היינץ וולפגנג שנאופר
 | |
| היינץ וולפגנג שנאופר עם צוותו | |
| לידה |
16 בפברואר 1922 קאלף, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 1950 (בגיל 28) בורדו, צרפת  |
| השתייכות |
 גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1939–1945 (כ־6 שנים) |
| דרגה |
 מיור (לופטוואפה) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד כנף ציידי הלילה ה-4 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
היינץ וולפגנג שנאופר (בגרמנית: Heinz-Wolfgang Schnaufer; 16 בפברואר 1922 - 15 ביולי 1950), היה מיור בלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני), אשר הוכתר כאלוף הפלות והיה לאחד מהבודדים שקיבלו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
שנאופר נולד בקאלף ב-16 בפברואר 1922, והיה בנם הבכור של אלפרד שנאופר, מהנדס מכונות וסוחר, ומרתה לבית פריי. יקב המשפחתי נוסד על ידי אביו וסבו, הרמן שנאופר, בשנת 1919, זמן קצר לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מות סבו בשנת 1928 ניהל אביו את היקב לבדו, ולאחר מות אביו בשנת 1940, ניהלה אמו את היקב ואף הרחיבה אותו.
מלחמת העולם השנייה
לאחר סיום לימודיו בתיכון, הצטרף שנאופר ללופטוואפה ב-15 בנובמבר 1939, וב-1 באפריל 1941 הוסמך כטייס והועלה לדרגת לוטננט. בנובמבר אותה שנה הוצב שנאופר בלהק 2 בכנף ציידי הלילה ה-1, אשר תפקידה הייתה למגוע במפציצים הליליים שהפציצו את גרמניה. בפברואר 1942 השתתף שנאופר בחיפוי האווירי על מבצע קרברוס, שבמהלכו פרצו דרך תעלת למאנש של סיירות הקריגסמרינה "שרנהורסט", "גנייזנאו" ו"פרינץ אויגן" ומספר ספינות קטנות מברסט שבצרפת אל בסיסי הבית שלהן בגרמניה. ב-2 ביוני 1942 זכה שנאופר להפלה הראשונה שלו, וב-1 באוגוסט הפיל 3 מטוסי אויב נוספים, ועד לסוף אותה השנה כבר נזקפו לזכותו 7 ניצחונות אוויריים.
ב-29 ביוני 1943 זכה שנאופר בניצחונו ה-17, וב-1 ביולי הועלה לדרגת אובר לוטננט, וב-26 ביולי זכה בגביע הכבוד של הלופטוואפה. ב-16 באוגוסט 1943 קיבל שנאופר את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-31 בדצמבר הועמק לו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-15 בפברואר 1944 קורקע שנאופר בשל דלקת התוספתן, ורק ב-19 במרץ הוא חזר לטוס. ב-1 במאי 1944 הועלה שנאופר לדרגת האופטמן, ומונה למפקד הלהק ה-4 בכנף ציידי הלילה ה-1, וב-25 במאי הפך לאלוף ביום אחד, לאחר שהפיל 5 מטוסי אויב באותו היום. ב-22 ביוני הוא הפיל 4 מטוסי אויב ביום אחד, ועל כך קיבל ב-24 ביוני את תוספת עלי האלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-30 ביולי קיבל שנאופר את תוספת החרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל מידי היטלר, לאחר שזכה בניצחונו ה-89, וב-8 באוגוסט קיבלו אנשי צוותו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובכך היו לצוות היחיד שעיטור זה הוענק לכל הצוות. ב-1 בספטמבר זכה שנאופר לניצחונו ה-100, וב-16 באוקטובר קיבל תוספת יהלומים לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
ב-1 בדצמבר 1944 הוא הועלה לדרגת מיור, וב-21 בפברואר 1945 הפיל 9 מטוסי אויב ביום אחד. ב-7 במרץ הוא הפיל 3 מטוסים נוספים, ובכך העלה את מאזן ניצחונותיו ל-121 הפלות, ולאחר מכן נאסר עליו לטוס שוב בטיסה קרבית. ב-9 באפריל הוא יצא לגיחה נוספת, אולם לא הצליח להפיל מטוסים נוספים, ובסוף המלחמה הוא נפל בשבי הבריטי.
לאחר המלחמה
במאי 1945 נשלח שנאופר לאנגליה, שם נחקר האם הוורמאכט והלופטוואפה סיפקו ללוחמים מתאמפטמין או סמי מרץ, על מנת להגביר את כישוריהם בקרבות, וב-4 באוגוסט אותה שנה הוא שוחרר בשל בריאות לקויה. לאחר שחרורו הוא החזיר את היקב המשפחתי לפעילות, ועד מהרה החל העסק לשגשג. לאחר מכן הוא נסע עם ידידו מזמן המלחמה, הרמן גריינר, מווייל אם ריין לברן שבשווייץ, כדי להיפגש עם דיפלומטים מדרום אמריקה. השניים קיוו למצוא עבודה כטייסים בדרום אמריקה, וכדי להגיע אל ברן הם חצו את הגבול השווייצרי-גרמני באופן בלתי חוקי. הפגישה נכשלה, וכאשר ניסו לעבור את הגבול שוב באופן בלתי חוקי על מנת לשוב לגרמניה, נתפסו על ידי שומרי הגבול השווייצריים. השווייצרים מסרו אותם לשלטונות הכיבוש הצרפתיים, והם נכלאו בלורך, שם נשארו עד ששנואופר הצליח ליצור קשר עם גנרל צרפתי, שהיה לקוח של היקב שלו, והלה שחרר אותם. ב-13 ביולי התנגש שנאופר במשאית, בעת ששהה בצרפת למטרות קניית יין, וכעבור יומיים הוא מת מפצעיו בבית החולים בבורדו.
קישורים חיצוניים
- היינץ וולפגנג שנאופר באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
25536034היינץ וולפגנג שנאופר