הלימות הון

הלימות הון או יחס הלימות ההון (Capital Adequacy Ratio או Capital Requirement) הוא מונח מתחום הבנקאות, המתייחס להון שברשות הבנק ומשמש אותו לפעילותו ובוחן איזה חלק מההון ממומן מהון עצמי ואיזה מהלוואות ופקדונות. היחס מוגדר בין סך נכסי הסיכון של הבנק (נכסי סיכון אשראי, נכסי סיכון שוק ונכסי סיכון תפעולי המחושבים בהתאם להנחיות המפקח על הבנקים), ובין ההון של הבנק, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים. כך לדוגמה, כשדרישת הלימות ההון עומדת על 10%, אם לבנק נכסי סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר, עליו להחזיק הון עצמי של לפחות 10 מיליון דולר, כבטחון לפיקדונות הציבור בבנק. זהו פרמטר חשוב המעיד על מידת איתנותו של הבנק ועמידותו במשברים פיננסיים.

המונח נטבע לראשונה ב-1988 על ידי ועדת בזל לפיקוח על בנקים (Basel Committee on Banking Supervision – 'BCBS'). במסגרת ההנחיות שגיבשה באשר לניהול נאות של תאגידים בנקאיים כמו גם באשר לממשק שעל הרשות המפקחת עליהם בכל מדינה לקיים עמם.

יחס אחר המקובל בבנקאות הוא שיעור הנזילות, המוגדר כיחס בין סוגי הפקדונות לבין סכומי הפקדונות שהבנקים חייבים להפקיד בבנק המרכזי, בריבית נמוכה מזו שיכלו לקבל בשוק האשראי הפרטי והמסחרי. שיעור זה נועד להבטיח את כספם של בעלי פקדונות הציבור.

בזל 1 ובזל 2

ערך מורחב – בזל 2

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: חסרים קישורים פנימיים, ניסוח לא בהיר.

ב- 2006 עדכנה ועדת בזל את מסגרת ההנחיות האמורה ושלימים קיבלה את השם משטר או "פעימת בזל 1" (The Basel I Accord), והשיקה תחתיה מסגרת הנחיות חדשה המכונה "משטר בזל 2" (The Basel II Accord).

משמעות המונח על פי משטר בזל 2, ובדמיון רב להגדרתו על פי משטר בזל 1, הנו היחס בין ההיקף הכספי של בסיס ההון של התאגיד הבנקאי, סכימה של שלושה רובדי הון של התאגיד ושהנם "הון רובד 1", "הון רובד 2" ו- "הון רובד 3", לבין ההיקף הכספי של נכסי הסיכון (Risk Weighted Assets) של התאגיד ואשר מוגדרים כנכסיו המאזניים והחוץ מאזניים של התאגיד כפי שנמדדו חשבונאית לאחר שקלולם במקדמי המרה (Conversion Factors) מסוימים.

• הון רובד 1 (Tier 1 Capital) – ההון החשבונאי, קרי, הון המניות המונפק והנפרע בתוספת רווחים צבורים וקרנות הון נטו בתוספת אג"ח "צמית" (Perpetual) נדחה שהנפיק התאגיד.
• הון רובד 2 (Tier 2 Capital) – אג"ח צמית נדחה שהנפיק התאגיד פרט לזה שהוגדר בהרכב הון רובד 1, אג"ח נדחה לזמן קצוב וכן רזרבות לרבות הפרשות כלליות להפסדי אשראי. הון זה נחלק לשני תתי-רבדים, "הון רובד 2 עליון" ו- "הון רובד 2 תחתון" וזאת על פי פילוח פנימי של סוגי הרכיבים הכספיים הנמנים עליו.
• הון רובד 3 (Tier 3 Capital) – אג"ח נדחה שהנפיק התאגיד לזמן קצר.

סך נכסי הסיכון על פי בזל 2 מורכב משלושה סוגים ושהנם "נכסי סיכון אשראי", "נכסי סיכון שוק" ו- "נכסי סיכון תפעולי" וזאת בניגוד לקודמו שהגדיר את שני הסוגים הראשונים בלבד. על פי המשטר החדש ניתן להשתמש בשתי גישות אפשריות לחישוב כל אחד משלושת סוגי נכסי הסיכון. הראשונה הינה "הגישה הסטנדרטית" (Standard Approach), והשנייה, "הגישה המתקדמת" (Advanced Approach).

משטר בזל 2, ובאופן זהה למשטר בזל 1, מגדיר כי יחס הלימות ההון שעל תאגיד בנקאי לקיים בכל עת להיות לפחות 8%. כמו כן מגדיר המשטר, כי על תאגיד בנקאי שהנו גם תאגיד העומד בראש קבוצה בנקאית, לקיים את יחס הלימות ההון המזערי האמור גם ברמת המאזן המאוחד. המשמעות העומדת מאחורי הערך 8% דווקא מבטאת את תפיסת העולם של ה- BCBS ולפיה שווה הערך הכספי של ה-8% הנו הכרית ההונית שעל התאגיד להחזיק כנגד הסיכונים הבלתי צפויים בלבד בעבורו. בהתאם, ציפיית ה- BCBS הינה כי רק בהתקיים מצב בו הרשות המפקחת על התאגיד הבנקאי אינה מזהה סיכונים צפויים עבור התאגיד וכן בדעה כי התאגיד מנהל את עסקיו ללא דופי אזי יש להתיר לו לקיים היקף כספי של בסיס הון שאינו עולה על 8% מנכסי הסיכון שלו. אחרת, צפויה הרשות המפקחת לדרוש מהתאגיד הבנקאי לקיים היקף בסיס הון גדול יותר ושיכלול שכבה כספית נוספת שיחזיק התאגיד הבנקאי כנגד אותם נכסי סיכון ואשר לכל הפחות תהיה שקולה להיקף הכספי של הסיכונים הצפויים על ידי התאגיד או הרשות המפקחת עליו, לרבות כאלה הנצפים בסבירות נמוכה. במקרה כזה הלימות ההון של התאגיד הבנקאי תהא גבוהה מיחס הלימות ההון המינימאלי. מהפרקטיקה המתוארת עולה כי יחס הלימות הון גבוה יותר שמקיים תאגיד בהשוואה לתאגיד אחר לא בהכרח יעיד על כך כי זה הראשון חסין יותר בפני הפסדים, אלא פשוט, כי יכול והנו מחזיק יותר הון כנגד סיכון גבוה יותר.

הלימות ההון בישראל

המפקח על הבנקים בבנק ישראל החיל ב-1.1.2011 את משטר בזל 2 על המערכת הבנקאית הישראלית. לתאריך זה קדמה תקופת הרצה במקביל של שנתיים של משטר החדש יחד עם משטר בזל 1 ואשר היה בתוקף בישראל עד 31.12.10, ערב החלת מחליפו כאמור.

משטר בזל 2 הוסדר בהוראות הניהול הבנקאי התקין מס' 200 עד מס' 211 של המפקח על הבנקים הישראלי. משטר בזל 1 הוסדר בהוראותיו מס' 311 ומס' 341, ואשר בוטלו בעיקרן בתחילת 2011.

בזל 3

בזל III הינו הכינוי של מסגרת העבודה הבינלאומית החדשה שגובשה לאחר המשבר העולמי שחל בשנים 2007-2009 והיא נותנת מענה כלקח לחולשות שנתגלו במערכות הבנקאות בעולם באותן שנים. הפיקוח על הבנקים בישראל החל בישום בזל III לחיזוק האיתנות של המערכת הבנקאית בישראל, לשיפור איכות ההון ומדידת הסיכונים. הבנק פרסם בתאריך 31.12.2012 טיוטה לתיקון נוהל הבנקאי התקין שמשמעותה עדכון הנהלים בנושא יישום בזל III בישראל. הנושאים המרכזים שהופיעו בפרסום בנק ישראל הינם:

• יעדי ההון המזעריים הכוללים בהם נדרשים התאגידים הבנקאיים לעמוד בהמשך להנחיה מחודש מרץ 2012, שקבעה כי יחס ההון הכולל (המורכב מהון הליבה, הון רובד 1 נוסף והון רובד 2) לא יפחת מ-12.5% עבור כלל המערכת הבנקאית ומ-13.5% עבור שני התאגידים הבנקאיים הגדולים בארץ.
• מבנה ההון הפיקוחי.
• קריטריוני כשירות עבור מכשירי ההון בכל אחד מהרבדים. כלומר תנאים מובנים של המרה או מחיקה של המכשיר בתנאים מסוימים. דרישה שכל מכשיר הון הנכלל בהון הפיקוחי, יכלול תנאי המרה למניות רגילות של התאגיד הבנקאי כאשר יחס הון הליבה יורד מ-7% (לגבי מכשיר הון הנכלל בהון רובד 1 נוסף), או מ-5% (לגבי מכשירי הון רובד 2). בנוסף, נדרש שכל מכשיר הון כזה יכלול תנאי של המרה למניות רגילות בנקודת האי-קיימות (Non viability), כהגדרתה בהוראה. זאת על מנת לחזק את עמידות התאגיד הבנקאי ויכולתו לספוג הפסדים לנוכח התפתחות מגמות שליליות, במידה ויהיו כאלה.
• התאמות וניכויים שיש לבצע בחישוב ההון הפיקוחי בהתאם לכללי בזל III. בין היתר, נקבע שמרבית ההתאמות והניכויים ייעשו מהון עצמי רובד 1.
• תיקונים בחישוב נכסי הסיכון המשמשים לחישוב יחסי הלימות ההון. בין היתר, כחלק מדרישת ההון בגין סיכון אשראי של צד נגדי, נוספה דרישת הון חדשה בגין סיכון להפסדי CVA -Credit Valuation Adjustments.

על מנת לאפשר לבנקים להיערך למסגרת העבודה החדשה ולהמשיך להעמיד אשראי לפעילות הכלכלית על פי צורכי המשק, נקבעו הוראות מעבר לעניין ההתאמות והניכויים מההון אשר לפיהן יישום השינויים יפרס עד לשנת 2017. כמו כן, נקבע כי מכשירי הון קיימים שאינם עומדים בקריטריונים החדשים, יופחתו מההון בהדרגה על פני תקופת מעבר של 10 שנים.

ראו גם

• יחס הרזרבה
• סיכון אשראי

קישורים חיצוניים

• ניהול סיכוני האשראי - משרד האוצר (עמוד 13 ואילך)
• אסף צימרינג, מאחורי מסך הז'רגון - על ההבדל בין יחס הרזרבה לבין יחס הלימות ההון, העין השביעית
• בנק ישראל מיישם את בזל 3 - דה מרקר