המטות המשולבים

המטות המשולבים (באנגלית: Joint Chiefs of Staff; מילולית: ראשי המטה המשותף או מפקדי המטה המשותף; ‏בקיצור: JCS) הוא הכינוי לקבוצת המפקדים הצבאיים של זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית, המשמשים כיועצים הצבאיים של הדרג המדיני.

בראש המטות המשולבים עומד יו"ר וסגן יו"ר הממונים על ידי נשיא ארצות הברית.

היסטוריה

לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית חל גידול משמעותי בגודלם של הכוחות הצבאיים של ארצות הברית. ביצוע של פעילות משותפת של כוחות היבשה והצי הפך לקשה בעיקר בהיבט של תיאום, תכנון ותקשורת מבצעית של פעילות. קשיים אלה באו לידי ביטוי במיוחד בעת המערכה בקריבים במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד.

בשנת 1903 הקים הנשיא תאודור רוזוולט מטה משותף של צבא היבשה והצי שכלל נציגים משתי הזרועות, ואשר תפקידו לשמש כוועדה מייעצת ומתאמת לפעילות המשותפת שלהן. בשלב זה, לא הייתה לגוף זה סמכות קבלת החלטות, ואף לא להציע פתרונות משלו לבעיות שעלו, אלא לייעוץ בלבד, ולכן השיג את יעדיו באופן חלקי.

בשנת 1919 לאחר מלחמת העולם הראשונה וכחלק מתהליך הפקת הלקחים ממנה, החליטו מזכיר ההגנה ומזכיר הצי על כינון מחדש של ועדת הייעוץ במתכונת שונה. הוסכם כי לוועדת התיאום הבין זרועית תהיה סמכות גם להעלות הצעות ורעיונות לפעולה משלה באופן יזום, ולא רק כמגיבה להצעות שיובאו בפניה, אך גם הפעם לא ניתנו לה סמכויות לכפיית קבלת החלטה מסוימת.

בשנת 1942 בעקבות ההתקפה היפנית על פרל הארבור והצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה יסדו נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט וראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל את מטה הפיקוד המשותף אשר תפקידו לשמש כפיקוד הצבאי העליון של המאמץ המלחמתי האסטרטגי של בעלות הברית. בעוד לבריטים היה גוף מטה עליון ומתפקד של כוחות משולבים, הרי שלאמריקנים לא היה גוף פעיל ובעל השפעה לשילוב כוחותיו. לאור עובדה זאת מונה אדמירל ויליאם ד' ליהי לתפקיד "ראש מטה הכוחות המשולבים של הצבא והצי האמריקני".

בשנת 1947 חוקק בארצות הברית "חוק הביטחון הלאומי" אשר בעקבותיו מוסד והוכר התפקיד הידוע כיום של "יו"ר המטה". תפקיד זה נקבע כפיקוד העליון של כל אחת מזרועות הצבא האמריקני: צבא היבשה, חיל האוויר, חיל הנחתים והצי. ראשי המטות של הזרועות מכונסים כ"מטות המשולבים" ונחשבים לפיקוד הצבאי העליון של הכוחות המזוינים האמריקנים.

גבולות אחריות

חוק גולדווטר-ניקולס משנת 1986 מגדיר מחדש את גבולות האחריות והסמכות הפיקודית על הכוחות המזוינים של ארצות הברית. על פי חוק זה נקבע כי הסמכות הפיקודית העליונה על כוחות ארצות הברית נתונה בידי הנשיא, שרשרת הפיקוד ממשיכה מן הנשיא אל מזכיר ההגנה וממנו אל מפקדי "הפיקודים הקרביים המאוחדים" (Unified Combatant Command), תוך עקיפת המטות המשולבים. תפקידם העיקרי של המטות המשולבים כיום, קשור בעיקר לבניין הכוח, הכולל: הכשרת כח האדם, תכנון וארגון של הכוח הצבאי עבור הפיקודים הקרביים המאוחדים.

בנוסף לכך המטות המשולבים מתפקדים כוועדת הייעוץ הצבאית העליונה של הנשיא ושר ההגנה, ויו"ר המטות המשולבים משמש כיועץ הצבאי הראשי שלהם. התפקיד היעוצי של המטות המשולבים הוא השני בחשיבותו לעניין הביטחון הלאומי האמריקני לאחר המועצה לביטחון לאומי.

מבנה ארגוני

בראש המטות המשולבים עומדים יושב ראש, וסגן אשר מונו בידי נשיא ארצות הברית. לצידו של יו"ר המטות פועלים עוזר ויועץ אישיים שמונו על ידו.

התפעול והניהול השוטף מופקדים בידי מנהל הכוחות המשולבים אשר כפופים לו ראשי מינהלות לנושאים: כוח אדם, מודיעין, מבצעים, לוגיסטיקה ומינהל. בנוסף להם קיימות מינהלות למדיניות ולתכנון אסטרטגי, שליטה ותקשורת, תכנון מבצעי, משאבים ומבנה הכוח.

נכון לאוגוסט 2020 הרכב המטות המשולבים הוא: