המשמר הלאומי של גאורגיה
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גאורגיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 20 בדצמבר 1990 – הווה (34 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת האזרחים הגאורגית הסכסוך הגאורגי-אבחזי הסכסוך הגאורגי-אוסטי מלחמת אבחזיה |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 554 חיילים |
| פיקוד | |
| מפקדים |
נוכחי: דוד אפּציָאוּרי מפקדים ידועים: תנגיז קיטובאני |
המשמר הלאומי הגאורגי (בגאורגית: საქართველოს ეროვნული გვარდია) הוא חיל בצבא גאורגיה בעל מעמד של אגף במשרד ההגנה של גאורגיה. על המשמר הלאומי מוטלת האחריות לאיומים חיצוניים, אי סדר אזרחי וטיפול בנושא אסונות-טבע. כמו כן אחראי המשמר הלאומי על ניוד המילואים בעת הצורך. כיום מונה המשמר הלאומי הגאורגי 554 איש ומפקד עליהם דוד אפּציָאוּרי (დავით აფციაური).
היסטוריה
המשמר הלאומי נוסד ב-20 בדצמבר 1990 והורכב ממתנדבים. לכן, הפך המשמר הלאומי ליחידה הצבאית הראשונה שנוסדה מיד לאחר הכרזת המדינה הגאורגית והם היו אלה שסיפקו בסיס לצבא הרגיל של גאורגיה. מעט מרגע היווסדו, היה המשמר הלאומי מעורב ישירות בפוליטיקה הגאורגית. הוא היה הכוח הפרלמנטרי העיקרי שנלחם במלחמת האזרחים הגאורגית, הסכסון הגאורגי-אוסטי והסכסוך הגאורגי-אבחזי, בתחילת שנות ה-90.
כבר בשנת 1989 היה צורך בגוף שימנע את חוסר היציבות בסכסוכים האתניים בגאורגיה. תחילת הסכסוך בדרום אוסטיה היה דירבן את הקמתו של המשמר הלאומי. קבוצות גרילה חמושות רבו נהרו ספונטנית לאזור סמאצ'בלו, השם ההיסטורי של חלק מאזור דרום אוסטיה, במטרה להגן על האזור. היה דרוש להם מקום מגורים, חימוש, אימונים ותחזוקה שוטפת. במסגרת המשמר הלאומי הוקמו: לגיון שוורדני בטביליסי ולגיון צ'יטו-גווריטו. היחידה הראשונה של המשמר הלאומי נוצרה בסוף 1989 והמפקה מוקמה במשטרת רובע גלאדני בטביליסי.
בשנת 1990 מינתה הממשלה הלאומית הראשונה של גאורגיה ועדת ביטחון בראשות תנגיז קיטובאני. קיטובאני העביר את ההחלטה על ייסודו של המשמר הלאומי - משמר שיגן מפני איומים פנימיים. החלטת הוועדה יצאה לפועל ב-20 בדצמבר של אותה שנה. בין היחידות של הצבא הרוסי שהיו עדיין מוצבות בגאורגיה הייתה יחידה של הרגימנט ה-8. היחידה שהוצבה בטביליסי השתייכה לשירותי הביטחון הפנימיים של רוסיה, ומטרתה העיקרית הייתה למנוע אסונות ציבוריים והגנה על בתי הסוהר. המועצה העליונה של הרפובליקה של גאורגיה הייתה נחושה בדעתה להפקיע את משימות הרגימנט, ומשזה נעשה היה צורך בגוף לאומי גאורגי שימלא את התפקיד. ההעדפה ניתנה למשמר הלאומי ושני המשימות החדשות נוספו לתפקידי המשמר הלאומי.
רוב מפקדי היחידות היו מתנדבים נלהבים ולא חיילים. גיוס האנשים למשמר הלאומי הוכנס לאחר מכן לסדר היום הציבורי. הגיוס הראשון היה בפברואר 1991 ובאפריל של אותה שנה נגמר התהליך וכל היחידות היו מאוישות במלואן. יום זה נחשב גם ליום היווסדו של הכוחות המזוינים של גאורגיה.
עד לשנת 1992 ההפרות החוזרות ונשנות של זכויות האדם כנגד תומכי גמסחורדיה, הזוויאדיסטים, הביאו לקריאות לשינוי אותן כללים. באותו זמן, הסכסוך הפוליטי בין יוסליאני, מנהיג המחדריוני וקיטובאני מפקד המשמר הלאומי, הפך לסכסוך מפתח במאבק על ההירכיה בממשל הגאורגי, ומפלגות פוליטיות רבות המשיכו והחזיקו צבאות פרטיים באמתלה של שומרי ראש. בעיות משמעת במשמר הלאומי ובמחדריוני, וחוסר יעילותן ככוחות לוחמים הביאו את הממשל הגאורגי לתכנן צבא גאורגי מקצועני. באפריל 1992, אימצה מועת המדינה החלטה ליצור גוף מאוחד לכוחות החמושים בגאורגיה שיגיע עד ל-20,000 חייל.
באותו זמן הצהירה הממשלה הגאורגית על תוכניתה להקים צבא מקצועני, אולם אף אחת מהקבוצות החצי-צבאיות בגאורגיה לא הניחה את נישקה והצטרפה לבניית הצבא. המאמצים לפרק את המשמר הלאומי ומחדריוני מנישקן התעכבו עקב האלימות המתמשכת במערב גאורגיה שחוללו הזוויאדיסטים, תומכי גמסחורדיה, בניסיון הפיכה, ושאיפותיהם הפוליטיות של קיטובאני ויוסליאני. במאי 1992, מונה קיטובאני למשרת שר ההגנה במאמץ להכפיף את המשמר הלאומי לשלטון המרכזי. במקום זאת הפך, במשך השנה שבאה לאחר מכן, קיטובאני את תפקיד השר למרכז כוח שיתחרה בשוורדנדזה. במאי 1993 הביא שוורדנדזה להתפטרותם של קיטובאני ויוסליאני מעמדותים הבכירות ב"מועצה לביטחון לאומי והגנה של גאורגיה", ונישל את שני האישים מהשפעה על מדיניות הביטחון ומסר אותה למעשה בידיו של תנגיז סיגואה, ראש ממשלת גאורגיה.
במסגרת תפקידו מונה המשמר הלאומי הגאורגי להגן על צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן, המונח לכל אורכו תחת האדמה, בשל סיכון של פגיעה בצינור, במיוחד באזורים בהם קיים רוב ארמני.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המשמר הלאומי של גאורגיה- המשמר הלאומי הגאורגי, באתר משרד ההגנה הגאורגי
25463737המשמר הלאומי של גאורגיה