הליגה של פריזרן

הליגה של פריזרן (באלבנית:Besëlidhja e Prizrenit) או בשמה המלא הליגה להגנת זכויות העם האלבני (באלבנית:Lidhja për mbrojtjen e të drejtave te kombit Shqiptar) היה ארגון פוליטי אלבני, שהוקם ב-5 בינואר 1877 בעיר פריזרן, באותה תקופה במחוז העות'מאני קוסובה וכעת בדרום קוסובו.

במחצית השנייה של המאה ה-19 התפשט הרגש הלאומי בחצי האי הבלקני ועמים נוצרים, שחיו בחצי האי חיפשו דרכי ביטוי ללאומיותם, ניהול עצמי, אוטונומיה ואפילו עצמאות מהאימפריה העות'מאנית. חלק מתביעות העמים השונים כללו טריטוריות מיושבות בחלקן על ידי אלבנים והאלבנים, מרביתם מוסלמים, שהיו נאמנים לאימפריה העות'מאנים, התחילו לחשוש מפגיעה באינטרסים שלהם.

ב-10 ביוני 1878 התכנסו בפריזרן 47 נכבדים אלבנים והכריזו על הקמתה הרשמית של הליגה במטרה לדאוג לאינטרסים הטריטוריאליים של התושבים האלבניים.

בעקבות המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) האימפריה העות'מאנית נחלשה מאד בחצי האי הבלקני וזה בא לידי ביטוי גם בתוכנם של חוזה סן סטפנו וקונגרס ברלין. חששם של האלבנים התממש וטריטוריות מיושבות באלבנים הוקצו למונטנגרו, סרביה, בולגריה ויוון. בריטניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית ביטלו את החוזה בגלל הפרת המאזן בין המעצמות לטובת האימפריה הרוסית.

ב-13 בדצמבר 1877 סרביה הכריזה מלחמה על האימפריה העות'מאנית ובעקבותיה עשתה כך גם מונטנגרו. צבאות אלה, בתמיכת הצבא הרוסי התקדמו ולמרות התנגדות מזוינת אלבנית כבשו חבלים וישובים בצפון האזור המיושב באלבנים. תחת הלחץ התארגנו האלבנים במועצות מקומיות להצלה לאומית וב-12 בדצמבר 1877 הקימו בקונסטנטינופול ועד מרכזי להגנת זכויות העם האלבני.