הספרייה הלאומית של תאילנד
.jpg) | |
| מיקום | בנגקוק, תאילנד |
|---|---|
| סוג | ספרייה לאומית |
| תאריך ייסוד | 1905 |
| גודל האוסף | 3.2 מיליון פריטים (2013) |
| תקציב | 86,840,300 בהט (2013) |
| מנהל | קאנוק-ון סקאדאדאתה (2013) |
| מספר מועסקים | 197 (2013) |
.jpg)
הספרייה הלאומית של תאילנד (בתאית: หอสมุดแห่งชาติ) היא ספריית ההפקדה וזכויות היוצרים של תאילנד. היא הוקמה ב-1905, לאחר מיזוג שלוש הספריות המלכותיות אשר התקיימו אז, והיא אחת הספריות הלאומיות העתיקות באסיה. היא פועלת תחת המחלקה לאמנויות יפות במשרד התרבות בבנגקוק, תאילנד.[1]
נכון לשנת 2013 הספרייה בבנגקוק כוללת למעלה משלושה מיליון פריטים, והיא כוללת 11 סניפים פרובינציאליים. תקציבה הוא 87 מיליון באט ומועסקים בה כ-200 עובדים.[2]
רקע
המשימות העיקריות של הלאומי של הספרייה בתאילנד הן איסוף, אחסון, שמירה וארגון כל הקניין הרוחני הלאומי בכל אמצעיו. האוספים כוללים כתבי יד תאילנדים,[3] כתובות אבן, עלי דקל, ספרים תאילנדיים מסורתיים ופרסומים מודפסים וכן חומרים אורקוליים ודיגיטליים. הספרייה היא משאב מידע לאומי המשרת אזרחים בפריסה ארצית.
לספרייה הלאומית היסטוריה ארוכה. קודמתה היא הספרייה המלכותית פרה ואג'יראנאנה (תאית: หอสมุดพระวชิรญาณ) שהוקמה בשנת 1883, על ידי ילדי המלך ראמה הרביעי לכבוד אביהם. מאוחר יותר בשנת 1897, חזר המלך ראמה החמישי מביקורו באירופה והביע רצון להקדיש את הספרייה לבירה. בשנת 1905 שלוש ספריות, ספריית מנדירה דהרמה, ספריית ואג'יראנאנה וספריית בודההאסאנה סנגהה, אוחדו בפיקודו של המלך ראמה החמישי ושמן שונה ל"ספריית ואג'יראנאנה לעיר הבירה". הספרייה נותרה תחת חסות משפחת המלוכה מאז. בשנת 1933, לאחר רפורמות דמוקרטיות, הוקמה המחלקה לאמנויות יפות והשאירה את ניהול ספריית ואג'יראנאנה לדרג המלכותי. לאחר מכן שונה שמה ל"ספרייה הלאומית". בשנת 1966 הועברה הספרייה הלאומית לדרך סמסן בבנגקוק והיא מנוהלת כיום על ידי משרד התרבות.
היסטוריה
| שנה | אירוע |
|---|---|
| 1905 | הספריות המלכותיות שולבו על ידי המלך ראמה החמישי והוקמה הספרייה הלאומית |
| 1916 | הספרייה הועברה לבניין טאבארבאטו, מזרחית לוואט מהאטאט |
| 1925 | אוספים מודפסים שוכנו בבניין החדש, שלימים הוסב ל"ספריית ואג'יראווד" על ידי המלך ראמה השביעי |
| 1933 | כל כתבי היד העתיקים וכונני הספרים המוזהבים התאים הועברו לאולם סיואמוקאבימן ששונה ל"ספריית ואג'יראנאנה" |
| 1947 | הספרייה הועברה תחת המחלקה לאמנויות יפות כ"חטיבת הספרייה" |
| 1966 | ספריית הזיכרון "דמרונג רג'אנובהאב" הוקמה ובהמשך הועברה לבניין חדש במתחם ארמון ורדיס ברחוב לאן לואנג. |
| 1972-2009 | הקמת שישה עשר סניפים לספרייה הלאומית במחוזות תאילנד |
| 1979 | הקמת מרכז נרדיפ למחקר מדעי החברה בבניין טאבארבאטו |
| 1981 | אולם הזיכרון של המלך ראמה החמישי הוקם כדי לאכלס אוספים פרטיים מלכותיים ולהציג עבודות שעווה מלכותיות, כמו גם הערים הדמוקרטיות הניסיוניות דוסיט תאני של המלך ראמה השישי |
| 1990 | פתיחת בניין הספרייה של המלך בהומיבול אדוליאדג' |
| 1994 | פתיחת ספריית המוזיקה של הנסיכה סירינדהורן |
| 1997 | פתיחת ספריית המוזיקה של הנסיכה סירינדהורן |
| 1999 | פתיחת סניף הספרייה הלאומית לאט קראבנג |
| 2000 | אולם ההנצחה של המלך ראמה החמישי הוקם כמרכז הפעילויות המלכותיות לכיבוד והנצחת פעילויות מלכותיות באמצעות תערוכה קבועה בבניין טאבארבאטו |
משימות
- איסוף, קטלוג וחקר קניין רוחני לאומי
- פיתוח סטנדרטים לאחסון ושמירה על קניין רוחני לאומי
- יצירת והגדלת ערך הקניין הרוחני הלאומי
- פיתוח מערכות להעברת שירותים למגוון המשתמשים בספרייה
- פיתוח מערכות לניהול מורשת הקניין הרוחני של המדינה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הספרייה הלאומית של תאילנד (תאית)
הערות שוליים
- ^ The National Library of Thailand, Manuscript Collection, Dissertation Reviews, 2016-05-16 (באנגלית)
- ^ NATIONAL LIBRARY OF THAILAND ANNUAL REPORT
- ^ The National Library of Thailand, Manuscript Collection, Dissertation Reviews, 2016-05-16 (באנגלית)
הספרייה הלאומית של תאילנד28896722