היטל מרקטור
היטל מרקטור (באנגלית: Mercator projection) הוא היטל גלילי קונפורמי (שומר זווית), שהומצא על ידי הגאוגרף הפלמי גרארדוס מרקטור בשנת 1569. היטל זה הפך לנפוץ בשרטוט מפות בעיקר בקרב ימאים, מכיוון שהניווט בעזרתו נוח. ניתן למדוד אזימוט בין נקודת המוצא ליעד ולשוט במסלול קבוע לאורך אזימוט זה, למרות שהוא לא הקצר ביותר.
היטל גלילי נוצר על ידי "עטיפת" כדור הארץ בגליל, השלכת כל נקודה מהכדור אל הגליל ופריסת הגליל, כך שנוצרת מפה מלבנית, שבה קווי האורך והרוחב מאונכים זה לזה. כמו בכל ההיטלים הגליליים, בהיטל מרקטור קיים עיוות גדול בצורה ובגודל אלמנטים שונים ככל שמתרחקים ממרכז ההיטל (קו המשיק). במפת העולם של מרקטור, העיוות גדל ככל שמתרחקים מקו המשווה, אך אין עיוות כלל בשינוי קווי האורך. זו הסיבה לכך שבמפות המשתמשות בהיטל זה גרינלנד נראית כמעט שווה בגודלה ליבשת אפריקה, בעוד שבמציאות אפריקה גדולה ממנה פי 13 לערך.
בשנת 1722 הוצג היטל מרקטור רוחבי (Transverse Mercator), הדומה להיטל מרקטור, פרט לעובדה שהגליל המשמש להשלכה מונח לרוחב כדור הארץ במקום לאורכו, כך שקו ההשקה מקביל לקו אורך במקום לקו רוחב. היטל זה טוב להצגת אזורים צרים המתפרשים לאורך קווי רוחב, כדוגמת ישראל. רשת ישראל החדשה ורשת UTM העולמית מבוססות על היטל מרקטור רוחבי.