הפרקציה הדמוקרטית
הפרקציה (הסיעה) הדמוקרטית הייתה סיעה אופוזיציונית של אינטלקטואלים צעירים בהסתדרות הציונית שפעלה בין השנים 1901–1904. הסיעה הופיעה לראשונה בקונגרס הציוני החמישי, בדצמבר 1901, לאחר התפטרותו של יעקב ברנשטיין-כהן מראשות לשכת הדואר של התנועה הציונית הרוסית. חברי הסיעה, שבהם היו גם חיים ויצמן, מרטין בובר, ליאו מוצקין, ברתולד פייבל, דייוויס טריטש ואחד העם, הציגו אלטרנטיבה לדרכו של הרצל, שהתבסס כמעט לחלוטין על מגעים מדיניים.
הפרקציה הדמוקרטית הייתה מושפעת מאחד העם ודגלה בהרחבת התנועה הציונית, והפיכתה לתנועה עממית ודמוקרטית המבוססת על הרעיון שהעם היהודי צריך לשחרר את עצמו במו ידיו. הפרקציה דרשה הדגשה והבלטה של היסודות הלאומיים בציונות, לא להיכנע לדעות קדומות דתיות ולשמור על הדמוקרטיה הפנימית בהרכב הקונגרסים ובמוסדות הציוניים.
הפרקציה הדמוקרטית הובילה את המאבק למען גיבוש תרבות לאומית חילונית, וחבריה היו הראשונים שהעלו לסדר היום את שאלת האמנות היהודית ואת מקומהּ בתהליך התחייה הלאומית. ביוזמת הפרקציה נכללה לראשונה האמנות במסגרת הדיון על התרבות בקונגרס הציוני החמישי. כהכנה לכך, ערכו אנשיה באחד מאולמות הקונגרס תערוכת יצירות של אמנים יהודים ובהם א.מ. ליליין,יהודה אפשטיין, יוסף ישראלס, אלפרד נוסיג, לסר אורי והרמן שטרוק, אשר נועדו להדגיש את המוטיבים הלאומיים-יהודים שביצירותיהם. בקונגרס זה נשא בובר את ההרצאה המרכזית על האמנות היהודית; לטענתו, טיפוח האמנות היהודית חשוב לא פחות מפעולות מדיניות, מפני שבכוח האמנות לחנך ולעצב את דמות היהודי החדש, שבכוחו יהיה לבנות את מולדתו. בהרצאתו סיפק בובר סקירה היסטורית, תיאר את המצב הנוכחי, הציג אידאולוגיה מנומקת ואף שורת הצעות מעשיות לטיפוח החינוך האסתטי של העם היהודי – בין היתר, עריכת תערוכות על טהרת האמנות היהודית והקמת הוצאות ספרים שיוציאו לאור אמנות יהודית. באותו נאום הכריז בובר על ייסוד הוצאת הספרים של הפרקציה הדמוקרטית, Jüdischer Verlag (שאותהּ הקים בשיתוף עם ברתולד פייבל ואפרים משה ליליין), אשר תקדיש חלק ניכר ממשאביה להפצת האמנות היהודית, וביקש את תמיכתהּ הכלכלית של ההסתדרות הציונית בהּ.[1]
קישורים חיצוניים
- תמונתם של כמה מחברי הנהגת "הפרקציה הדמוקרטית", באתר אבות המייסדים
- הפרקציה הדמוקרטית, באתר תנועת העבודה הישראלית
הערות שוליים
- ^ אבנר הולצמן, מלאכת מחשבת: תחיית האומה: הספרות העברית לנוכח האמנות הפלסטית, תל אביב: זמורה-ביתן והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 1999, פרק שני: תמורות במעמדה של האמנות הפלסטית במחשבת הספרות העברית: ה. מקומה של שאלת האמנות בפולמוס התרבות הציוני, עמ' 78–82.
24964359הפרקציה הדמוקרטית