היסטמין

היסטמין (Histamine) הוא תרכובת אורגנית, נגזרת של אימידזול, המעורבת בתגובות מקומיות של מערכת החיסון. פעילות היסטמין גורמת להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק (לדוגמה, בריאות). היסטמין משתחרר בעודף כאשר קיימת תגובה אלרגית, כולל אסתמה. פעילות היסטמין מעוכבת על ידי האנטיהיסטמינים הנפוצים בתרופות מדכאות אלרגיה.

תכונות כימיות

השם הכימי של היסטמין הוא 2-4-אימידזוליל-אתילאמין ונוסחתו C₅H₉N₃. היסטמין נוצר בתא על ידי דקרבוקסילציה של חומצת האמינו היסטידין, המתבצעת על ידי האנזים L-היסטידין דקרבוקסילאז. בהרעלות מזון מסוימות מתרחשת המרה של היסטידין להיסטמין.

פיזיולוגיה

שחרור היסטמין קשור לתגובות אלרגיות הגורמות לתגובה דלקתית בגוף ולכיווץ רקמת השריר החלק. היסטמין משוחרר על ידי תאי פיטום בעיקר כאשר הם עוברים תהליך של דגרנולציה בגלל קישור האלרגנים לנוגדני ה-IgE בתא הפיטום. ההיסטמין שולט גם על ייצור חומצת המעי ויכול לשמש כמוליך עצבי במערכת העצבים המרכזית. כמו כן, להיסטמין תפקיד מרכזי בשינה- עם ירידתו בדם, תשישות הגוף והעייפות גוברים (תרופות מסוג אנטי-היסטמין עלולות לגרום לישנוניות).

השפעת היסטמין עוברת דרך קולטני היסטמין, אשר מסווגים למספר משפחות:

• H1 - קישור היסטמין לקולטן זה גורם לתופעות ה־vasodilation (התרחבות כלי הדם),bronchoconstriction (כיווץ דרכי הנשימה בריאות כתוצאה מהתהדקות השריר החלק סביבם), הפעלת שריר חלק, הפרדת תאי אנדותל, סרפדת, כאבים וגירוד כתוצאה מעקיצת חרקים.
• H2 - קשור בעיקר לבקרה על ייצור חומצת המעי.
• H3 - גורם להפרשה מופחתת של המוליכים העצביים: היסטמין, אצטילכולין, נוראפינפרין וסרוטונין.
• H4 - מצוי על גבי אאזנופילים ונויטרופילים, גורם לכמוטקסיס (נדידת תאים) לאתר הדלקת ולביטוי מולקולות אדהזיה בכלי הדם באזור (קולטן זה התגלה לאחרונה ועדיין לא נחקר דיו).

שימוש ברפואה

שימוש רפואי שיש להיסטמין הוא בבדיקה בה נותנים למטופל היסטמין ובודקים האם ההיסטמין גורם לבעייתיות בתפקוד הריאות והנשימה.

קישורים חיצוניים

• היסטמין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35167117היסטמין