הליכה לקיסריה
מילות השיר
|
|---|
|
אֵ-לִי, אֵ-לִי |
הליכה לקיסריה (מוכר גם במילות הפתיחה שלו, אֵ-לִי, אֵ-לִי) הוא שיר עברי שכתבה חנה סנש ב-24 בנובמבר 1942. השיר הולחן ב-1945 בידי דוד זהבי.
היסטוריה
השיר "הליכה לקיסריה" נכתב בקיבוץ שדות ים שמדרום לקיסריה העתיקה, שם התגוררה סנש באותה תקופה.
לאחר מותה, נמצאו בעזבונה של סנש נוסחים שונים לשיר, והחל ויכוח סביב האותנטיות שלהם. במהלך הוויכוח היו אפילו שהציעו כי לא סנש היא שכתבה את השיר אלא רק העתיקה ושינתה. אך כיום ברור שהיא הכותבת והגרסאות השונות לשיר הם פשוט נוסחים ששמרה מתהליך הכתיבה.
הנוסח שפורסם ראשון, באוגוסט 1945, היה:
א-לי, שלא ייפסק לעולם:
החול והים,
רשרוש המים,
ברק השמים, –
האמון באדם.
נוסח זה נמצא ביומן של סנש, אך איננו האחרון שכתבה. בטרם יציאתה לשליחות, העתיקה סנש שירים שונים למחברת בשם "ללא שפה", את המחברת העבירה לחברה ושם מופיע השיר בגרסה הידועה לנו. (זו המופיעה משמאל בראש הדף)
השיר הולחן ב-1945 על ידי דוד זהבי,[1] שהפיץ אותו כשלימד אותו בהתיישבות העובדת ובכינוסים של "הנוער העובד". השיר המולחן הושר על ידי מבצעים רבים,[2] והוא מבוצע באופן תדיר באירועים ממלכתיים, כדוגמת טקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה.
במחקר[3] שנערך בשנת 2009, עלה כי זהו השיר המושמע ביותר ביום השואה.[4]
לקריאה נוספת
- אהרן קומם, "חנה סנש – "אלי, אלי": לדרך היווצרותו של שיר-עם", שלשלת שירה: על שירה ומשוררים, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ד, עמ' 323–328. (פורסם במקור ב"ידיעות אחרונות", 28.4.89)
קישורים חיצוניים
- ביצועים לשיר "הליכה לקיסריה" באתר הספרייה הלאומית
- דויד פרץ, על השיר הליכה לקיסריה, באתר "תרבות•il"
הערות שוליים
- ^ לדברי נחום היימן, סיפר לו דוד זהבי כי הלחין את השיר בהינף קולמוס ולא שינה בו מאומה לאחר מכן. מתוך "נחצ'ה בגימל", רשת ג', 30 ביוני 2010
- ^ רשימה חלקית של הביצועים להם זכה השיר: http://www.qube.co.il/cover_show.asp?id=757
- ^ מוטי נייגר, אורן מאיירס ואייל זנדברג, אתם זוכרים עם השירים: תרבות פופולרית, זיכרון קולקטיבי ושידורי הרדיו בישראל 2002-1993. מגמות, מ"ו (2-1): 280-254, 2009.
- ^ יונתן הללי, השיר המושמע ביותר ביום השואה: "הליכה לקיסריה" של חנה סנש, nrg , 21/4/2009
30023805הליכה לקיסריה