המכלול:מיזמים/פרקי הש"ס/כל התדיר
כל התדיר הוא הפרק העשירי במסכת זבחים העוסק בעיקר בדיני קדימה בין קרבנות. בפרק ? משניות ובתלמוד הבבלי הוא כולל 3.5 דפים וממוקם בין הדפים פ"ט עמוד א' - צ"ב ע"א.
כל התדיר והמקודש מחבירו
במשנה[1]: "כל התדיר מחברו - קודם את חברו" כלומר יש להקדים את הקרבתו של קורבן בעל תדירות רבה לקורבן שתדירותו פחותה. כך למשל, קורבן תמיד, הקרב בכל יום, קודם לקורבן מוסף, קורבן מוסף של שבת קודם לקורבן מוסף של ראש חודש, וקורבן מוסף של ראש חודש קודם לקורבן מוסף של ראש השנה.
הכלל נלמד מהפסוק העוסק בקורבנות המוספין: ”מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה” (ספר במדבר, פרק כ"ח), שמשמעו שיש לעשות את קורבנות המוספים לאחר עולת הבוקר - קורבן תמיד של שחר, שהיא תדירה יותר.
הגמרא [2] קובעת שקדימות זו אינה נוהגת אלא בדבר שהוא תדיר יותר, כלומר שבאופן קבוע וסדיר הוא שכיח יותר מחבירו; אבל דבר מצוי יותר, כלומר "שאין תדירותו חובה, אלא שהוא מצוי תמיד יותר מחבירו" [3] - אינו קודם לדבר מצוי פחות, ולכן קורבן שלמים אינו קודם לקורבן חטאת, אף ששלמים מצוי הרבה יותר, כיון שאין כלל מחייב להקריב שלמים באופן תדיר יותר.
המשנה [4] הבאה מביאה כלל נוסף, לפיו "כל המקודש מחברו קודם את חברו". משמעות קדושה נמדדת במספר ורמת האיסורים החלים על הקרבן, וכן במצוות שכרוכים בו, למשל: קרבן הנאכל כולו לגבוה[5] הגבלות מיוחדות בזמן אכילת הקרבן[א] או על זהות אוכליו[6], מצוות יתירות[ב], קדושה שחלה על הקרבן מלידתו ואינה תלויה במעשה[7], והגמרא בשני מקומות [8] דנה בהתנגשות בין שני כללים אלה - (תדיר ומקודש), או בין שני קדושות שונות, מה הדין כאשר לפנינו שני דברים, אשר אחד מהם תדיר מחברו והשני מקודש מחברו? הגמרא אינה מכריעה ספק זה, והרמב"ם [9] פוסק: "היה לפניו תדיר ומקודש - יקדים איזה מהן שירצה".
ביאורים
- ^ משנה, מסכת זבחים, פרק י', משנה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף צ"א עמוד א'
- ^ רש"י, מסכת זבחים, דף צ"א עמוד א'
- ^ מסכת זבחים, פרק י', משנה ב'
- ^ למשל אשם קודם לתודה מפני שהם קדשי קדשים
- ^ כגון בכור שנאכל רק לכהנים
- ^ בכור קודם למעשר מפני שקדושתו מרחם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף צ' עמוד ב'; מסכת מנחות, דף מ"ט עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תמידים ומוספין, פרק ט', הלכה ב'