המיטה הגדולה מוור

המיטה הגדולה מוור או מיטת ור הגדולה (באנגלית: The Great Bed of Ware), היא מיטה רחבת ממדים העשויה עץ אלון מגולף. מיטת האפיריון נבנתה בשנת 1590 והיא נחשבת לאחת המיטות הגדולות בעולם - אורכה 3.38 מטרים ורוחבה 3.26 מטרים (אורכה 10 רגלים ורוחבה 11 רגליים).

המיטה הייתה ממוקמת באכסניית וייט הארט (White Hart Inn) בעיירה ור, בהרטפורדשייר שבאנגליה, וכיום מוצגת במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.

היסטוריה

המיטה נבנתה על ידי הנגר ג'ונס פרוסברוק, ככל הנראה תלמידו של האנס ורדמאן דה ורייס בשנת 1590, ויכלה להכיל למעלה מ-15 אנשים ישנים בו זמנית. המיטה מעוטרת בתגליפים בסגנון הרנסאנס. ככל הנראה התגליפים שעל המיטה היו צבעים בצבעים צבעוניים (שרידים של הצבעים נראים עד ימינו). המחזאי בן ג'ונסון נתן למיטה את שמה באזכורה בכתביו בשנת 1609.

במהלך המאה ה-19 עברה המיטה לפונדק סרסנס הד (Saracen's Head - הראש של הטורקי), ובשנת 1870 ויליאם הנרי טיל רכש את המיטה במטרה להציגה בגן תענוגות. לאחר סגירת הגן בשנות ה-20 של המאה ה-20 המיטה נמכרה, ובשנת 1931 נרכשה על ידי מוזיאון ויקטוריה ואלברט בו היא מוצגת כיום.

המיטה מוזכרת בספרים ומחזות רבים, ובהם במחזה "הלילה ה-12" מאת ויליאם שייקספיר משנת 1601, ובשיר דון ז'ואן מאת ג'ורג' גורדון ביירון.