המוזיאון היהודי בפרנקפורט

המוזיאון היהודי בפרנקפורט הוא המוזיאון היהודי העצמאי הוותיק ביותר בגרמניה. הוא נחנך על ידי קנצלר גרמניה הלמוט קוהל ב-9 בנובמבר 1988, לציון יום השנה ה-50 לפוגרום "ליל הבדולח".^[1]

תצוגות ואוספים

המוזיאון עוסק באיסוף, שימור והנגשה של ההיסטוריה והתרבות היהודית בת 900 השנים של העיר פרנקפורט, תוך התבוננות מפרספקטיבה אירופית. הוא מציג תערוכות קבע בשני אתרים:

מוזיאון יודנגאסה (Museum Judengasse), ברחוב בטונשטראסה 47, המתמקד בהיסטוריה ובתרבות של יהודי פרנקפורט בתקופת העת החדשה המוקדמת.
המוזיאון היהודי בארמון רוטשילד (Rothschildpalais), ברחוב אונטרמיינקאי 14/15, המציג את ההיסטוריה והתרבות היהודית החל משנת 1800.

בין השנים 2015–2020 עבר המוזיאון שיפוץ והרחבה.

האוספים במוזיאון מתמקדים בשלושה תחומים עיקריים: תרבות טקסית יהודית, אמנות יפה והיסטוריה משפחתית. יש בו תיעוד נרחב על משפחת רוטשילד ועל משפחת אנה פרנק, אשר מוצג בתערוכת הקבע החדשה. ארכיון שבמוזיאון אחראי על אוספי אמנים יהודים כגון מקס טרייטל, לודוויג מיידנר, יעקב שטיינהרדט, הנרי גואה ואחרים.^[2] בנוסף, המוזיאון מחזיק ספרייה גדולה ואוסף מסמכים ותצלומים המתעדים את ההיסטוריה והתרבות של יהודי גרמניה.

היסטוריה

עוד לפני הקמת המוזיאון הנוכחי, פעל בפרנקפורט מוזיאון לעתיקות יהודיות, שנוסד בשנת 1922 והיה מהמוזיאונים היהודיים הראשונים בגרמניה. המוזיאון הציג בעיקר חפצי פולחן יהודיים, אך בשנת 1938 נהרס על ידי הנאצים, ורק חלק קטן מהאוספים שרד.

לאחר מלחמת העולם השנייה הציעו יוצאי קהילת פרנקפורט שהיגרו ללונדון להקים ועדה לחקר ההיסטוריה של יהודי העיר. בהמשך גובשה יוזמה להקמת מוזיאון יהודי, בתמיכת חבר מועצת העיר הלמר הופמן. המוזיאון נחנך בשנת 1988 בשתי וילות קלאסיות ברחוב אונטרמיינקאי, מול הנהר מיין.

הווילה ברחוב אונטרמיינקאי 14 נבנתה עבור הבנקאי זימון מוריץ פון בתמן.
הווילה ברחוב אונטרמיינקאי 15 נבנתה עבור יוזף יצחק שפייר.

בשנת 1846 נרכשה הווילה מספר 14 על ידי מאייר קארל פון רוטשילד, ומאז נודעה בשם "ארמון רוטשילד". בשנת 1928 רכשה עיריית פרנקפורט את שני הבניינים. לאחר מלחמת העולם השנייה הם שימשו כמשכנה של הספרייה העירונית והאוניברסיטאית, ובהמשך שימשו כשלוחה של המוזיאון ההיסטורי של פרנקפורט.

בשנים 1988–2006 עמד בראש המוזיאון גיאורג הויברגר.

המוזיאון היהודי הוא חלק ממתחם "Museumsufer", אזור מרובה מוזיאונים לאורך נהר המיין.

מוזיאון יודנגאסה

בשנת 1987, במהלך עבודות בנייה, התגלו יסודות של 19 מבנים ששכנו בעבר ברחוב יודנגאסה – הגטו היהודי של פרנקפורט. יודנגאסה, שהוקם בשנת 1460, היה הגטו היהודי הראשון באירופה והתפתח למרכז תרבותי חשוב. גילוי המבנים הארכאולוגיים עורר מחלוקת ציבורית בנוגע לשימורם. לבסוף הושג פשרה, ולפיה חמישה מבין יסודות הבתים הועתקו ושוחזרו במרתף של בניין המשרדים החדש שהוקם במקום.

בשנת 1992 נפתח מוזיאון יודנגאסה בין חורבות המבנים שנחשפו. המוזיאון מציג את ההיסטוריה והתרבות של יהודי פרנקפורט מימי הביניים ועד לאמנציפציה היהודית. המוזיאון גובל באתר הנצחה ליהודי פרנקפורט שנרצחו בשואה ולבית הקברות היהודי השני העתיק ביותר בגרמניה.

בשנת 2016 נפתח מחדש מוזיאון יודנגאסה לאחר שיפוץ, עם תערוכה מחודשת.

לרגל 650 שנה לחוקת הזהב (Golden Bull) משנת 1356, נערכה בפרנקפורט תערוכה בשם "יוצרי הקיסרים" (Die Kaisermacher) בשנים 2006–2007, בהשתתפות ארבעה מוזיאונים בעיר. מוזיאון יודנגאסה הציג ממצאים ארכאולוגיים שתיעדו את מעמד יהודי פרנקפורט כ-"עבדי הקיסר" (servi camerae regis), תפקיד שהעניק להם חסות קיסרית אך גם חשף אותם לפגיעות משפטיות וכלכליות.^[3]