הספירה הארמילרית

הספירה הארמילרית (Armillary sphere בווריאציות אחרות: האצטרולב הספרי, ארמיליה, ארמיל) היא דגם לספירה של כיפת השמים.

הספירה הארמילרית הידועה המוקדמת ביותר הומצאה בידי המתמטיקאי היווני הקדום ארטוסתנס ב-255 לפנה"ס. גם הסינים המציאו אותה במאה הראשונה לפנה"ס, ובמאה ה-2 לספירה היה זאנג-הנג הראשון שלזכותו מיוחסת בנייתה של ספירה ארמילרית, שבה שימש כוח הנע הידראולי להנעתה הסיבובית.

מגוון דגמים של הספירה הארמילרית פותחו ברחבי מחוזותיה של הציוויליזציה ההלניסטית, והם שימשו כאמצעי הוראה החל מהמאה ה-3 לפנה"ס. דגמים גדולים ומדויקים יותר של הספירה הארמילרית שימשו אף כמכשירי עזר לתצפיות אסטרונומיות.

בימי קדם מקובל היה להציב במרכז הספירה כדור המייצג את כדור הארץ, ומאוחר יותר, משנפוץ המודל ההליוצנטרי, לפיו השמש נמצאת במרכז היקום, הוצב במרכז הספירה כדור המייצג את השמש.