המכלול:מדריך לעיצוב דפים/ביוגרפיות
תכליתו הפשוטה של מדריך לעיצוב דפים זה היא לשוות לערכי הביוגרפיה מראה דומה – זהו מדריך סגנון. הכללים הבאים אינם מתיימרים להיות תורה מסיני, אלא קווים מנחים שיעזרו למכלול להיות עקבי וקל יותר לקריאה ולשימוש, וכן לכתיבה ולעריכה.
לכותבים חדשים נזכיר שכתיבה בהירה, אינפורמטיבית ובלתי־מוטה חשובה יותר מהעיצוב, אותו ניתן לתקן בהמשך, וכי איננו מצפים מהכותבים לעמוד בכל הכללים שלהלן.
פרק הפתיחה
מאמרים ביוגרפיים צריכים להתחיל בשם ובתאריכי לידה ופטירה. תאריכים מלאים עדיפים על שנים בלבד, אך בכל מקרה הם תמיד צריכים להיות קישורים. לאנשים שאינם עוד בין החיים, השתמשו בסימן מינוס רגיל בין תאריך הלידה לתאריך הפטירה (כתבו קודם את תאריך הלידה, כך שיופיע בעברית מימין לתאריך הפטירה; ראו הנחיות לכתיבת מספרים בעברית):
- רבי שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (תר"כ - ת"ש)
- '''רבי שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ''' ([[תר"כ]] - [[ת"ש]])
- רבי הלל פוסק (כ"ט בטבת תרמ"א] – י"ב באייר תשי"ג)
- '''רבי הלל פוסק''' ([[כ"ט בטבת]] [[תרמ"א]]] – [[י"ב באייר]] [[תשי"ג]])
למי שעודם בחיים, יותר ברור ופחות מקאברי להשתמש במילה "נולד" או "נולדה" מאשר להשאיר מקום פנוי שרק מחכה לתאריך פטירה:
- רבי שמריהו יוסף חיים קַנִּיֶּבְסְקִי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח)
- '''רבי שמריהו יוסף חיים קַנִּיֶּבְסְקִי''' (נולד ב[[ט"ו בטבת]] [[ה'תרפ"ח]])
- לב (לוי) לבייב (נולד בכ"ב באב תשט"ז)
- '''לב (לוי) לבייב''' (נולד ב[[כ"ב באב]] [[תשט"ז]])
בנוסף, יש לכתוב את שם האישיות בשפת המקור, לצד התאריך, אם מדובר באישיות שאיננה ישראלית. אם מדובר בישראלי, אז שפת המקור היא בלאו הכי עברית ואין בזה צורך.
פסבדונימים
לאנשים שמוכרים יותר על פי הפסבדונים או שם כינוי שלהם, השם האמיתי צריך בדרך כלל להופיע ראשון במאמר, כשהכינוי מופיע קרוב אחריו. נהגו כך אפילו אם שם הערך עצמו הוא הפסבדונים או שם הכינוי:
- הרב שמעון גרשון רוזנברג (תש"י - תשס"ז), מוכר בשם הרב שג"ר
- '''הרב שמעון גרשון רוזנברג''' ([[תש"י]] - [[תשס"ז]]), מוכר בשם '''הרב שג"ר'''
- רבי יחזקאל סג"ל לנדא (י"ח בחשוון ה'תע"ד - י"ז באייר ה'תקנ"ג), נודע בכינויים ה"נודע ביהודה" וה"צל"ח"
- '''רבי יחזקאל סג"ל לנדא''' ([[י"ח בחשוון]] [[ה'תע"ד]] - [[י"ז באייר]] [[ה'תקנ"ג]]), נודע בכינויים '''ה"נודע ביהודה"''' ו'''ה"צל"ח"'''
לחלופין, השם האמיתי יכול להיות קרוב לפסבדונים:
- ע. הלל, שנולד כהלל עומר (1926 - 1990), היה משורר וסופר ישראלי ידוע.
- '''ע. הלל''', שנולד כ'''הלל עומר''' ([[1926]] - [[1990]]), היה [[משורר]] ו[[סופר]] [[ישראל|ישראלי]] ידוע.
שם הערך
ראו דיון נרחב בהמכלול:איך לתת שם למאמר
תוארי כבוד
תוארי כבוד צריכים להופיע בגוף המאמר היכן שצריך, אך לא להיכלל בכותרת הערך. לדוגמא:
- פרופ' שלמה מור-יוסף
- ד"ר יובל שטייניץ
חריגים מכל זה שמות רבנים, אשר בהם נהוג להוסיף את התואר "רבי" לפני שמות של רב שכבר נפטר, או את התואר "הרב" לשמו של רב שעודנו בין החיים.
כמו כן יוצאים מכלל זה מקרים שבהם התארים או כינויי הכבוד הפכו לשמות ידועים, כגון ג'ינגיס חאן ומר שושני.
שליטים היסטוריים
אנשים ששלטו (כדוגמת מלכים) יזכו לשתי מערכות תאריכים; כמו כן, שמותיהם האמיתיים שונים בדרך כלל משמותיהם כשליטים. ראו את הערך על האפיפיור פיוס השלישי (באנגלית) כהצעה ראשונית איך להציג את זה בצורה נקיה בפתיחת מאמר (היתרון הוא שהחלק הראשון זהה לחלק הראשון של לא־שליטים).
שמות מהמזרח הרחוק
אין כרגע תקן בנוגע לסדר בשמות יפניים או בשפות אחרות שבהן נהוג ששם המשפחה קודם לשם הפרטי. אפשר לדון בכך בדף השיחה.
אזכורים נוספים של שמות
לאחר האזכור הראשון של כל שם, מותר להתייחס לאדם באמצעות שם המשפחה בלבד. לדוגמא:
- דבורה כהן הייתה סופרת במאה ה־15. היא עברה לאלכסנדריה, שם פגשה את בלה לוי. כהן סיפרה כי למדה הרבה מלוי.
סגנון
ניקח למשל את המשפט הבא, המופיע בתחילת הערך הדמיוני "לודביג התשיעי, מלך רוריטניה":
"לאחר כישלון הסרבים בקרב באריץ' שבו נהרג ריכארד השמיני, הפך לודביג בן ה-15 לטוען העיקרי לכתר רוריטניה מטעם בית רופרכט". הערך ממשיך, ומפרט את דרכו של לודביג אל הכתר, אך אנו נותרים עם התהיות הבאות:
מה הקשר בין הסרבים לרוריטנים, שהרי רוריטניה מצויה מרחק ורסטאות רבות מסרביה? מדוע ריכארד השמיני נלחם לטובת הסרבים? מהו שמנע מלודביג את קבלת הכתר כבר בשלב זה? מדוע הוא "טוען לכתר"? מיהם בית רופרכט? מתי קרה כל האירוע הזה?
כמו שסיפר ג'ימבו וילס בהרצאתו באוניברסיטת תל אביב, מי שכתב את הערך על לודביג התשיעי בוויקי האנגלית היה כמובן פרופסור למתמטיקה שהתחביב שלו הוא תולדות רוריטניה בימי הביניים, וסבור שכל העולם בקיא במזימות ובקשרים שבין בית רופרכט ובית גריפנצהולרן, ושקרב באריץ' הינו מושג כה נפוץ עד שהפופולריות שלו שנייה רק לזו של בריטני ספירס, לכן הוא רואה פחיתות כבוד בהסבר מושגים כה בסיסיים, מה גם שמי שיקרא את הערך שכתב, "בית רופרכט ובית גריפנצהולרן", מיד יוכל לעמוד על הדברים לאשורם. כבמקרים רבים בוויקיפדיות אחרות (אצלנו, כמובן, זה לא יכול לקרות), הוא הצליח להטיל אימה על חברינו האנגלים כך שאיש אינו נוגע בערכים שלו, והם נותרים סתומים כשהיו.
כותבים או מתרגמים טובים של הערך יקראו את ערכי המלכים שקדמו ללודביג התשיעי וערכי המלכים שאחריו, יקראו קצת על ההיסטוריה של רוריטניה בתקופה, ורק אז ייגשו למלאכת תרגום הערך; רצוי כשהם מצוידים במקור נוסף, לשם אימות והבהרת העובדות. בכל פעם שעורכים נתקלים במושג או בשם שאינו נהיר להם, עליהם להבהיר זאת קודם לעצמם, ואחר כך לקוראים. ערך המכיל, לפני פירוט מעשיה הנשגבים של האישיות הרמה, פסקה על "רקע היסטורי" שתבהיר את מושגי היסוד ותיתן רקע מסוים לקורא בדבר התקופה, הדמויות העיקריות שפעלו בה, והקונפליקטים שעמדו בפניהם, יהיה ערך טוב בהרבה מתרגום (ויהא זה המדויק ביותר) מוויקי האנגלית.
בערך על אדם נהוג לציין את שם בן או בת זוגו, עיסוק ומספר ילדים. את שמות הילדים נהוג לציין רק כאשר הם ידועים בזכות עצמם.
חיים מוקדמים, צעירותו, וכו'
המילים לעיל הן תרגום מילולי נפוץ בקרב מתרגמי ביוגרפיות מאנגלית. התרגום הנכון לביטוי early life הוא "נעורי/ה", "תחילת דרכו" או "ראשית חייו".
הנקודה היהודית
לאישים רבים "נקודה יהודית" אשר בוויקי האנגלית מתעלמים ממנה לעתים קרובות. נסו לגלות אותה ולהאיר את עינינו אנו, כך ראוי בוויקי העברית (שרוב קוראיה הינם יהודים).
מי ראוי לערך במכלול
ערך מורחב – המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים
בספרו "האינטלקטואל, האמת והכוח", מספר שלמה זנד:
- ב־1996 יצא לאור בצרפת המילון הראשון בעולם על אינטלקטואלים. היה זה ספר בן 1,262 עמודים שיוחד אך ורק לאינטלקטואלים שפעלו בזירה הצרפתית במאה העשרים. היות שרבים מהשמות המוזכרים בספר הם של אישים חיים, אלה שנשכחו ולא הוזכרו בפנתאון ה"ספרותי־מדעי" נעלבו קשות.
מצבם של אלה שהם או מעריציהם רוצים להנציחם במכלול נוח יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן ראויות להיכלל במכלול נמחקים במהרה.
אוטוביוגרפיה
- ערך מורחב – המכלול:אוטוביוגרפיה
ככלל כתיבת אוטוביוגרפיה במכלול היא מתכון לצרות. לרוב הערך עולה לדיון מחיקה עקב הפרה בסבירות גבוהה של נקודת המבט הנייטרלית של המכלול. אם לדעתך יש חשיבות לערך על עצמך, רצוי להוסיף אותו לרשימת הערכים המבוקשים. אם בכל זאת החלטת לכתוב בעצמך את הערך העוסק בך, רצוי לבקש ביקורת עמיתים עליו לאחר כתיבתו.
תבנית לדוגמה
|
|