הלפורד מקינדר
.jpg) | |
| לידה | 15 בפברואר 1861 |
|---|---|
| פטירה | 6 במרץ 1947 (בגיל 86) |
| ענף מדעי | גאוגרפיה, גאופוליטיקה, גאואסטרטגיה |
| מקום מגורים | אנגליה |
| תרומות עיקריות | |
|
תאוריית "הציר המרכזי של ההיסטוריה" (The Geographical Pivot of History) | |
סר הלפורד ג'ון מקינדר (באנגלית: Halford John Mackinder; 15 בפברואר 1861 - 6 במרץ 1947) היה גאוגרף אנגלי, אשר נחשב לאבי הגאופוליטיקה והגאואסטרטגיה, והוגה תאוריית הציר המרכזי של ההיסטוריה.
קורות חייו
נולד ב-15 בפברואר 1861 בגיינסבורו, לינקולנשייר שבאנגליה. למד בבית הספר היסודי היוקרתי שבמקום, ולאחר מכן באוניברסיטת אוקספורד שם למד את מדעי הטבע והתמחה בזואולוגיה. לאחר לימודיו אלו פנה ללמוד היסטוריה. מקינדר הטיף ללימוד גאוגרפיה אנושית וגאוגרפיה פיזית כתחום אחד. בשנת 1883, מקינדר כיהן כראש אגודת הסטודנטים של אוקספורד.
בשנת 1887 כתב מאמר מקיף על הגאוגרפיה בשם "On the Scope and Methods of Geography".[1] בעקבות כך מונה לראש מחלקת לימוד הגאוגרפיה באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1892 מונה למנהל הראשון של אוניברסיטת רדינג. בשנת 1893, נמנה עם המייסדים של החברה הגאוגרפית המלכותית, שקידמה את לימוד הגאוגרפיה בבתי הספר. בשנת 1916 מונה לנשיאה של האגודה.
בשנת 1895 היה ממייסדי בית הספר לכלכלה של לונדון.[2]
בשנת 1899 היה מהראשונים להוביל משלחת לחקירת הר קניה.[3] בשנת 1902 פרסם מאמר מקיף בשם "Britain and The British Seas", על הגאומורפולוגיה של בריטניה.[4]
בשנת 1904 הרצה בפני החברה הגאוגרפית המלכותית ובה הציג תאוריה בשם "הציר המרכזי של ההיסטוריה" (The Geographical Pivot of History) - עולם המחולק לאזורים על פי מאפיינים גאוגרפים. מקינדר טען שהחלוקה הזו מעצבת במידה רבה אידאולוגיות פוליטיות ואסטרטגיות פעולה של האוכלוסייה באותם האזורים - דטרמיניזם גאוגרפי. וכך סיכם מקינדר את התאוריה שמיצבה אותו כ"ציר מרכזי בין הוגי הגישה הגאוגרפית דאז":[5]
Man and not nature initiates, but nature in large measure controls
בתרגום לעברית: "האדם, לא הטבע, הוא אשר בדרך כלל יוזם, אבל הטבע ולא האדם, הוא אשר במידה רבה קובע".
בתאוריה זאת הוא השפיע במידה רבה על מקבלי החלטות ברחבי העולם[דרוש מקור].
בשנת 1903 עזב את אוניברסיטת אוקספורד, ועבר לנהל עד 1908 את בית הספר לכלכלה של לונדון שייסד מספר שנים קודם לכן.
בשנת 1910 נבחר לפרלמנט של גלאזגו וכיהן בתפקיד זה עד 1922. שנתיים קודם לכן בשנת 1920 קיבל תואר אבירות על תרומתו הפוליטית כחבר פרלמנט.[6]
מקינדר השתתף בוועידת השלום בפריז ב-1919, ובה טבע את אחד מציטוטיו המפורסמים: "השולט במזרח אירופה, ישלוט בארץ הליבה, השולט בארץ הליבה ישלוט ב"אי העולמי" (world island), והשולט באי העולמי ישלוט בעולם". במשפט זה, הדגיש מקינדר את חשיבותה של מזרח אירופה מבחינה אסטרטגית, כאזור חיץ בין רוסיה לגרמניה.
מקינדר היה אנטי-קומוניסט וראה ברוסיה אויב, מקינדר היה תומך נלהב של האימפריה הבריטית.[7]
השפעותיו של מקינדר
מקינדר תרם רבות להפיכת הגאוגרפיה לדיסציפלינה מן המניין, ולהגברת לימודה כמקצוע בבתי הספר ובאוניברסיטאות. מקינדר היה הראשון שטבע את המושגים: "כוח אדם" ו"ארץ הליבה".
רעיונותיו והתאוריות שחיבר מקינדר השפיעו על מקבלי החלטות ברחבי העולם. מדיניותה של ארצות הברית במהלך המלחמה הקרה, הושפעה רבות על ידי הרעיונותיו והתאוריות שחיבר מקינדר.[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Edmund W. Gilbert, British Pioneers in Geography (Newton Abbot, David & Charles, 1972), p. 141.
- ^ L. M. Cantor, The Royal Geographical Society and the Projected London Institute of Geography 1892-1899. The Geographical Journal, Vol. 128, No. 1 (Mar., 1962), pp. 30-35
- ^ H.J. Mackinder, “A Journey to the Summit of Mount Kenya, British East Africa”, The Geographical Journal, Vol. 15, No. 5 (May, 1900), pp. 453-476
- ^ H.J. Mackinder, Britain and the British Seas. New York: D. Appleton and company, 1902.
- ^ פרופ' דוד פסיג, 2048, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2010, עמ' 35
- ^ Brian Blouet, "The imperial vision of Halford Mackinder", Geographical Journal, Volume 170 Issue 4, Pages 322 - 329.
- ^ Brian W. Blouet, 'Sir Halford Mackinder as British high commissioner to South Russia 1919-1920'. Geographical Journal, 142 (1976), 228-36.
- ^ Sloan, G.R. Geopolitics in United States Strategic Policy, Brighton: Wheatsheaf Books, 1988.
26332014הלפורד מקינדר