טרסטוזומב
 | |
| שמות מסחריים בישראל | |
|---|---|
| הרצפטין - herceptin | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C6470H10012N1726O2013S42 |
| מסה מולרית | 145531.5 גרם למול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמן מחצית חיים | 2-12 ימים |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | בישראל תרופת מרשם הנכללת בסל הבריאות |
| דרכי מתן | אינפוזיה |
| מזהים | |
| מספר CAS | 180288-69-1 |
טרסטוזומב הוא החומר הפעיל בתרופה הרצפטין (herceptin) לסרטן השד.
ייחודה של התרופה בהיותה תרופה ביולוגית ולא תרופה כימותרפית היא יכולתה לפגוע באופן ממוקד בתאים המבטאים את החלבון HER-2 (הקרוי גם ErbB2 או c-neu). מאחר שרק תאי סרטן מבטאים את החלבון בכמויות משמעותיות תופעות הלוואי שהתרופה גורמת להן פחותות מאלו הנגרמות על ידי תרופות כימותרפיות קלאסיות. התרופה ניתנת על ידי הזרקה תוך-ורידית באינפוזיה.
שימוש בתרופה
התרופה מיועדת לשימוש בנשים שלהן סרטן שד גרורתי, מצב בו הסרטן התפשט מן הגידול הראשון בשד לאיברים מרוחקים, המבטא HER-2 ובסרטן לא גרורתי. התרופה יכולה לשמש כתרופה לקו ראשון או כקו שני, כלומר לאחר כישלון תרופות אחרות בחולות אלו.
ביולי 2005 התפרסם ניסוי קליני שלב II שהשווה את הזמן ליצירת גרורות בנשים חולות סרטן השד גרורתי (כל הנשים ביטאו את החלבון HER-2 על הגידול הראשוני). הניסוי השווה בין נשים מטופלות בטרסטוזומב וכימותרפיה רגילה (docetaxel) לעומת נשים המטופלות בכימותרפיה בלבד. נמצא שהוספת טרסטוזומב מאריכה את הזמן החציוני עד להידרדרות המחלה מ-22.7 חודשים ל-31.2 חודשים (בסה"כ 8.5 חודשים זמן נוסף בהפוגה). עם זאת התרופה משפיעה רק על כ-30% מן החולות, וגם באלו התרופה לא הגדילה את סך כל החולים בהם המחלה נשארה בנסיגה עד תום הניסוי (50 חודשים) כיוון שחולים אלו מפתחים מנגנוני עמידות לתרופה בתוך זמן קצר.
בישראל התרופה נמצאת בסל התרופות לחולות מקו שני, והחל משנת 2005 התרופה מאושרת לשימוש גם כתרופת קו ראשון לחולות גרורתיות (כלומר, החולות יוכלו לקבל טרסטוזומב כברירה ראשונה, מבלי לעבור קודם טיפול כימותרפי רגיל). נכון לשנת 2010, עלות השימוש בתרופה גבוהה מאוד ויעילותה בטיפול בסרטן גרורתי נמוכה. מחקר שנעשה באנגליה קובע כי עלות הטיפול השנתית לאישה עולה על ששים אלף לירות שטרלינג. כל עוד לא יהיו שיפור ביעילות התרופה או ירידה בעלותה ימשיך השימוש בתרופה להיות במחלוקת.
באוקטובר 2005 פורסם מחקר המצביע כי שימוש בטרסטוזומב על נשים שחולות בסרטן שד לא גרורתי (חולות שעברו כריתה של הגידול הסרטני אך לא נמצאו בגופן גרורות) מוריד באופן מובהק את הסיכוי להתפתחות מחלה גרורתית ב-46%. פרסום זה הוא ראשוני ומכיל תוצאות מוקדמות למחקר שאמור להמשך מספר שנים. אם תוצאותיו יאושרו לאורך זמן, ניתן יהיה להשתמש בטרסטוזומב כתרופה מונעת בחולות לפני היווצרות גרורות.
בעקבות התוצאות המבטיחות בניסויים, אושר השימוש בתרופה כטיפול מונע על ידי רשות התרופות האירופית והיא נמצאת בתהליך אישור מזורז במנהל המזון והתרופות האמריקאי, FDA. בישראל הוכלל הטרסטוזומב בסל הבריאות כטיפול מונע ב-1 ביולי 2006.
תופעות לוואי
ככלל טרסטוזומב מלווה בתופעות לוואי קלות בהרבה מרוב התרופות הכימותרפיות. תופעת הלוואי העיקרית הנגרמת כתוצאה מנטילת טרסטוזומב קשורה לבעיות לב (קרדיומיופתיה) הנגרמת ב-2%-7% מן המקרים.
המנגנון המולקולרי של התרופה
HER-2 הוא חלבון ממשפחת receptor for epidermal growth factor המבוטא ביותר בכ-30% מחולות סרטן שד ראשוני. כמו שלושת החלבונים האחרים במשפחה, HER-2 עובר זירחון (קישור יון זרחתי) על שיירי טירוזין וכך מאותת לתא להתחלק. בניגוד ליתר החלבונים במשפחה, HER-2 הוא קולטן יתום, כלומר הוא אינו נקשר לליגנד. במקום זאת HER-2 עובר זירחון כתוצאה מקישור (יצירת הטרודימר) לחלבונים אחרים מן המשפחה.
טרסטוזומב הוא נוגדן חד שבטי מואנש, נגד האזור החוץ תאי של החלבון האנושי HER-2. על ידי קישור טרסטוזומב ל-HER-2 נמנעת יצירת ההטרודימר שבין HER-2 לחלבונים אחרים, ולכן נמנע זירחונו של HER-2. ללא זירחונו של HER-2 מעוכבת חלוקת התא הסרטני, מעוכבת צמיחת הגידול, ובשל קישור הנוגדן לחלבון חוץ קרומי, מופעלת המערכת החיסונית של הגוף נגד התאים הסרטניים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של טרסטוזומב
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
36180681טרסטוזומב