המועצה המרכזית האוקראינית
| משכן | |
|---|---|
 |
המועצה המרכזית האוקראינית (באוקראינית: Українська Центральна Рада) הייתה גוף פאן-אוקראיני שאיחד את הארגונים האוקראינים הפוליטיים, התרבותיים והמקצועיים החל מתקופת שלהי מלחמת העולם הראשונה. בהמשך הפכה המועצה המרכזית לגוף המחוקק והמנהל של הישות המדינית האוקראינית[1].
המועצה הוקמה ב-17 במרץ 1917, כיוזמה של "חברת המתקדמים האוקראינים" וההיסטוריון מיכאילו הרושבסקי נבחר לעמוד בראשה. במועצה היו נציגים של מפלגות אוקראיניות שונות, אנשי צבא, פועלים, אנשי כמורה, סטודנטים ונציגי ארגוני תרבות לאומיים שונים.
ההיסטוריונים האוקראינים ולרי סמננקו וליודמילה רדצ'נקו מציינים כי הראדה המרכזית הייתה למעשה טרום פרלמנט, והצהירה ללא הרף על כוונתה להעביר את השלטון לאספה המכוננת הכל-אוקראינית. הפעילות בפועל של הראדה המרכזית מחולקת לארבעה שלבים:
- ברית הדוקה ושיתוף פעולה עם הממשלה הזמנית (תחילת מרץ - תחילת יוני 1917)
- העמקת בניית המדינה העצמאית באוקראינה (סוף יוני - סוף ספטמבר 1917)
- מאבק על פדרציה של נתיני מדינות לאומיות (אוקטובר 1917 - אמצע ינואר 1918)
- מאבק לעצמאות הרפובליקה העממית האוקראינית (סוף ינואר - 28 באפריל 1918)
ב-29 באפריל 1918, בעזרת כוחות הכיבוש שח מעצמות המרכז, ביצע פבלו סקורופדסקי הפיכה צבאית ועלה לשלטון. הוא פירק את המועצה המרכזית והקים ממשלה שמרנית בראשותו.
הרכב המועצה המרכזית
בסוף יולי 1917 היו במועצה המרכזית 822 נציגים לפי ההתפלגות הבאה:
- 212 - נציגי האיכרים האוקראינים
- 158 - נציגי אנשי הצבא האוקראינים
- 100 - נציגי הפועלים האוקראינים
- 50 - נציגי הפועלים ואנשי הצבא הלא אוקראינים
- 20 - נציגי המפלגה הסוציאליסטית האוקראינית
- 40 - נציגי המפלגה הסוציאליסטית הרוסית
- 35 - נציגי המפלגה הסוציאליסטית היהודית
- 15 - נציגי המפלגה הסוציאליסטית הפולנית
- 84 - נציגי ערים ומחוזות
- 108 נציגי איגודים מקצועיים, תרבותיים, כלכליים ומיעוטים לאומיים
המועצה המרכזית בחרה מבין חבריה 58 נציגים, שהרכיבו את המועצה הקטנה, שתפקדה כממשלה אוקראינית. במועצה הקטנה היו 58 נציגים, 18 מתוכם נציגי מיעוטים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
36147093המועצה המרכזית האוקראינית