הנסיך פרדיננדו, דוכס ג'נובה
 | |||||||||
| הנסיך פרדיננדו, דוכס ג'נובה | |||||||||
| לידה |
15 בנובמבר 1822 פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה .svg){kind=small} | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 בפברואר 1855 (בגיל 32) טורינו, ממלכת סרדיניה  | ||||||||
| מדינה | איטליה | ||||||||
| בת זוג | אליזבת, נסיכת סקסוניה | ||||||||
| שושלת בית סבויה | |||||||||
| |||||||||
הנסיך פרדיננדו, דוכס ג'נובה (באיטלקית: Ferdinando di Savoia-Genova, 15 בנובמבר 1822 - 10 בפברואר 1855), היה בנו של קרלו אלברטו, מלך סרדיניה וחותנו של אומברטו הראשון, מלך איטליה.
ביוגרפיה
פרדיננדו נולד בפירנצה ב-15 בנובמבר 1822, לקרלו אלברטו, נסיך קריניאנו ומריה תרזה מאוסטריה, בתם של פרדיננד השלישי, הדוכס הגדול של טוסקנה ולואיזה מנאפולי וסיציליה.
בשנת 1831 מת קרלו פליצ'ה, מלך סרדיניה ללא ילדים, ואביו עלה לשלטון במקומו כקרלו אלברטו, מלך סרדיניה, והעניק לפרדיננדו את התואר "דוכס ג'נובה".
במהלך מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה בשנים 1848 ו-1849 פיקד פרדיננדו על דיוויזיה, ולאחר החזרת השלום באיטליה הוא מונה למפקד הכללי של הארטילריה בצבא סרדיניה, והחל בביצוע שיפורים ביחידות הארטילריה.
בעקבות מהפכת 1848 בסיציליה היה פרדיננדו מועמד לכס המלוכה בסיציליה, ואף קיבל הבטחה מבריטניה שתתמוך במועמדותו. ב-11 ביולי 1848 הצביעה האספה הלאומית של סיציליה פה אחד להציע לו את הכתר, אולם כשהגיעו להציע לו את כס המלוכה, הוא נעדר מהמפקדה המלכותית עקב תפקידו כמפקד דיוויזיה. לאחר התבוסה של סרדיניה לכוחות האימפריה האוסטרית בפיקודו של יוזף רדצקי פון רדץ, הרגיש פרדיננדו שהוא נאלץ לדחות את ההזדמנות להפוך למלך סיציליה.
במהלך מלחמת קרים היה פרדיננדו אמור להתמנות למפקד חיל המשלוח הסרדיני, אך בעקבות מצב בריאותו הרעוע דחה את ההצעה. פרדיננדו לא התאושש ממחלתו, וב-10 בפברואר 1855 הוא מת בטורינו בגיל 32, ובנו הנסיך טומאסו, דוכס ג'נובה ירש את תאריו.
משפחתו
ב-22 באפריל 1850 התחתן פרדיננדו עם אליזבת, נסיכת סקסוניה, בתם של יוהאן, מלך סקסוניה ואמליה אוגוסטה, נסיכת בוואריה, ממנה נולדו לו 2 ילדים:
- מרגריטה, נסיכת סבויה (1851–1926), התחתנה עם אומברטו הראשון, מלך איטליה
- הנסיך טומאסו, דוכס ג'נובה (1854–1931), התחתן עם איזבלה, נסיכת בוואריה
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
