הכתובת המונומנטלית העברית מירושלים
תבנית ממצא ארכאולוגי ריקה בחפירות בעופל התגלתה, בשימוש משני מהתקופה הביזנטית, כתובת בעברית עתיקה. האותיות, בכתב עברי עתיק, נאות וחקוקות בהידור, כ־5 ס"מ גובהן. האבן שעליה נחקקה הכתובת היא אבן גיר, רוחבה 24 ס"מ, גובהה 27 ס"מ ועובייה 10 ס"מ.[1][2] צורת האותיות מתארכת את הכתובת למאות ה־8–6 לפנה"ס,[3] ביתר דיוק למאה ה־7 לפנה"ס.[2]
המיקום שבה נמצאה הכתובת בשימוש משני לא מעיד על מיקומה המקורי, והקטע הקצר ששרד מהכתובת לא מאפשר להבין מה בדיוק היה נושא הכתובת (ייתכן שעסקה במפעל מים[2]); אף על פי כן, צורת הכתב וגודלו מצביעים על כתובת ראוה והנצחה, הראשונה שהתגלתה בירושלים מתקופת בית ראשון.[4]
הכתובת נמצאה בחפירה באוקטובר 1982.[5]
תוכן הכתובת
מהכתובת שרד אך חלק קטן. אין ספק שהיו שורות מעל ומתחת לחלק ששרד, והשורות ששרדו המשיכו בוודאות שמאלה, ואולי גם ימינה. התוכן ששרד הוא:[2][3][5]
[...]מתחת . לז[...]
[...]ר[x]כ . המי[...]
[...]בירכתי[...]
[...]נסחהכס[...]
בסוף השורה השנייה מופיעים שרידי אות נוספת, אולי מ"ם;[3] בסוף השורה השלישית מופיעים שרידי אות שעשויה להיות ה"א.[3]
את המלה השנייה בשורה הראשונה השלימו חוקרים כ"לז[רם]", בשל העיסוק במים בכתובת. המלה השנייה בשורה השנייה מתפרשת כ"המים". השורש נ־ס־ח, המופיע בשורה הרביעית, משמעו העברה או עקירה של אדם או דבר ממקומם.[6][7]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מאיר בן־דב, כתובות עבריות חקוקות באבן מהר־הבית וסביבתו, קתדרה 40, 1986, עמ' 3
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 25
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 מאיר בן־דב, כתובות עבריות חקוקות באבן מהר־הבית וסביבתו, קתדרה 40, 1986, עמ' 4
- ↑ מאיר בן־דב, כתובות עבריות חקוקות באבן מהר־הבית וסביבתו, קתדרה 40, 1986, עמ' 5–6
- ^ 5.0 5.1 Joseph Naveh, A Fragment of an Ancient Hebrew Inscription from the Ophel, Israel Exploration Journal 32, 1982, עמ' 195
- ↑ מאיר בן־דב, כתובות עבריות חקוקות באבן מהר־הבית וסביבתו, קתדרה 40, 1986, עמ' 5
- ↑ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 26
הכתובת המונומנטלית העברית מירושלים40422794Q131933193