 עמוס גלבוע, על הסרת פסלי גנרלים מצבא הדרום, 24/08/2017, באתר News1 מחלקה ראשונה
- ^ Confederate Monuments and Civic Values in the Wake of Charlottesville Sep 13, 2017, The Society of Architectural Historians
- ^ Kevin M. Kruse, Striking Graphic Reveals the Construction of Confederate Monuments Peaked During the Jim Crow and Civil Rights Eras, The Week, August 15, 2017
- ^ Jessica Bliss and Holly Meyer, In the South, Confederate Monuments Often Protected, Hard to Remove Thanks to State Laws, The Tennessean, August 17, 2017
- ^ Ivana Hrynkiw, AG, Birmingham Attorneys Argue Over Confederate Memorial, April 13, 2018, Alabama(al).com
- ^ William Thornton, March 02, 2021, Alabama Removed Third Most Confederate Monuments in 2020, SPLC Says, AL(Alabama).com
- ^ Jacob Reynolds, Georgia State Law Makes it Difficult to Completely Remove or Hide Confederate Monuments, August 17, 2017, 13WMAZ
- ^ Hollie Silverman and Melissa Alonso, February 7, 2021, 2 Confederate Statues Were Removed in Georgia Within 3 Days, CNN
- ^ Martha Waggoner, Historians: Civil War Statues Need Context, Should be Moved, April 13, 2018, Washington Post
- ^ Artemis Moshtaghian and Susannah Cullinane, June 20, 2020, NC Governor Orders Removal of Confederate Statues at State Capitol, CNN
- ^ Jeffrey Collins, September 23, 2021, South Carolina’s Confederate monument protection law upheld, AP News
- ^ Talal Ansari, Sept. 22, 2021, South Carolina Law Protecting Confederate Monuments, Other State Statues Is Upheld, The Wall Street Journal
- ^ Leah Willingham, August 8, 2021, What follows Confederate statues? 1 Mississippi city’s fight, AP News
- ^ Sage Snider, March 15, 2022, What’s Taking So Long? Why Tennessee’s Confederate Monuments Aren’t Coming Down, Vanderbilt Law School
- ^ The Associated Press, Dec. 11, 2022, Confederate Monument Set to be Removed from Virginia Capital, NBC News
- ^ Associated Press, June 20, 2020, D.C. Protesters Pull Down, Burn Statue of Confederate General, Politico
- ^ Mikaela Lefrak, JUL 25, 2017, Montgomery County Moves Confederate Statue From Rockville To Private Land, WAMU 88.5 - American University Radio
- ^ AHA Statement on Confederate Monuments (August 2017), American Historical Association
- ^ Empty Pedestals: What Should be Done with Civic Monuments to the Confederacy and its Leaders?, HistoryNet – Civil War Times Magazine, October 2017
- ^ Adam Goldheart, August 16, 2017, Regime Change in Charlottesville, Politico Magazine
- ^ 25.0 25.1 Munshi, Neil, Trump Says it is ‘Foolish’ to Remove Confederate Symbols, August 17, 2017, Financial Times
- ^ Helen Stoilas and Victoria Stapley-Brown, Charlottesville Riot Hastens Removal of Confederate Monuments Throughout the US, 17 August 2017, The Art Newspaper
- ^ Dell Apton, Confederate Monuments and Civic Values in the Wake of Charlottesville, September 13, 2017, Society of Architectural Historians
- ^ Peter Grier, Confederate Monuments: What to do with Them? August 22, 2017, The Christian Science Monitor
- ^ Rachel Brown, Why the U.S. Capitol Still Hosts Confederate Monuments, August 17, 2017, National Geographic
- ^ McKenney, Frank M. (1993). The Standing Army: History of Georgia's County Confederate Monuments. Alpharetta, Georgia: WH Wolfe Associates. p. ix
- ^ McKenney, Frank M. (1993). The Standing Army: History of Georgia's County Confederate Monuments. Alpharetta, Georgia: WH Wolfe Associates. p. 1
- ^ McKenney, Frank M. (1993). The Standing Army: History of Georgia's County Confederate Monuments. Alpharetta, Georgia: WH Wolfe Associates. p.5
- ^ Board of Directors, Alliance for the Restoration of Cultural Heritage
- ^ Cheryl Benard, Destroying Confederate Monuments Hurts Us All—and Accomplishes Nothing, September 3, 2017, The National Interest
- ^ Debate Over Confederate Monuments, July 28, 2018, C-SPAN
- ^ Noel King, Times Are Changing as Tolerance Weakens for Confederate Monuments, June 15, 2020, NPR
- ^ Anderson Cooper, The history and Future of Confederate Monuments, March 11, 2018, CBS News
- ^ Chris Kahn, A majority of Americans Want to Preserve Confederate Monuments: Reuters/Ipsos poll, August 22, 2017, Reuters
- ^ Chris Jackson, Reuters/Ipsos Data: Confederate Monuments, 22 August 2017, WayBackMachine
- ^ Ariel Edwards-Levy, Polls Find Little Support For Confederate Statue Removal -- But How You Ask Matters, Aug 23, 2017, Huffpost
- ^ HuffPost: Confederate Flag, August 16, HuffingtonPost.com
- ^ Rebecca Klar, Poll: Majority Supports Removing Confederate Statues from Public Places, June 17, 2020, The Hill
