היפנוזה עצמית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היפנוזה עצמית (או הטרו היפנוזה) היא בעיקרה תהליך נפשי שבו האדם, חווה בעזרת סוגסטיות שהוא מבצע על עצמו, סדרה של שינויים שונים בתחושה, בתפיסה, בקוגניציה, ברגש, בתהליכים פיזיולוגיים ובהתנהגות המוטורית שלו. אנשים בעלי היענות גבוהה לסוגסטיות מדווחים שסוגסטיות היפנוטיות יוצרות מצב תודעה חלופי השונה באופן מהותי ממצב של מודעות רגילה. רוב המהופנטים מתארים מצב זה כמצב מהנה של ריכוז מוגבר.

בהיפנוזה, הלא-מודע (או התת-מודע) נהיה יותר נגיש ופתוח. לכן ניתן במצב זה לשתול ולהכניס ללא-מודע מה שאנחנו רוצים, וכך אפשר לגרום לבנאדם אשר נמצא תחת היפנוזה, לשנות את התנהגותו, את תחושתו ואת תפיסתו.

שלבי היפנוזה עצמית

  1. מוטיבציה - ללא מוטיבציה או ללא מספיק מוטיבציה, האדם יתקשה מאוד להגיע למצב של טראנס היפנוטי.
  2. הרפיה - האדם חייב להיות רגוע לחלוטין ועליו להקדיש זמן לביצוע ההיפנוזה העצמית. בנוסף, הסחות דעת עלולות להפריע לתהליך ההיפנוזה.
  3. ריכוז - האדם צריך להתרכז לחלוטין בתמונה או באובייקט מסוים.
  4. ניתוב - האדם מבצע את פעולת הניתוב רק כאשר הוא רוצה לבצע או להגיע לכדי מטרה מסוימת. על האדם לחשוב ולשאוף למטרה זאת. לעיתים ניתן לבצע זאת בשכנוע עצמי או בשמיעת הרצאה בזמן טראנס היפנוטי.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0