המערכה במרכז הודו (1858)
| מלחמה: המרד ההודי הגדול | ||||||||||
| תאריכים | ינואר 1858 – יוני 1858 (כ־21 שבועות ו־5 ימים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | שחרור לקנאו | |||||||||
| מקום | תת-היבשת ההודית | |||||||||
| תוצאה | ניצחון בריטי | |||||||||
| ||||||||||
.svg){kind=small}
המערכה במרכז הודו (באנגלית: Central India Campaign) הייתה המערכה העיקרית האחרונה במהלך המרד ההודי הגדול, אשר התנהלה בין ינואר ליוני 1858 במרכז תת-היבשת ההודית. המערכה במרכז הודו, בפיקודו של יו רוס, אופיינה בסדרה של קרבות ומצורים מהירים כנגד כיסי התמרדות וכוחות מורדים בפיקודם של טאטיה טופא והרני לאקשמיבאי.
לאחר המערכה במרכז הודו, נותרו מספר כיסים קטן ברחבי צפון ומרכז הודו. לאחר מספר חודשים הסתיים המרד באופן רשמי והבריטים החזירו את השלטון היציב על כנו.
רקע
ערך מורחב – המרד ההודי הגדול
מהלך המערכה
בינואר 1858, בזמן שקולין קמבל ארגן את הכוחות להתקפה מאורגנת על לקנאו ואווד, מי שקיבל את האחריות על הלחימה במרכז הודו היה הגנרל יו רוס, מפקד מוערך ומלא תעוזה אך ללא הרבה ניסיון בהודו. עד לינואר, עיקר תשומת הלב הבריטית הייתה לצפון הודו, בעיקר בלקנאו ודלהי. במרכז הודו, פרץ המרד במספר מוקדים נקודתיים, אך משום ההתעסקות בצפון ועונת מונסון קשה במיוחד, נדחה מאמץ הלחימה הגדול שהיה צריך להתקיים כדי לשחרר גם את המרכז.
המערכה שניהל קמבל בצפון הייתה בשלב זה יחסית איטית ושקולה, לאומתו רוס עם כוח של בין 5,000 עד 6,000 חיילים (כמחציתם הודים) ניהל מערכה מהירה ודינאמית. רוס התקדם בינואר מכיוון בומבי והביס כוח מורדים בפיקוד הראג'ה של באנפור (Banpur) לפני שכבש את העיר הסמוכה ראהטגר (Rahatgrh). ב-3 בפברואר שיחרר את העיר סאוגור (Saugur) אשר הייתה תחת מצור במשך כשבעה חודשים, אלפים מתושבי המקום הריעו לו על שחרורם מידי המורדים. בשלב הבא הגיע רוס ב-21 במרץ לעיר ג'אנסי (Jhansi) שהייתה אף היא בשליטת המורדים[1].
ג'אנסי וקלפי
העיר ג'אנסי הייתה עיר בעלת מבצר במרכז הודו, כ-210 ק"מ דרומית לאגרה. בעיר ישבו כ-11,000 מורדים (מתוכם כ-9,500 אזרחים חמושים) בפיקודה של הרני לאקשמיבאי. העיר מרדה ב-5 ביוני 1857 בסמוך להתפרצות המרד בצפון. בין 60 ל-70 בריטים שהוצבו בעיר הסתגרו במצודת העיר, שלושה ימים לאחר מכן הם נכנעו והובטח להם שישוחררו בבטחה. בדומה לאירועים בקאנפור, הבטחה זו לא נשמרה והבריטים בעיר נטבחו ברגע שיצאו מהמצודה.
כאמור ב-21 במרץ הגיע כוחו של רוס לעיר במטרה לשחררה ומיד החל בעבודת ניהול המצור והפגזת החומות בעזרת תותחיו. ב-30 במרץ הצליחו התותחים לבקוע פתח בחומת העיר ורוס תכנן את ההסתערות, כאשר גילה שכוח מורדים בגודל כ-20,000 חיילים בפיקודו של טאטיה טופא נמצא בדרכו להציל את העיר, כתגובה שלח כוח להילחם בו.
ב-1 באפריל התנהל קרב לגדות נהר הבטוואה (Betwa) בין כ-1,200 מחייליו של רוס אל מול כוחו של טופא, למרות הסיכויים הקלושים של הצלחה נוכח עדיפות זאת, הימורו של רוס הצליח, כוחו של טופא נשבר וברח והמצור המשיך להתנהל. למחרת הקרב, כאשר רוחם של המורדים בעיר נפגע במקצת, פרצו הבריטים את החומות ונלחמו ברחובות על השליטה בעיר. ב-4 באפריל, כשהיה ברור שהעיר תיפול לבסוף לבריטים, ברחה הראני והצטרפה לכוחותיו של טופא, יומיים לאחר מכן לא נותרה התנגדות מצד המורדים והעיר עברה באופן מלא לשליטה בריטית[2].
מאחר שהכוח הבריטי שמע על מעשי הזוועה שבוצעו כנגד הבריטים בעיר, הם התייחסו לאוכלוסיית העיר באותו האופן, כשהם מוציאים להורג כל מי שאחז בנשק ומבלי לקבל את כניעתו של אף אחד מהמורדים. לאחר כיבוש העיר, החיילים היו זקוקים למנוחה ואספקה, לכן הכוח נותר כשלושה שבועות בעיר לפני שרוס יצא להלחם בכוח המורדים של טופא והראני לאקשמי אשר ישבו במחנה המורדים שבעיר קלפי (Kalpi).
ב-7 במאי הובס כוח בפיקודם של טופא והרני ליד קונץ' (Kunch) בדרך לקלפי, אולם החום הרב האט את התקדמות הכוח האנגלו-הודי. כוח המורדים בשלב זה היה על סף שבירה, טאטיה טופא כבר התכוון לוותר. הרני לאקשמי ובן דודו של ננה סאהיב; ראו סאהיב (Rao Sahib), ניסו להעלות את מורל המורדים ובנוסף, הגיעה תגבורת של פרשים בפיקוד הנואב של בנדה (Nawab of Benda) שחיזק את רוחם של המורדים.
גם כוחו של רוס התחזק עם תגבורת של כ-2,000 חיילים ומספר תותחים שנשלחו על ידי קמבל לעזרת המאמץ במרכז הודו. ב-22 במאי, נהדף ניסיון נואש של המורדים לשבור את הכוח הבריטי לפני הגעתו לעיר. במהלך אותו הלילה עזבו המורדים את העיר אשר עברה למחרת לידיים בריטיות. נפילת העיר מציינת את סיום התנגדותם הרשמית של המורדים, שכן משלב זה הפך המרד לכדי כיסי מרד לא מאורגנים (מלבד בגוואליור). כאשר הרגישו הבריטים שהמרד נשבר כמעט לחלוטין, עזב רוס את הפיקוד על כוחו ב-1 ביוני, באותו היום הצליחו שאריות הכוח של טופא, הרני וראו סאהיב לכבוש את העיר גוואליור (Gwalior), מה שהגביר מחדש את סכנת התלקחות המרד[3].
גוואליור
כוח המורדים במרכז הודו, בפיקודם של טאנטיה טופי, רני לאקשמי וראו סאהיב, איבד את אחיזתו בג'אנסי וקלפי והיה במנוסה מפני הכוח הבריטי בפיקודו של הגנרל יו רוס. כהימור אחרון, הגיע כוח המורדים לעיר גוואליור מצפון לג'אנסי, 122 ק"מ דרומית לאגרה. העיר גוואליור הייתה עיר מבוצרת ונחשבה למעוז חשוב במרכז הודו ולאחד המבצרים החזקים ביותר בהודו. שליט העיר (המהרג'ה של גוואליור) שהיה נאמן לבריטים, ניסה להילחם במורדים באזור מוראר (Morar) עם מי מכוחותיו שנותרו נאמנים לו, אך נכשל וברח מהעיר. עם עזיבת המהרג'ה, כוחות העיר הצטרפו לכוח המורדים והעיר נפלה לידיו יחד עם מצבור נשק נרחב.
כאמור ב-1 ביוני תכנן רוס לעזוב את הפיקוד על 'כוח מרכז הודו' שגם הוא עתיד היה להתפרק. לאור ההתפתחות החדשה מצד המורדים, חזר רוס לפיקוד הכוח לאחר ששמע על כיבוש העיר ב-4 לחודש, יומיים לאחר מכן יצא עם כוחו בתנועה מהירה במטרה לשחרר את העיר לפני תחילת עונת הגשמים. ב-17 ביוני, נתקל רוס בכוח המורדים באזור קוטה-קי-סראי (Kota-Ki-Serai) והביס אותו בקרב פרשים. בקרב זה נפצעה הרני לאקשמי באופן אנוש ונפטרה לאחר יומיים מפצעיה. יומיים לאחר מכן, לאחר כ-5 שעות לחימה כנגד כ-10,000 מורדים מחוץ לעיר, כבש לבסוף רוס את גוואליור מידי המורדים. טופא וראו סאהיב ברחו בינתיים מהעיר עם כוח קטן ונידונו למספר חודשים של בריחה מהבריטים[4].
לקריאה נוספת
- Abraham, Rony, The Great Mutiny India, 1857, Haifa University, 2005.
- Fremont-Barnes, Gregory, Essential Histories: The Indian Mutiny 1857-58, London, UK, Osprey Publishing, 2007.
- Raugh, Harold E. Jr., Victorians at war, 1815-1914: Encyclopedia of British military history, California, US, ABC-CLIO, 2004.
- Wilkinson-Latham, Christopher, The Indian Mutiny, London, UK, Osprey Publishing, 1977.
הערות שוליים
| המרד ההודי הגדול | ||
|---|---|---|
| קרבות עיקריים | מיראט • דלהי • קאנפור • לקנאו • מרכז הודו | 
|
| אישים הודים בולטים | מנגל פאנדי • בהאדור שאה • ננה סאהיב • טאטיה טופא • רני לאקשמיבאי | |
| אישים בריטים בולטים | צ'ארלס קנינג • קולין קמפבל • ג'ורג' אנסון • יו רוס • פטריק גרנט • ג'יימס אוטרם | |
| נושאים שונים | הודו הבריטית • חברת הודו המזרחית • ממלכת אווד • מדליית המרד ההודי | |
