היינריך הארי, דוכס סקסוניה ובוואריה
פסל בקתדרלת בראונשווייג, אשר אמור להציג את דמותו של היינריך הארי | |||||||||||
לידה | 1129 | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 6 באוגוסט 1195 (בגיל 66 בערך) | ||||||||||
מדינה |
דוכסות סקסוניה דוכסות בוואריה | ||||||||||
מקום קבורה | בראונשווייג | ||||||||||
בת זוג |
קלמנטיה מצרינגן מתילדה, נסיכת אנגליה אידה מבליסקאסטל (נישואים מורגנטיים) | ||||||||||
שושלת בית ולף | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
|
היינריך הארי (בגרמנית: Heinrich der Löwe; 1129 – 6 באוגוסט 1195), אשר נמנה עם בית ולף (Welf), היה דוכס סקסוניה בשם היינריך השלישי (מ-1142) ודוכס בוואריה תחת השם היינריך השנים עשר (מ-1156); דוכסויות שאותן החזיק בשליטתו עד שנת 1180.
היינריך היה מהנסיכים הגרמנים החזקים ביותר בזמנו, עד אשר עלה בידיהם של יריביו מבית הוהנשטאופן לבודד אותו ובסופו של דבר לחטוף מידיו את דוכסויותיו, בעת שלטונם של דודנו פרידריך הראשון ושל יורשו, היינריך השישי.
בשיאו של שלטונו שלט היינריך על שטח עצום, אשר התפרש למן חופי הים הצפוני והים הבלטי ועד להרי האלפים, ומווסטפליה ועד פומרניה. היינריך קנה כח זה בחלקו בגין חריפותו הצבאית והפוליטית, ובחלקו באמצעות מה שהורישו לו ארבעת סביו וסבותיו.
ביוגרפיה
היינריך נולד בראוונסבורג להיינריך הגאה, דוכס בוואריה וסקסוניה, אשר היה בנם של היינריך השחור ושל יורשת בית בילונג, דוכסי סקסוניה לשעבר. אימו של היינריך, גרטרוד מזיפלינגנבורג, הייתה בתם היחידה של הקיסר לותאר השלישי ושל אשתו ריכנצה מנורטהיים, יורשת השטחים הסקסוניים של נורטהיים ושל רכושם של הברונונים (Brunonen), הרוזנים מבראונשווייג.
אביו של היינריך נפטר בשנת 1139 בגיל 32, כשהיינריך היה עודו ילד. טרם מותו נושל אביו מדוכסויותיו ב-1138 וב-1139 בידי קונראד השלישי – שהיה יריבו לכתר ב-1138 – אשר מסר את סקסוניה לידי הדוכס אלברכט "הדב" ואת בוואריה לידי לאופולד הרביעי, מרקיז אוסטריה. ואולם היינריך לא ויתר על תביעתו לירושתו, ובשנת 1142 השיב קונראד את סקסוניה לידיו. כמי שלקח חלק במסעי הצלב הוונדיים, היינריך השיג לעצמו בשנית גם את בוואריה, על פי החלטתו של הקיסר החדש, פרידריך הראשון, בשנת 1156.
היינריך היה מייסדן של הערים מינכן (ב-1157 או ב-1158) וליבק (1159). כמו כן, הוא ייסד ופיתח את הערים שטאדה, לינבורג ובראונשווייג. בבראונשווייג, בירתו, הוא קבע פסל אריה מארד – ארי בראונשווייג – הסמל ההרלדי שלו, אשר הזדקר מחצר טירתו, דנקוורדרודה (Dankwarderode) למן 1166 – פסל הארד הראשון מצפון להרי האלפים. בהמשך בנה היינריך את קתדרלת בראונשווייג בסמוך לפסל.
בשנת 1147 נישא היינריך לקלמנטיה מבית צרינגן (Zähringen) – ובכך זכה בטריטוריות אשר ירשה בשוואביה. ב-1162 התגרש ממנה, כנראה בלחצו של הקיסר פרידריך ברברוסה, אשר לא שמח מדי על קיומן של חזקות של בית ולף במגרשו הביתי, והציע להיינריך מספר מבצרים בסקסוניה בתמורה לגירושין. בשנת 1168 נישא היינריך למתילדה, נסיכת אנגליה, בתם של הנרי השני, מלך אנגליה, ושל אלינור, דוכסית אקוויטניה, ואחותו של ריצ'רד לב הארי.
היינריך תמך ממושכות ובנאמנות בדודנו, הקיסר פרידריך הראשון בניסיונותיו של האחרון לבסס את אחיזתו בכתר הקיסרי ובמלחמותיו החוזרות ונשנות בערי לומברדיה ובאפיפיורים, שבהן ניצח מספר פעמים בעזרתו של היינריך ושל אביריו הלוחמים ללא חת. אולם ב-1174 סירב היינריך לסייע לפרידריך בפלישה מחדש ללומברדיה, מפני שהיה עסוק בעצמו באבטחת גבולותיו המזרחיים. הוא סבר כי ההרפתקאות האיטלקיות הללו אינן שוות את המאמץ, וזאת גם לאחר שפרידריך הציע להעניק לו את העיר העשירה גוסלר – פרס שאותו חמד היינריך מזה זמן רב.
מסעו של ברברוסה אל תוך לומברדיה הסתיים בכישלון מוחץ, והוא נטר טינה להיינריך, אשר לא סייע לו. פרידריך ניצל את עוינותם של הנסיכים הגרמנים האחרים כלפי היינריך, אשר ביסס בהצלחה מדינה חזקה ובעלת רצף טריטוריאלי שכללה את סקסוניה, בוואריה ושטחים ניכרים בצפון ובמזרח גרמניה – ודאג בשנת 1180 כי יישפט שלא-בפניו על אי-ציות, בפני חבר שופטים שהורכב מבישופים ומנסיכים. בהצהירו כי החוק הקיסרי גובר על החוק הגרמני המסורתי, הפשיט בית המשפט את היינריך משטחיו והכריז עליו כעל פורע חוק. אז פלש פרידריך עם הצבא הקיסרי לסקסוניה, כדי להוריד את דודנו על ברכיו. בעלי-בריתו של היינריך נטשו אותו, והוא נאלץ לבסוף להיכנע, בנובמבר 1181, ברייכסטאג שבארפורט. ב-1182 הוא הוגלה מגרמניה לשלוש שנים, ונשאר בנורמנדי אצל חותנו, הנרי השני מלך אנגליה, בטרם הורשה לשוב לגרמניה ב-1185. הוא הוגלה בשנית בשנת 1188, ואשתו מתילדה נפטרה ב-1189.
כאשר יצא פרידריך ברברוסה למסע הצלב השלישי שב היינריך לסקסוניה, גייס צבא נאמנים, כבש והחריב את העיר העשירה בארדוויק כעונש על אי-נאמנותה; רק הכנסיות בעיר נותרו על עומדן. בנו של ברברוסה, היינריך השישי, הביס שוב את הדוכס. אך בשנת 1194, כשקרב קיצו, הוא השלים עם הקיסר ושב לשטחיו המקוצצים שסביב בראונשווייג, שם סיים את חייו כדוכס בראונשווייג, חי בשלווה ומימן עבודות אמנות ואדריכלות. היינריך נפטר ב-6 באוגוסט 1195.
משפחתו
בשנת 1147 נישא היינריך לקלמנטיה מצרינגן (נפטרה בערך ב-1167), בתם של קונרד הראשון, דוכס צרינגן ושל קלמנס מלוקסמבורג-נאמוּר, והתגרש ממנה בשנת 1162. לזוג נולדו מספר ילדים:
- גרטרוד (אחרי 1150 – 1196) – נישאה לפרידריך הרביעי, דוכס שוואביה, ולאחריו לקנוט השישי, מלך דנמרק
- היינריך (נפטר בגיל צעיר)
- ריכנזה (נפטרה בגיל צעיר)
בשנת 1168 נישא היינריך למתילדה, נסיכת אנגליה, בתם של הנרי השני, מלך אנגליה ואלינור, דוכסית אקוויטניה. מזיווג זה נולדו הצאצאים הבאים:
- ריכנזה/מתילדה (1172–1208/1209) – נישאה לדוכס גוטפריד מפרש (Perche), ובהמשך לדוכס אנגרנד השלישי מקוסי (Coucy)
- היינריך הזקן, דוכס הריין (בערך 1173/1174–1227) – נישא לאגנס מבית שטאופן, ולאגנס מבית וטין (Wettin)
- לותר (1174/1175–1190)
- אוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" (1175/1176–1218) – נישא לביאטריקס משוואביה, ובהמשך למריה מברבאנט
- וילהלם, הלורד של לינבורג (1184–1213) – נישא לנסיכה הלנה מדנמרק, בתו של ולדמר הראשון, מלך דנמרק
בנוסף נישא היינריך (בנישואים מורגנטים) לאידה מבליסקאסטל, בתו של הדוכס גוטפריד מבליסקאסטל, ונולדה להם בת אחת:
- מתילדה (בערך 1155/1156 – לפני 1219) – נישאה להיינריך בורווין הראשון, נסיך מקלנבורג
אילן יוחסין
כרוניקנים שכתבו על אודותיו
- הלמולד מבוזאו
- ארנולד מליבק, אשר המשיך לכתוב את "הכרוניקה הסלאבית" של הלמולד
לקריאה נוספת
- Karl Jordan, Henry the Lion. A Biography, מסת"ב 0-19-821969-5
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארי בראונשווייג, סמלו של היינריך |
- היינריך הארי, באתר הלקסיקון הביוגרפי-ביבליוגרפי הכנסייתי (Biographisch-Bibliographisches Kirchenlexikon) – ערך הכולל רשימת מקורות עשירה (בגרמנית)
- Kai Drewes, אבותיו של היינריך "הארי" (בגרמנית, אבל כולל טבלאות קלות להבנה עם ייחוסו המשפחתי של היינריך
- עץ משפחה של משפחת ולף – משנת 790 ועד ימינו
- תולדות חייו של היינריך הארי, באתר התיירות של בראונשווייג (בגרמנית)
- Hans Prutz: Heinrich der Löwe. Allgemeine Deutsche Biographie (ADB). Duncker & Humblot, Leipzig 1879-1912 (בגרמנית)
- Maik Hager, Heinrich der Löwe. Eine Kurzbiographie (בגרמנית)
- Maik Hager, "Heinrich, einst Herzog von Bayern und Westfalen". Die Gelnhäuser Urkunde als Dokument für die Entmachtung Heinrichs des Löwen (בגרמנית)
היינריך הארי, דוכס סקסוניה ובוואריה בית ולף נולד:1129 מת:6 באוגוסט 1195 | ||
אלברכט "הדב" | דוכסות סקסוניה 1142–1180 |
ברנהרד השלישי |
היינריך האחד עשר | דוכסות בוואריה 1156–1180 |
אוטו הראשון |
26247264היינריך הארי, דוכס סקסוניה ובוואריה