הלנה רדלינסקה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ד"ר הלנה רדלינסקה (בפולנית: Helena Radlińska; 2 במאי 1879 – 10 באוקטובר 1954) הייתה פרופסור בעלת שם לעבודה סוציאלית, חלוצה בתחומה בפולין, ופעילה בכירה בצבא המחתרת במהלך מלחמת העולם השנייה. בהשראתה, בתמיכתה ובהנהגתה פעלו הסטודנטים שלמדו אצלה בפקולטה למקצועות העבודה הסוציאלית בוורשה ובאוניברסיטה הפולנית החופשית. מתלמידיה שפעלו בתנועות המחתרתיות השונות: אירנה סנדלר, אלה גולומב-גרינברג, אווה רכטמן, זופיה ונדריכובסקה, אירנה שולץ, יוזף זיסמן, איזבלה קוצ'קובסקה, רחלה רוזנטל, מריה קוקולסקה, יאגה פיוטרובסקה וידוויגה דנקה[1].
לפני מלחמת העולם השנייה
נולדה כיהודיה, והמירה את דתה לנצרות[2]. החלה ללמד בשנת 1897 כמורה פרטית, ולאחר מכן עבדה כמורה לפולנית ולהיסטוריה בבתי ספר ובקבוצות מחתרתיות. עבדה כאחות בכמה מסגרות שונות. הפעילות הקהילתית והחינוכית שלה היו קשורים בקשר הדוק לתפיסות פוליטיות ולאומיות ששאפו לעצמאות פולנית. בשלב מוקדם של חייה המקצועיים בקרקוב הקימה והייתה פעילה בארגונים רבים (לדוגמה: המכון הפולני לפדגוגיה, האיגוד לסיוע לאסירים פוליטיים, האיגוד של ידידי ילדים). ב-1915 הקימה את הלשכה המרכזית של בתי הספר. היא לימדה היסטוריה ומידענות במחלקה ללימודים סוציאליים במכללת ברניקי (Braninki) לנשים, ובנוסף ייסדה מכון לחינוך ולתרבות[3].
אחד מהתחומים שבו עסקה היה פיתוח עירוני. רדלינסקה ארגנה ועבדה למען חינוך ופיתוח קהילה באזורים הכפריים של פולין, כולל חינוך מבוגרים באזורים אלו, שנודעו בשם אוניברסיטת העם – folk universities. תפיסתה הפוליטית סברה שיש להקים בתי ספר פולניים. בין השנים 1913–1918 מילאה תפקידים רבים בניהול וארגון תנועת העצמאות הפולנית, ולאחר שפולין זכתה לעצמאות הייתה פעילה במפלגת האיכרים הפולנית – Liberation[3].
ב-1921 החלה במחקר שיטתי ובעבודה אקדמית באוניברסיטה הפולנית החופשית בוורשה, שם החלה את דרכה כעוזרת הוראה בתחום של חינוך מבוגרים. ב-1925 הגישה את עבודת הדוקטורט שלה שעסקה בדמותו של איש תנועת ההשכלה הפולנית סטאשיץ' כפעיל חברתי. היא קודמה לדרגת מרצה, וב-1927 מונתה לפרופסור להיסטוריה ולחינוך מבוגרים במחלקה לפדגוגיה באוניברסיטה הפולנית החופשית. לאחר עשור מונתה לפרופסור מן המניין בפדגוגיה חברתית[3].
אחד ההישגים האקדמיים החשובים של רדלינסקה היה פיתוחו והקמתו של התוכנית הראשונה ללימודי עבודה סוציאלית במוסד אקדמי בפולין בשנת 1925. היא עמדה בראש בית הספר, שהיה חלק מאוניברסיטת פולין החופשית עד לשנת 1944, והשפיעה רבות על התפיסה של תפקידי העובדים הסוציאליים בקהילה ועל החינוך לעבודה סוציאלית בפולין כולה. עם זאת, עבודה האקדמית לא הייתה רק בגבולות פולין. רדלינסקה השתתפה בכנסים מדעיים רבים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 ברחבי אירופה, והייתה שותפה לארגונים בין-לאומיים שעסקו בהכשרה של עובדים סוציאליים ובחינוך[3].
במהלך מלחמת העולם השנייה
בעקבות האיסור של הכובשים הגרמנים על השכלה לפולנים, וסגרו את מוסדות ההשכלה הגבוהה ושרפו את חומרי הלימוד, כולל מחקריה של רדלינסקה. כשני שלישים מאנשי הסגל באוניברסיטאות הוצאו להורג או נשלחו למחנות ריכוז. בעקבות כך, הוקמה אוניברסיטה מחתרתית, ורדלינסקה, אשר ירדה למחתרת בסתיו 1939, כתבה תוכניות לימודים עבורה[4]. היא מצאה מחסה במנזר האורסולינות ברחוב גשייה תחת שם בדוי, רודינצקי, והמשיכה ללמד בין כותלי המנזר[5][3]. בתחילה עודדה את תלמידה להקים רשתות של תנועת התנגדות, ולבסוף פיתחה תוכנית סעד מחתרתית עצמאית משלה ליהודים[6].
לאחר מלחמת העולם השנייה
בין השנים 1945–1950 הקימה רדלינסקה את הפקולטה הראשונה ללימודים סוציאליים באוניברסיטת לודז'. עם סגירתה ב-1950 הוצאה רדלינסקה לחופשה בתשלום מעבודתה האקדמית[3].
תפיסת עולמה ומחקריה
רדלינסקה נהגה להגדיר אנשים לא כטובים או רעים, אלא כחלשים או חזקים, ותבעה מהחזקים לסייע לחלשים. הדרך לעשות זאת עברה בחינוך ובעבודה סוציאלית מתוך כבוד לאדם[3].
רדלינסקה הייתה חדשנית במחקריה, מחוברת לפרקטיקה ולקדמת המחקר האירופאי. היא חקרה והנחתה סטודנטים בתחומים של חינוך סוציאלי - בתיאוריה ובהיסטוריה (לדוגמה: היסטוריה חברתית בפולין, היסטוריה של חינוך ובתי ספר, היסטוריה של עבודה קהילתית), הכשרת עובדים סוציאליים, חינוך מבוגרים, חינוך ותרבות באזורים הכפריים של פולין, נושאים חברתיים שונים וכן גורמים חברתיים המשפיעים על ההצלחה בבית הספר. רדלינסקה חיברה 79 ספרים ופרסמה מעל 500 מאמרים[3].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ טילאר ג' מָצֵאו, הילדים של אירנה, עמ' 291–294, מאנגלית: צילה אלעזר, כתר 2018
- ^ טילאר ג' מָצֵאו, הילדים של אירנה, עמ' 34, מאנגלית: צילה אלעזר, כתר 2018
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 Lepalczyk, I., Marynowicz-Hetka, E. (2003). Helena Radlinska: A Portrait of the Person, Researcher, Teacher and Social Activist. In: Hering, S., Waaldijk, B. (eds) History of Social Work in Europe (1900–1960). VS Verlag für Sozialwissenschaften. https://doi.org/10.1007/978-3-322-80895-0_8
- ^ טילאר ג' מָצֵאו, הילדים של אירנה, עמ' 54, מאנגלית: צילה אלעזר, כתר 2018
- ^ טילאר ג' מָצֵאו, הילדים של אירנה, עמ' 59, מאנגלית: צילה אלעזר, כתר 2018
- ^ טילאר ג' מָצֵאו, הילדים של אירנה, עמ' 60, מאנגלית: צילה אלעזר, כתר 2018
38604658הלנה רדלינסקה