הילאנה סידארוס

{{אישיות |שם בשפת המקור = هيلانة سيداروس הילאנה סידראוס (בערבית: هيلانة سيداروس; 1904-1998) הייתה רופאת נשים, הרופאה הראשונה במצרים. עסקה ברפואה בשנות ה-30 של המאה ה-20. חלוצה מנהיגה בדור ההשכלה והנאורות.

שנותיה הראשונות

סידארוס נולדה ב-13 בינואר 1904 בעיר טנטא (طنطا). בתקופה זו היה חינוך הבנות רק עד כיתה ג'. לא ניתן להן רשות לגשת לבחינות הכלליות ואפילו לא הוענקה להן תעודת סיום הלימודים היסודיים. בילדותה, סידארוס סבלה מחולשה פיזית, ולכן התחילה את לימודיה רק בהגיעה לגיל שמונה, כאשר רוב הילדות סיימו את לימודיהן. היא חלמה להיות רופאה, אף על פי שלא הייתה לה דוגמה כזו או סיבה לחשוב שתצליח. בתקופה זו, נשים הוגבלו מקצועית כמעט אך ורק להוראה, ואפילו נהיגת נשים במכוניות הייתה עניין שמעורר תדהמה ותמיהה. לאחר לימודיה בבית הספר היסודי, נרשמה סידארוס ללימודים בפנימייה לבנות "אלסוניה" של המסדר הקופטי בקהיר ולאחר מכן הצטרפה למכללת הוראה, האופציה היחידה להשכלה שעמדה לרשותה. הלימודים במכללה היו ללא תשלום ונמשכו ארבע שנים. במהלכם, כל התלמידות שכנו בפנימייה. המנהלת וכל המורות במכללה היו ממוצא בריטי, מלבד המורה לערבית שהיה איש דת מאל-אזהר.

לימודים וקריירה

בסוף השנה השנייה ללימודיה במכללה, נשלחה סידארוס ללונדון לשם התמחות במתמטיקה, ומשום כך היא וזינב כאמל חסן נחשבות לחלוצות, בתור הנשים המצריות הראשונות ללמוד באנגליה. היא סיימה את לימודי המתמטיקה ועברה בהצלחה את מבחני הבגרות. עם סיום לימודיה ב-1922, ביקשה מהשגרירות המצרית בלונדון לאפשר לה להמשיך לימודיה במצרים. נספח התרבות המצרי הציע לה במקום זאת להמשיך לימודיה בלונדון, להיות לרופאה. באותה עת נוסדה העמותה על שם קטשנר, במטרה להקים בית חולים לנשים, בהנהלת רופאות מצריות, ולשם כך הוחלט להכשיר קבוצת סטודנטיות מצריות באנגליה. סידארוס נבחרה להיות חברה בקבוצה זו, יחד עם חמש מצריות נוספות.

משפחתה של סידארוס תמכה בהחלטתה, אך מרציה האנגלים בבית הספר לרפואה היו פחות פתוחים לקבל את הרעיון. הלימודים היו קשים ומייגעים עבור סידארוס, והיא סבלה מכאבים פיזיים. אך לאחר תקופת מה היה שינוי באופן התנהלות הלימודים בפקולטה לרפואה, וכתוצאה מכך סיימה סידארוס את לימודיה בהצטיינות. היא הוסמכה כרופאה בשנת 1930.

היא שבה למצרים כדי לעסוק ברפואה בבית החולים על שם קטשנר, ובכך הפכה לרופאה הראשונה במצרים, באותם ימים בהם מקצוע הרפואה היה נחלתם של גברים בלבד. היא פתחה מרפאה פרטית לגינקולוגיה ומיילדות, וביצעה הליכים כירורגיים בבית החולים הקופטי. היא המשיכה בעיסוקה עד גיל שבעים, ולאחר שיצאה לגמלאות הקדישה זמנה לתרגום סיפורי לילדים.

פעילות פוליטית לאומית

כאשר פרצו מהומות 1919 במצרים, בהיותה בת 15, השתתפה סידארוס בהפגנות שהובלו על ידי צעירות ונשים, והמשיכה לאחר מכן להשתתף במאבק הלאומי של נשות מצרים נגד הכיבוש האנגלי. היא הייתה מבקרת רבות בביתו של מנהיג המהפכה סעד זע'לול, בביתו שכונה "בית באומה", והשתתפה בכנסים של תנועת הנשים תחת הנהגתה של ספיה זע'לול להילחם בקולוניאליזם הבריטי, כולל החלת חרם על מוצרים בריטים, ובאותה עת הצטרפה גם לארגונה של הודא שעראווי.

סוף חייה

לאחר שעברה את גיל שבעים, סברה סידארוס שאין זה לטובת המטופלים שתמשיך לעסוק ברפואה בגילה. היא הגישה את התפטרותה והצטרפה לעמותה החברתית הקופטית, עמותה שדאגה להקמת בית החולים הקופטי, שהיה גם בית החולים הלאומי הראשון במצרים. הוא נפתח בקהיר ב-1926, ומאז נבנו בתי חולים לאומיים נוספים בקהיר ובאלכסנדריה. בתקופת עבודתה בעמותה הקופטית, תרגמה ספרים רבים, בעיקר ספרי ילדים.

בבוקר יום ה, ה-15 באוקטובר 1998, הלכה לעולמה.

קישורים חיצוניים

• פרופיל הילאנה סידארוס באתר בית החולים הקופטי
• הודעת פטירה
• פרופיל הילאנה סידארוס באתר היסטוריה קופטית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33800859הילאנה סידארוס