היפרסומניה אידיופתית
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. היפרסומניה אידיופָּתית (באנגלית: Idiopathic hypersomnia) היא הפרעה נוירולוגית, המאופיינת בעיקר בישנוניות יתר יומית (EDS) (אנ').[1] הלוקים במחלה מאובחנים בדרך כלל בשלב מאוחר של חייהם, מה שמוביל לחוסר הכרה ולזלזול מהסובבים ולמודעות ציבורית נמוכה. המחלה היא כרונית,[2] וחסרת תרופה, אך ישנם מספר טיפולים שנעשה בהם שימוש, בעיקר תרופות לנרקולפסיה שמאושרות על ידי ה-FDA.[3]
בספרות המקצועית ניתן למצוא מגוון כינויים למחלה, כגון "primary hypersomnia", "central hypersomnia", "hypersomnia of brain origin", "IHS" ועוד.[4]
התפתחות המחלה
בדרך כלל, הסימפטומים של היפרומרניה אידיופתית מתחילים בגיל ההתבגרות, אך הם יכולים להתחיל בגיל מאוחר יותר.[5] לאחר הופעתה, ההיפומרניה מחמירה לעיתים קרובות לאורך מספר שנים, אך היא לעיתים נותרת יציבה. הפוגה ספונטנית נצפתה רק אצל 10–15% מהמטופלים.[6]
תסמינים
לאנשים הסובלים מהיפרומרניה אידיופתית יש פרקים חוזרים ונשנים של ישנוניות יתר ביום. השינה שלהם היא בדרך כלל עמוקה, עם קושי משמעותי להתעורר. אף על פי שהם קיבלו שעות שינה רבות יותר מכפי שגוף אנושי, גם כשהם מצליחים להתעורר הם עלולים לסבול מאינרציה של שינה (חוסר התמצאות משמעותי לאחר ההתעוררות).[7] בדרך כלל התנומות הן בשעות היום, ארוכות מאוד (עד מספר שעות) והן גם אינן מרעננות, בניגוד לתנומות הקצרות והמרעננות המועילות ללוקים בנרקולפסיה.
מחקרים מצאו מספר תופעות לוואי נוספות למחלה, כמו דפיקות לב, בעיות עיכול, קושי לוויסות טמפרטורת הגוף, ומספר בעיות קוגניטיביות, במיוחד בעיות זיכרון וריכוז, חרדה ודיכאון.[8] כמו כן נצפו לעיתים תסמינים של מחלת רנו, עלפונות, סחרחורות, כאבי ראש ואין-אונות.[9] עם זאת, כל התופעות האלו יכולות להיות תופעות לוואי של גורמים נוספים, ולא הוכח בצורה חד משמעית כי הן תופעת לוואי של היפרומרניה אידיופתית.[10]
טיפול
נכון ל-2019, אין תרופה להיפרומרניה אידיופתית. כמו כן, מכיוון שמנגנון המחלה הבסיסי עדיין לא מובן לחלוטין, בדרך כלל מאמצי הטיפול מתמקדים בעיקר בהקלת הסימפטומים. אף על פי שישנן מספר תרופות שאושרו על ידי ה-FDA לשימוש בנרקולפסיה, אין תרופות שאושרו על ידי ה-FDA להיפרומרניה אידיופתית. לפיכך, התרופות המקדמות התעוררות המשמשות לחולי נרקולפסיה משמשות בדרך כלל מחוץ לסל התרופות כדי לסייע ללוקים בהיפרומרניה אידיופתית. חלק מהתרופות הממריצות הן מתילפנידאט, סלג'ילין, דסוקסין ועוד. עם זאת, ממריצים אקטיביים יותר, כמו מזינדול, אינם מאושרים לשימוש בארצות הברית.[11] הממריצים עלולים לגרום למפרע לבעיה נוספת, נדודי שינה.
כמו כן יש שימוש בתרופות וטיפולים רגילים במעבדות שינה. קפאין, עם זאת, אינו ממריץ מספיק ללוקים בהיפרומרניה ובנרקולפסיה.[12]
הערות שוליים
- ^ Narcolepsy and hypersomnia: review and classification of 642 personally observed cases. Roth B. Schweiz Arch Neurol Neurochir Psychiatr. 1976;119(1):31-4
- ^ "International classification of sleep disorders, revised: Diagnostic and coding manual" (PDF). American Academy of Sleep Medicine. 2001. אורכב מ-המקור (PDF) ב-26 ביולי 2011. נבדק ב-25 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Virginie Bayon, Damien Léger, Pierre Philip, Socio-professional handicap and accidental risk in patients with hypersomnias of central origin, Sleep Medicine Reviews 13, 2009-12-01, עמ' 421–426 doi: 10.1016/j.smrv.2009.02.001
- ^ Diagnostic and statistical manual of mental disorders : DSM-IV-. Washington, DC: American Psychiatric Association. 2000. ISBN 0-89042-025-4.
- ^ National Institutes of Health (ביוני 2008). "NINDS Hypersomnia Information Page". אורכב מ-המקור ב-2009-08-25. נבדק ב-2009-01-23.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Billiard, Michel; Sonka, Karel (2016). "Idiopathic hypersomnia". Sleep Medicine Reviews. 29: 23–33. doi:10.1016/j.smrv.2015.08.007. ISSN 1087-0792.
- ^ Bendrich Roth, MD; Sonia Nevsimalova, MD; Allan Rechtschaffen (במאי 1972). "Hypersomnia With "Sleep Drunkenness"". Arch Gen Psychiatry. 26 (5): 456–462. doi:10.1001/archpsyc.1972.01750230066013. PMID 5019884.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Cyrille Vernet, Smaranda Leu‐Semenescu, Marie-Annick Buzare, Isabelle Arnulf, Subjective symptoms in idiopathic hypersomnia: beyond excessive sleepiness, Journal of Sleep Research 19, 2010, עמ' 525–534 doi: 10.1111/j.1365-2869.2010.00824.x
- ^ M. Billiard, Y. Dauvilliers, Idiopathic Hypersomnia, Sleep Medicine Reviews 5, 2001-10-01, עמ' 349–358 doi: 10.1053/smrv.2001.0168
- ^ C. Bassetti, M. S. Aldrich, Idiopathic hypersomnia. A series of 42 patients., Brain 120, 1997-08-01, עמ' 1423–1435 doi: 10.1093/brain/120.8.1423
- ^ "Epocrates – Adderall". נבדק ב-2013-07-19.
- ^ "Medscape – Treatment". נבדק ב-2013-01-25.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
31040640היפרסומניה אידיופתית