הידראולוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


הידראולוס (מיוונית: הידר-מים אאולוס-מעין חליל) הוא סוג של עוגב שבו מים משמשים לשמירת לחץ האוויר שמפיק את הצליל בחלילים. ההידראולוס הומצא על ידי קטסיביוס במאה השלישית לפנה"ס והוא כלי המקלדת המוקדם ביותר המוכר. ההידראולוס מתואר בכתבים עתיקים, פסיפסים, ושרידים שלו נמצאו באתרים ארכאולוגים.

פעולת ההידראולוס

קטסיביוס, ממציא ומתמטיקאי יווני מאלכסנדריה העתיקה שבמצרים התלמאית המציא וכתב על מספר שימושים לאוויר דחוס, וביניהם ההידראולוס. כתביו לא שרדו אך תאורים של ההידראולוס שלו נמצאים בין השאר אצל ויטרוביוס[1] ואצל הרון מאלכסנדריה[2].

שתי משאבות אוויר (אחת מכל צד), מופעלות על ידי ידיות, דחסו אוויר לצינור אופקי משותף בגוף ההידראולוס. הצינור הזרים את האוויר הדחוס מטה אל צוואר של מיכל דמוי משפך הפוך שנקבע מעט מעל הקרקעית של מיכל מלא חלקית במים. עודף האוויר בעבע מחלקו התחתון של המשפך ומשם יצא מעלה למיכל. כשלחץ האוויר במשפך ירד, עלו לתוכו המים כך שלחץ האוויר במשפך ובצינור נשאר קבוע בעזרת המים. הצינור גם הזרים מעלה אוויר בלחץ קבוע ל"תיבת רוח" (camera aeolis)[3]. החלילים קובעו מעל לתיבת הרוח וכניסת האוויר אליהם נחסמה על ידי קרשי עץ קטנים וגמישים בעלי חור. כל קליד בשורת הקלידים הזיז קרש עץ שכזה ובכך פתח זמנית את זרימת האוויר בלחץ הקבוע אל תוך החליל המתאים.

ישנם כ-40 תיאורים ציוריים של ההידראולוס ששרדו עד ימנו. רובם במצב משובש, אך ניתן להסיק מהם שהמכשיר היה בערך בגובה אדם, בעל בסיס מתומן שהכיל את מיכל המים ומשאבה גלילית אחת הייתה צמודה לכל אחד מצדדיו. תיבת הרוח המלבנית שמעל המיכל הייתה בערך בגובה הבסיס והחלילים היו בגובה של בין שליש למחצית גובה המכשיר כולו. למכשיר היו עד 4 שורות חלילים, עם 4 עד 18 חלילים בכל שורה. הנגן הפעיל את המכשיר בעמידה והזיז את פתחי החלילים על ידי לחיצה באצבעותיו על הקלידים[4]. החלילים סודרו כך שהקלידים התואמים לצלילים הנמוכים ביותר (כלומר החלילים הארוכים ביותר) הם בצד שמאל והם הולכים ומתקצרים (והצלילים גְּבֵהִים) לכוון ימין[5]. ראו בפסיפס צליטן שבתמונה למעלה למשל. סידור זה קיים גם בכל כלי המקלדת של ימינו.

יש להבדיל בין ההידראולוס ל"עוגב מים" שפעל בשיטה אחרת לגמרי (אספירציה של אוויר לתוך צינור בו זורמים מים) והיה מיוחד בכך שהמוזיקה הופקה בצורה אוטומטית על ידי גליל שסובב על ידי זרימת מים ופתח את החלילים באופן שתוכנן על ידי בליטות קטנות על הגליל. גם עוגבים כאלה היו ידועים בעת העתיקה.

עדויות

ההידראולוס היה יקר לתחזוק ושימש בעיקר למופעים ציבוריים, כמו מופעים גלדיאטורים המתוארים בפסיפס צליטן (ראו צילום למעלה). אחרי המאה ה-5 דעך השימוש בהידראולוס, אך מכשיר דומה מתואר ב"ספר הטריקים" של האחים הממציאים בנו מוסא שפעלו בחצר הח'ליף בבגדד במאה ה-9.

הידראולוס משוחזר על פי הממצאים באקווינקום
שחזור מקלדת ההידראולוס לצד הממצאים המקוריים במוזיאון אקווינקום בהונגריה

חלילים המשוערים כחלקי הידראולוס התגלו בפומפיי. שרידי הידראולוס ברורים יותר התגלו בשנת 1931 באתר אקווינקום שבהונגריה[4]. הכתובת שעל המכשיר היא משנת 228 לספירה. למכשיר 4 שורות חלילים מברונזה עם קרשי סתימה מעץ אלון שהופעלו על ידי הקלידים. ישנם חילוקי דעות בין המומחים אם החלילים יצרו סולם דיאטוני או כרומאטי. שחזור של ההידראולוס הופעל בהצלחה ומוצג כיום במוזיאון של אקווינקום לצד השרידים המקוריים.

הידראולוס מהמאה ה-1 בדיון משוחזר על פי הממצאים במוזיאון האתר

חלקי הידראולוס מהמאה ה-1 לפנה"ס התגלו בשנת 1992 בעתיקות העיר דיון שלרגלי הר אולימפוס שביוון[5]. למכשיר היו 24 חלילים באורכים שונים - ה-19 הראשונים באורכים שבין 22 ל 89 ס"מ עם קוטר גדל בין 1.5 ל-2 ס"מ, ועוד 5 חלילים בעלי אורך זהה וקצר יותר שלפני ההערכות שימשו להשלמת הסולם של הכלי לסולם דיאטוני. לכלי מקלדת אחת והחלק התחתון עם מנגנון המים חסר. ההידראולוס שוחזר והופעל בהצלחה בשנת 1999 ומוצג היום במוזיאון של דיון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הידראולוס בוויקישיתוף
  • הידראולוס, בביצוע הופעה על הידראולוס משוחזר בבאת'. מנגן אלכסנדר הנשו בעזרת מתכנן הכלי - ריצ'רד אלם, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:46)

הערות שוליים

  1. ^ ויטרוביוס, על אודות האדריכלות, ספר X, פרק 8.
  2. ^ הרון מאלכסנדריה, פנאומטיקה, A 42
  3. ^ ההידראולוס של קטסיביוס עם דיאגרמות וסרטון באתר מוזיאון קוטסנס לטכנולוגיה יוונית
  4. ^ 4.0 4.1 The Organ: An Encyclopedia ערך Hydraulis עמ' 265
  5. ^ 5.0 5.1 ראיון וסרטון על ההידראולוס באתר https://www.archaeologychannel.org
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הידראולוס23885152