|
|
ערך מחפש מקורות
|
| רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
|
| ערך מחפש מקורות
|
| רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
הלגה ולאהוביץ' (בקרואטית: Helga Vlahović; 28 בינואר 1945 – 27 בפברואר 2012) הייתה עיתונאית, מפיקה ומנחת טלוויזיה קרואטית.
ביוגרפיה
ולאהוביץ' בזגרב לאם אוסטרית ואב הונגרי, ב-1964 החלה לעבוד ברשת הרדיו והטלוויזיה של זאגרב, באותה תקופה היא גם למדה גרמנית, אנגלית ותולדות האומנות באוניברסיטת זאגרב, עקב עבודתה היא עזבה את הלימודים ולא השלימה את התואר.
ב-1966 החלה להגיש מספר תוכניות העוסקות במוזיקה ובידור. ב-1968 לקחה חלק בהנחיית פסטיבל סופוט, פסטיבל מוזיקה פופולרי בפולין וב-1971 השתתפה בהנחיית פסטיבל מוזיקה בסכוונינגן שבהולנד, ב-1972 הנחתה תוכנית בוקר בשם "יום טוב, יוגוסלביה". מ-1984 ועד 1988 ארגנה תוכנית מוזיקה ששודרה בטלוויזיה היוגוסלבית, השווייצרית והגרמנית.
ב-1990 היא נבחרה להנחות את אירוויזיון 1990 בשל ניסיונה בטלוויזיה ושליטתה בשפה האנגלית, קודם לכן הכריזה על תוצאות הניקוד היוגוסלבי בתחרות האירוויזיון ב-1974 ו-1981 וב-1994 ביצעה זאת מטעם קרואטיה.
עם התמוטטותה של יוגוסלביה ותחילת מלחמת העצמאות של קרואטיה הייתה אחראית על תוכנית טלוויזיה מיוחדת המביאה מידע וסיקור אודות המלחמה.
לולאהוביץ' שתי בנות משני בעלים שונים.
קישורים חיצוניים
| מנחי האירוויזיון
|
- 1956: לוהנגרין פיליפלו
- 1957: אנאיד איפליקיאן
- 1958: האני ליפס
- 1959: ז'קלין ז'ויברט
- 1960: קייטי בויל
- 1961: ז'קלין ז'ויברט
- 1962: מיריל דלאנוי
- 1963: קייטי בויל
- 1964: לוט ואבר
- 1965: רנטה מאורו
- 1966: ז'וסיאן שן
- 1967: אריקה ואל
- 1968: קייטי בויל
- 1969: לוריטה ולנצואלה
- 1970: וילי דובה
- 1971: ברנדט ני גלקור
- 1972: מוירה שירר
- 1973: הלגה גיטון
- 1974: קייטי בויל
- 1975: קארין פאלק
- 1976: קורי ברוקן
- 1977: אנג'לה ריפון
- 1978: דניס פבר וליאון זיטרון
- 1979: ירדנה ארזי ודניאל פאר
- 1980: מרלוס פלויטסמה
- 1981: דורין ני וריאן
- 1982: ג'אן לימינג
- 1983: מרלן שארל
- 1984: דזירה נוסבוש
- 1985: ליל לינדפורש
- 1986: אוסה קלבלנד
- 1987: ויקטור לזלו
- 1988: מישל רוקה ופאט קני
- 1989: לוליטה מורנה וז'אק דשנו
- 1990: הלגה ולאהוביץ' ואוליבר מלאקאר
- 1991: ג'יליולה צ'ינקווטי וטוטו קוטוניו
- 1992: לידיה קפוליקיו והארלוד טרויטיגר
- 1993: פינולה סוויני
- 1994: סינת'יה ני וורכו וגארי ריאן
- 1995: מארי קנדי
- 1996: אינגבילד ברין ומורטן הארקט
- 1997: קארי קראולי ורונאן קיטינג
- 1998: אולריקה ג'ונסון וטרי ווגן
- 1999: דפנה דקל, סיגל שחמון ויגאל רביד
- 2000: קאטיס אלסטרם ואנדרס לונדין
- 2001: נטאשה קרונה בק וסרן פילמרק
- 2002: אנלי פיבו ומרקו מטברה
- 2003: מריה נאומובה ורנארס קאופרס
- 2004: מלטם ג'ומבול וקורחן עבאי
- 2005: מריה אפרוסינינה ופאבלו שילקו
- 2006: מריה מנונוס וסאקיס רובאס
- 2007: יאנה פלקונן, מיקו לפילאמפי וקריסה סלמינן
- 2008: יובאנה יאנקוביץ' וז'ליקו יוקסימוביץ'
- 2009: אלסו ואיוואן אורגנט (בגמר); נטליה וודיאנובה ואנדריי מלאכוב (בחצאי הגמר)
- 2010: נדיה הסנאווי, אריק סלובאקן והאדי ניי
- 2011: אנקה אנגלקה, שטפן ראב ויודית ראקרס
- 2012: אלדר קסימוב, ליילה עליבה ונרגיז בירק-פיטרסן
- 2013: פייטרה מיידה ואריק סעדה
- 2014: ליסה רנה, ניקולאי קופל ופילו אסבאק
- 2015: אליס טומלר, ארבלה קיסבאוור, מרים וייקסלבראון וקונצ'יטה וורסט
- 2016: פייטרה מיידה ומונס סלמרלוב
- 2017: וולודימיר אוסטפטצ'וק, אולכסנדר סקיצ'קו וטימור מירושניצ'נקו
- 2018: פילומנה קוטלה, סילביה אלברטו, דניאלה רוח וקטרינה פורטדו
- 2019: בר רפאלי, ארז טל, אסי עזר ולוסי איוב
2020: שנטל יאנזן, יאן סמיט ואדסיליה רומבלי- 2021: שנטל יאנזן, יאן סמיט, אדסיליה רומבלי וניקי דה יאחר
- 2022: מיקה, לאורה פאוזיני, אלסנדרו קטלן
- 2023: האנה וודינגהם, אלישה דיקסון, יוליה סנינה וגרהם נורטון
|
|
33618670הלגה ולאהוביץ'
