המוזיאון היהודי בווינה
 | |
| כניסה למוזיאון היהודי בווינה, בארמון אסקלס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון יהודי |
| http://www.jmw.at/ | |
המוזיאון היהודי בווינה (בגרמנית: Jüdisches Museum Wien) הוא מוזיאון העוסק בהיסטוריה של יהודי אוסטריה, בתרבות, ובחיי הדת והמסורת היהודית. המוזיאון שוכן בשני מבנים: ארמון אסקלס שממוקם בדורותירגאסה וביודנפלאץ. התערוכות והאירועים שהמוזיאון מקיים עוסקים בעבר ובהווה של התרבות היהודית באוסטריה.
רקע היסטורי
המוזיאון היהודי הראשון בווינה נוסד בשנת 1895, והיה המוזיאון היהודי הראשון מסוגו בעולם.[1] המוזיאון הוקם על ידי קבוצה של יהודים אינטלקטואליים מוינה במטרה להציג ולשמר את ההיסטוריה והתרבות של היהודים ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ובעיקר של יהודים מוינה ומגליציה. בשנת 1913, לאחר שהמוזיאון שינה את מקומו מספר פעמים, עבר למבנה של תלמוד-תורה ברובע השני (לאופולדשטאדט), ובו אוסף של כ-3,400 פריטים.
בשנת 1938, עם סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית (האנשלוס) המוזיאון נסגר על ידי הנאצים, והאוסף הוחרם ופוזר בין המוזיאון לאתנולוגיה, וינה (אנ'), המוזיאון הטבע, וינה (אנ') ומקומות נוספים.
חלק מפריטיו של המוזיאון הוצגו על ידי המחלקה לאנתרופולוגיה של מוזיאון הטבע בתערוכה האנטישמית "The Physical and Spiritual Appearance of the Jews", בתקופת השלטון הנאצי.
בראשית שנות החמישים של המאה העשרים מרבית האוסף הוחזר לרשות הקהילה היהודית בווינה, ופריטים אחרים הוחזרו רק בשנות התשעים של המאה העשרים.
ב-31 בדצמבר 1964 נפתח מוזיאון יהודי קטן במבנה החדש שבטמפלגאסה 3, אך זכה לתשומת לב ציבורית מועטה. הוא נסגר בשנת 1976 לרגל עבודות שיפוצים ולא נפתח מחדש לאחר מכן.
בשנת 1986 ראש עיריית וינה, הלמוט צילק, הכריז על הקמה של מוזיאון יהודי חדש בווינה. הוא הכריז על הקמתו בפתיחה של תערוכה "Vienna 1900 - Art, Architecture and Design שהתקיימה בניו-יורק.
בוועדה המייסדת, השתתפו נציגים של ממשלת אוסטריה, עירית וינה, הקהילה היהודית של וינה, הפילהרמונית של וינה, ליאונרד ברנשטיין והלמוט צילק. לאחר הקמתו בשנת 1988, בניהולו של כריסטיאן קאפ (Christian Cap), התקבלו למוזיאון אוסף מקס ברגר (Max Berger Collection) והאוסף של הקהילה היהודית בווינה.
בשנת 1993, התקבל למוזיאון האוסף של האספן מרטין שלאף (Martin Schlaff) אוסף הכולל כ-5,000 פריטים אנטישמיים משנת 1490 עד 1946. בשנת 1994 רכש המוזיאון אוסף אלי שטרן.
ארמון אסקלס
בשנת 1993 ארמון אסקלס בדורותירגסה בווינה הוקצה לשימושו של המוזיאון. יוליוס ה. שופס, מנהל מרכז משה מנדלסון ללימודים אירופים- יהודיים באוניברסיטת פוטסדאם מונה למנהל. ב-4 בנובמבר 1994 נפתחה ספריית המוזיאון על ידי פול גרוש, שהיה נשיא הקהילה היהודית. בשנים 1995- 1996, הותאם המבנה לצורכי המוזיאון ושופץ על ידי אדריכלים וינאים. חללי התצוגה הורחבו, הוגדל מרחב האחסון ונוספו בית קפה וחנות ספרים. בשנת 1998, האוסף ההולך וגדל של ארכיון המוזיאון הפך נגיש לציבור. ב-25 באוקטובר 2000, נפתח המבנה הנוסף של המוזיאון יהודי ביודנפלץ, יחד עם חשיפתה של האנדרטה שהוקמה לזכרם של יהודי אוסטריה שנספו בשואה.[2]
מוזיאון יודנפלץ
המבנה הנוסף של המוזיאון היהודי בווינה המתעד את החיים החברתיים, התרבותיים והדתיים של יהודי וינה בימי הביניים הוקם בבית המזרחי, שביודנפלץ, שהיה המרכז של הקהילה היהודית בתקופת ימי הביניים. המוזיאון נפתח ב-25 באוקטובר 2000, והוא קטן יותר מהחלל התצוגה בדורותירגסה ומודרני בעיצוב שלו. תצוגת הקבע במוזיאון מתארת את ההיסטוריה של היהודים בווינה תקופת ימי הביניים. מסדרונות תת-קרקעיים מובילים את המבקר אל מרתף המוזיאון בו ניתן לראות חפירות ארכאולוגיות ושרידיו של בית הכנסת העתיק מתקופת ימי הביניים שהיה בכיכר. במוזיאון מתקיימות גם תצוגות מתחלפות העוסקות באמנות עכשווית ובהצגה של נושאים ואישים יהודיים.
מחוץ למוזיאון, בכיכר, הוקמה אנדרטה לזכר שואת יהודי אוסטריה, המוכרת גם בשם Nameless Library (אנ'), לזכרם של קרבנות שואת יהודי אוסטריה, שעוצבה על ידי האמנית רייצ'ל וויטרד (אנ').
שיפוץ ופתיחה מחודשת
בנובמבר 2009, מונתה העיתונאית דניאלה ספרה למנהלת המוזיאון. בין החודשים ינואר לאוקטובר בשנת 2011, המוזיאון שופץ בתמיכה של מקורות ממשלתיים באוסטריה ובתמיכה של הקהילה היהודית. השיפוץ היה שיפוץ מקיף של תשתיות המוזיאון ושל חללי התצוגה. חזית המבנה עברה גם היא שיפוץ והותקן עליה מיצב אור גדול עם המילה "מוזיאון" בעברית, מאת האמנית האוסטרית בריגיט קובנץ.
ב-19 באוקטובר 2011, המוזיאון היהודי נפתח מחדש ויצר עניין בקרב הציבור. התצוגה הזמנית "גדולים מהחיים – 100 שנים להוליווד" שהתמקדה בתרומה של היהודים האוסטריים לתעשיית הקולנוע האמריקאית, משכה קהל רב. בקומת הקרקע נמצא אולם תצוגה מרווח ובו הוצגה תצוגת הקבע "וינה. המוזיאון היהודי. המאה ה-21" וציורי הקיר מאת האמנית ננסי ספרו. בקומה השנייה הוקם אולם אירועים וחלל לתצוגות מתחלפות, בו הוצגה התערוכה " מאלף לתאב – מההתחלה עד הסוף", תערוכה המציגה את מעגל החיים היהודי דרך פריטי המוזיאון וחפצים יומיומיים.
תערוכות (חלקי)
העיר שלנו! וינה היהודית – מאז ועד עכשיו
בנובמבר 2013 נפתחה תערוכת קבע חדשה במוזיאון "העיר שלנו! וינה היהודית – מאז ועד עכשיו". התערוכה מציגה את ההיסטוריה של יהודי וינה כחלק מרכזי מחייה התרבותיים והכלכליים של בירת אוסטריה לאורך השנים, מאז שנת 1945 ועד לימינו. תערוכת הקבע עוסקת בשיקומה והתפתחותה של הקהילה היהודית לאחר השואה.
_Klaus_Pichler.jpg)
תצוגה נראית לעין: איסוף וזיכרון
במסגרת השיפוץ אזור האחסון שנמצא בקומה השלישית, עבר עיצוב מחדש, ומוצגים בו פריטים מאוסף היודאיקה של המוזיאון.[3]
לקריאה נוספת
- Maren Waffenschmid, Adelbert Wagner, Werner Hanak-Lettner, Danielle Spera: Our City! Jewish Vienna- Then to Now. 2013
- Natalia, Berger: The Jewish Museum: History and Art from Vienna to Bezalel National Museum, Jerusalem. Brill, 2018
- Richard I. Cohen: Visualizing and Exhibiting Jewish Space and History. Oxford University Press, 2012
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- אתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון היהודי בווינה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ About Us | Jüdisches Museum Wien, www.jmw.at
- ^ Geschichte | Jüdisches Museum Wien, web.archive.org, 2013-03-27
- ^ Vienna and the World: Our Visible Storage | Jüdisches Museum Wien, www.jmw.at
30544233המוזיאון היהודי בווינה