הייתה זו שעתם היפה ביותר
הייתה זו שעתם היפה ביותר (באנגלית: This was their finest hour) הוא שמו וסיומו של נאום אשר נשא וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה, בפני בית הנבחרים של הפרלמנט הבריטי ב-18 ביוני 1940, כחודש לאחר עלייתו לשלטון כראש ממשלת אחדות לאומית שכללה את כלל המפלגות החברות בפרלמנט. היה זה הנאום השלישי בסדרה של שלושה נאומים אשר נשא צ'רצ'יל במהלך ימי המערכה על צרפת וקדמו לו "דם, עמל, דמעות ויזע" מ-13 במאי, "נילחם בחופים" מ-4 ביוני.
בנאומו הצדיק צ'רצ'יל את התמיכה המועטה לה זכו הצרפתים מצדה של הממלכה המאוחדת מאז אירועי דנקרק ודיווח אודות הצלחת פינויים מדנקרק של הכוחות המתגברים במבצע דינמו. הוא התנגד ללחץ ליצירת קואליציה פייסנית כלפי גרמניה הנאצית. בנוסף הוא סקר את הכוחות אשר עמדו לרשות הממלכה המאוחדת למניעת פלישה קרקעית לחופי האיים הבריטיים וסקר אגרות תמיכה מהדומיניונים אשר חיזקו את האמונה בניצחונה של בריטניה.
הנאום הסתיים במשפט:
Let us therefore brace ourselves to our duties, and so bear ourselves that if the British Empire and its Commonwealth last for a thousand years, men will still say, 'This was their finest hour.'
לכן, הבה נצא למלא את חובותינו, ונפעל כך, שאם האימפריה הבריטית וחבר העמים שלה יישארו עוד אלף שנים, עדיין יאמרו האנשים 'הייתה זו שעתם היפה ביותר'
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: הייתה זו שעתם היפה ביותר (באנגלית) |
