המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של קוריאה הצפונית
 | |
| מדינה | קוריאה הצפונית |
|---|---|
| שם רשמי | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של קוריאה |
| מנהיגים | פאק יונג-איל |
| תקופת הפעילות | 3 בנובמבר 1945 – הווה (79 שנים) |
| אידאולוגיות |
סוציאל-דמוקרטיה (לכאורה, בעבר) אידאולוגיית ג'וצ'ה (דה פקטו) |
| מטה | פיונגיאנג, קוריאה הצפונית |
| מיקום במפה הפוליטית | סינקרטיזם של עקרונות ימין ושמאל קיצוניים |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של קוריאה הצפונית (בקוריאנית: 조선사회민주당; בקצרה; KSDP) היא מפלגה בקוריאה הצפונית אשר משתפת פעולה עם מפלגת השלטון "מפלגת הפועלים של קוריאה". המפלגה הוקמה ב-3 בנובמבר 1945 בשם המפלגה הקוריאנית הדמוקרטית על ידי יזמים, סוחרים, אמנים, כמה איכרים ונוצרים, מתוך קבוצות של אנשים אנטי-אימפריאליסטים ואנטי-פידואליסטים אשר שאפו ודרשו לחסל את הכיבוש היפני בקוריאה ולבנות חברה דמוקרטית. כיום היא חלק מהחזית הדמוקרטית לאיחודה של קוריאה, ברית נומינלית של מפלגות הנשלטת על ידי מפלגת הפועלים של קוריאה.
היסטוריה
המפלגה הוקמה בפיונגיאנג על ידי צ'ו מאן-סיק (אנ') ב-3 בנובמבר 1945 בתור המפלגה הקוריאנית הדמוקרטית.[1][2] היא קיבלה תמיכה מייד לאחר הקמתה על ידי אנשי עסקים נוצרים ואינטלקטואלים, וכמו כן גם קיבלה תמיכה מפועלים, והכילה בתוכה כחצי מיליון תומכים שבועות בודדות לאחר הקמתה.[1] עם זאת, המפלגה הואשמה בעשיית מהומות אנטי-קומוניסטיות ואנטי-סובייטיות, ולאחר שצ'ו התנגד לתוצאות ועידת מוסקבה (אנ') בדצמבר (שהייתה תחת תמיכתם של הקומוניסטים והסובייטים), הוא נעצר על ידי הסובייטים.[1] מעצרו של צ'ו הוביל לכך שרבים ממנהיגי המפלגה עברו לסיאול שבקוריאה הדרומית, שם הקימו מפקדה חדשה;[1] המפלגה מינתה חמישה מועמדים לבחירות לאספה החוקתית בדרום קוריאה במאי 1948, וזכתה למושב אחד, בתפוסה של יי יון-יונג (אנ').[3]
בקוריאה הצפונית השתלטה המפלגה על ידי הנהגה חדשה בראשות הקומוניסט צ'ו יונג-גון (אנ') ובעקבות זאת הצטרפה לחזית הדמוקרטית לאיחודה של קוריאה, ולאחר מכן הפכה לכפופה למפלגת הפועלים של קוריאה. מועמדיה קיבלו 35 מושבים בבחירות באוגוסט 1948 ואחד עשר ב-1957 וב-1959, וב-1960 נסגרו כל משרדי המפלגה על ידי הממשלה.[1] לאחר מכן מושבי המפלגה צומצמו לארבעה מושבים ב-1962 ולאחר מכן למושב אחד ב-1967 וב-1972. ב-1980 המפלגה אימצה את שמה הנוכחי.[4]
בבחירות 1990 המפלגה זכתה ל-51 מושבים.[5] היו לה 52 מושבים לאחר הבחירות ב-1998 ו-50 לאחר הבחירות ב-2009.[6][7] היא זכתה לאותו מספר מושבים בבחירות 2014.[8]
בראש המפלגה עומד כעת פאק יונג-איל.[9] ראש המפלגה הקודם היה קים יונג-דיי. נכון לינואר 2007, היו למפלגה יותר מ-30,000 חברים.[10]
אידאולוגיה
המפלגה הדמוקרטית הקוריאנית שינתה את שמה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של קוריאה הצפונית בשנת 1981. הסיבה הסבירה לשם החדש הייתה שהאידאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית נחשבה לאידאולוגיה מקובלת, אפילו ראויה להערצה, בעולם המערבי. מאז, המפלגה שימשה לתעמולה צפון קוריאנית (אנ') המכוונת לאוהדיה זרים. בגלל האידאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית לכאורה, המכוונת לזרים, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית משתמשת כמכשיר תעמולה הרבה יותר מהמפלגה הקטנה החוקית האחרת, מפלגת צ'ונדואיסטית צ'ונגו (אנ'). בשנות ה-90 פרסמה המפלגה כתב עת בקוריאנית ובאנגלית. מגזינים אלו ביקשו לשכנע בו-זמנית זרים שלצפון קוריאה יש מערכת רב-מפלגתית עם מפלגות עצמאיות, אך באופן פרדוקסלי, מפלגות קטנות בצפון קוריאה תומכות במפלגת השלטון.[11]
תאורטית, המפלגה דבקה בסוציאל-דמוקרטיה לאומית ההולמת את התנאים ההיסטוריים והמאפיינים הלאומיים של קוריאה והמוטו הפוליטי הבסיסי שלה הוא "עצמאות, ריבונות, דמוקרטיה, שלום והגנה על זכויות אדם".
היא חלק מהחזית הדמוקרטית לאיחודה של קוריאה, ובקואליציה עם מפלגה עצמאית אחרת, מפלגת צ'ונדואיסטית צ'ונגו, העומדת לצד מפלגת הפועלים של קוריאה.
ביקורת על מדיניות הממשלה
בניגוד לתיאורה הרגיל בתעמולה הרשמית של המדינה, לזמן קצר באמצע שנות השמונים עד סוף שנות ה-80, היו בכתב העת של המפלגה טקסטים שהעלו ביקורת על מדיניות הממשלה. טקסטים אלו כללו קריאות לתמיכת לאנשים עם מוגבלות או לשיפור מערכת העצומות, כמו גם העלאת היתרונות הפוטנציאליים של מתן אפשרות ליותר ממועמד אחד בכל מחוז בחירות ולאפשר לבוחרים להחליט מי ייבחר. אנשים מאמינים כי ייתכן שהצהרות אלו נקשרו לליברליזציה קצרה של מערכת המשפט של צפון קוריאה שהתרחשה בערך באותו הזמן.[12]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Political parties of Asia and the Pacific, Greenwood Press pp652–653, Haruhiro Fukui, 1985
- ^ Yonhap News Agency Seoul, North Korea Handbook, M.E. Sharpe, 2002-12-27, מסת"ב 978-0-7656-3523-5. (באנגלית)
- ^ 조선민주당(朝鮮民主黨) - 한국민족문화대백과사전, encykorea.aks.ac.kr
- ^ Dieter Nohlen, Florian Grotz, Christof Hartmann, Elections in Asia and the Pacific : A Data Handbook: Volume II: South East Asia, East Asia, and the South Pacific, OUP Oxford, 2001-11-15, מסת"ב 978-0-19-924959-6. (באנגלית)
- ^ DEMOCRATIC PEOPLE'S REPUBLIC OF KOREA: parliamentary elections Choe Go In Min Hoe Ui, 1990, archive.ipu.org
- ^ DEMOCRATIC PEOPLE'S REPUBLIC OF KOREA: parliamentary elections Choe Go In Min Hoe Ui , 1998, archive.ipu.org
- ^ IPU PARLINE database: DEMOCRATIC PEOPLE'S REPUBLIC OF KOREA (Choe Go In Min Hoe Ui), ELECTIONS IN 2009, archive.ipu.org
- ^ IPU PARLINE database: DEMOCRATIC PEOPLE'S REPUBLIC OF KOREA (Choe Go In Min Hoe Ui), Last elections, archive.ipu.org
- ^ 민중당, 박용일 조선사회민주당 위원장에 축하문, 통일뉴스, 2019-09-04 (בקוריאנית)
- ^ 朝鲜政治, KP China Embassy
- ^ Being a minor party in the North | NK News, NK News - North Korea News, 2014-11-26 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Voices from the Black Box: 1987, the Social Democratic Party, and Protection of Human Rights, Sino-NK, 2015-09-14 (באנגלית אמריקאית)
32478824המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של קוריאה הצפונית