הטי גרין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הטי גרין
Henrietta Howland Robinson
לידה 21 בנובמבר 1834
ניו בדפורד, מסצ'וסטס, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
פטירה 3 ביולי 1916 (בגיל 81)
ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות עמנואל, בלוז פולס, ורמונט
השכלה בית הספר אליזה וינג
מקצוע יזמית ומשקיעת הון
בן זוג אדוארד הנרי גרין (1867–1902)
צאצאים

אדוארד הולנד רובינסון גרין (1868–1936),

הארייט סילביה אן הולנד גרין וילקס (1871–1951)

הטי גרין (נולדה בשם הנרייטה הולנד רובינסון; 21 בנובמבר 1834 - 3 ביולי 1916),[1] שכונתה "המכשפה מוול סטריט", הייתה אשת עסקים אמריקאית ומשקיעת הון. בתקופת הזהב כינוייה היה "האישה העשירה ביותר באמריקה". היא נודעה בעושרה וכונתה על ידי ספר השיאים של גינס כ"קמצנית הגדולה ביותר". היא צברה הון בתור משקיעה, בזמן שרוב המשקיעים בימים אלו היו גברים. לאחר מותה, הצהיר הניו יורק טיימס כי "העובדה שגברת גרין הייתה אישה, היא שהפכה את הקריירה שלה לנושא של סקרנות, פרשנות ותדהמה אין סופית."[2]

חיים אישיים

לידה וילדות מוקדמת

הנרייטה ("הטי") הולנד רובינסון נולדה בשנת 1834 בניו בדפורד, מסצ'וסטס. בתם של אדוארד מוט רובינסון ואבי הולנד. בני משפחתה היו קווייקרים שהיו בעלי צי גדול של אוניות לציד לווייתנים והרוויחו מסחר עם סין.[3] היה לה אח צעיר שמת כתינוק.[4]

בגיל שנתיים נשלחה הטי לגור אצל סבה, גדעון הולנד, ודודתה סילביה. הטי הייתה קוראת את שערי המניות ודוחות המסחר עבור סבה והייתה בוחרת בשבילו חלק מהבחירות העסקיות. בגיל 10 עברה הטי לפנימייה של אליזה ווינג בסנדוויץ', מסצ'וסטס. לאחר מותו של סבה גדעון, הפך אביה של הטי לראש חברת הלווייתנים 'אייזק הולנד' והטי החלה לעקוב וללמוד את נוהלי העסקים של אביה ולמדה לקרוא ספרי חשבונות. בגיל 15 נרשמה הטי לשני קורסי קיץ באקדמיה לידידים של הקהילה הקוויקרית. הטי גם למדה בבית הספר לבנות של אנה קאבוט לואל, שם למדה גינוני נשים מהמעמד הגבוה. בשנת 1854 השתתפה בנשף סיום בו הוכר מעמדה כאישה צעירה מהמעמד הגבוה של ניו בדפורד, לפני שעברה לניו יורק לגור עם בן דוד של אמה, הנרי גרינל. עם זאת, לא עבר זמן רב והטי חזרה לניו בדפורד וחיה לסירוגין בבית אביה ובית דודתה. שם, כפי שכתבה הביוגרפית האמריקאית ג'אנט וולך, "... על ידי רדיפת האינטרסים של אביה היא לא רק זכתה לשבחו, היא חלקה את תענוגו מרווח כסף."[5]

בגלל השפעתו של גדעון ושל אביה, ואולי מפני שאמה הייתה כל הזמן חולה, היא הייתה קרובה לאביה וקראה לו מאמרים פיננסיים כבר מגיל שש. כשהייתה בת 13 הפכה הטי למנהלת החשבונות המשפחתית.[4] הטי ליוותה את אביה אל חדרי העסקאות, המחסנים ובתי הסוחרים ובערב הייתה מקריאה לו את החדשות.[5]

אמה, אבי רובינסון, נפטרה ב־21 בפברואר 1860, בגיל 51, והורישה אחוזה שהייתה שווה 100,000 דולר לבעלה, ובית בשווי 8,000 דולר (שווה ערך ל-228,000$ בשנת 2019) להטי. בנוסף, דודתה סילביה העניקה לה מתנה בשווי 20,000$ (שווה ערך ל-569,000 $ בשנת 2019) במניות. ביוני אותה שנה, מכר אביה של הטי את חלקו בצי אוניות הלווייתנים והשקיע בחברת הספנות של ויליאם טל קולמן, ובכך הפך לשותף בחברה. בעודו בניו יורק, הוא גם השקיע באיגרת חוב ממשלתיות ששילמו ריבית של 6% בזהב. בזמן שהותה עם אביה בניו יורק, הטי פגשה את בעלה לעתיד, אדוארד הנרי גרין.[5]

אדוארד רובינסון, אביה, נפטר ב־14 ביוני 1865 והשאיר להטי כ-6 מיליון דולר (שווה ערך ל -100,213,000 דולר בשנת 2019), שכללו 919,000 דולר במזומן, מחסן בסן פרנסיסקו, ויתר הכסף היה בקרן נאמנות על שמה, אולם לא הייתה לה שליטה על הקרן.[5][4]

דודתה של הטי, סילביה אן הולנד נפטרה גם היא בשנת 1865, זמן קצר לאחר אביה.[4] בספטמבר 1863, סילביה הולנד הורישה מחצית מהאחוזה שלה בסכום של 2 מיליון דולר (שווה ערך ל -33,404,000 דולר בשנת 2019) לארגוני צדקה וגופים בעיירה ניו בדפורד. השאר היו בנאמנות עבור הטי, אך שוב ללא שליטתה בקרן. בדצמבר, הטי הגישה ערער לבית המשפט על תוקף הצוואה, בו הציגה צוואה מוקדמת יותר שנכתבה בינואר 1862, בה הורישה דודתה את כל העיזבון להטי, וכללה סעיף הפוסל צוואות שלאחר מכן.[5] התיק, שהתפרסם בשם רובינסון נגד מנדל, התפרסם כדוגמה מוקדמת לשימוש במתמטיקה עבור תיק זיהוי פלילי. בסופו של דבר, פסק בית המשפט נגד רובינסון לאחר שקבע כי הסעיף הפוסל צוואות עתידיות וחתימתה של סילביה, היו זיופים.[6] לאחר חמש שנים של קרבות משפטיים, הגיעה הטי להסדר וקיבלה 600,000 $ (שווה ערך ל 12,131,000 $ בשנת 2019).[4]

נישואין

אדוארד הנרי גרין מורמונט למד מסחר עסקי בבוסטון ואז נסע לעבוד במזרח הרחוק במשך 20 שנים. בגיל 44 כבר היה שותף בחברת ראסל סטירגיס, ומיליונר. עם זאת, אביו של הטי קבע בצוואתו שגרין לא יירש את כספה של הטי, שהיה אמור להיות "חופשי מחובות, שליטה או התערבות של כל בעל כזה".[5]

ב־11 ביולי 1867, בגיל 33, התחתנה הטי עם אדוארד הנרי גרין, בן למשפחה עשירה מורמונט, וגרמה לו לוותר על כל הזכויות בכספה לפני החתונה. הזוג עבר לביתו במנהטן. כאשר בני דודה ניסו להגיש נגדה כתב אישום בגין זיוף על פי החלטת התיק רובינסון נגד מנדל, בני הזוג עברו ללונדון, שם התגוררו במלון לנגהאם. שני ילדיהם, אדוארד הולנד רובינסון גרין (נקרא נד) והארייט סילביה אן הולנד גרין וילקס (נקראה סילביה), נולדו בלונדון: נד ב־23 באוגוסט 1868, וסילביה ב־7 בינואר 1871.[7]

הם נפרדו בשנת 1885, אך נשארו נשואים ובילו יותר זמן ביחד בחייהם המאוחרים.[5]

חיים בוגרים

בצעירותו, נד עבר להתגורר בשיקגו על מנת לנהל את נכסי המשפחה, ובהמשך, לטקסס. בגיל העמידה חזר לניו יורק, ולאמו נותרו החודשים האחרונים שלה.[3]

בתה של גרין, סילביה, התגוררה עם אמה עד שנות השלושים לחייה. סילביה התחתנה עם מתיו אסטור וילקס ב-23 בפברואר 1909. הוא היה בן למשפחת אסטור, בעלת ההון, ונכנס לנישואין עם שני מיליון דולר משלו, מספיק כדי להבטיח לגרין שהוא לא רודף בצע. עם זאת, הטי הכריחה אותו לחתום על הסכם ממון לפני הנישואין שוויתר על זכותו לרשת את הונה של סילביה.[3]

כשילדיה הגדולים עזבו את הבית, עברה גרין שוב ושוב בין דירות קטנות בברוקלין הייטס ומשנת 1898 התגוררה בהובוקן, ניו ג'רזי,[2] בעיקר כדי להימנע ממס הארנונה של ניו יורק, אם כי הלוותה כסף לעיר בתעריפים סבירים. היא הייתה נוסעת באופן קבוע למשרדה בבנק הכימי בברודוויי ועד שנת 1905, הטי הייתה המלווה הגדולה ביותר של ניו יורק.[5] דירתה של גרין לא הייתה מחוממת והתזונה שלה כללה ביצים, בצל, ושיבולת שועל יבשה. היא לא אכלה אוכל חם כי זה היה מגדיל את חשבון הדלק שלה.[8]

בזקנתה היא פיתחה בקע, אך סירבה לבצע ניתוח, והעדיפה להשתמש במקל קיבוע כדי לנסות להוריד את הנפיחות. בסופו של דבר היא העבירה את משרדה לבנק 'הפארק הלאומי', כשחשבה שהורעלה בבנק הכימיקלי, פחד שהיה לה רוב חייה.[5]

מוות

ב־3 ביולי 1916 נפטרה הטי גרין, בגיל 81 בביתו של בנה בניו יורק.[9] על פי הערך שלה בספר השיאים העולמי של גינס כ"קמצנית הגדולה ביותר בעולם", היא נפטרה משבץ מוחי עקב דימום תוך-גולגולתי לאחר שהתווכחה עם משרתת על סגולותיו של חלב רזה. ה"ניו יורק טיימס" דיווח כי היא לקתה בסדרת התקפי שבץ לפני מותה.[9]

לאחר מותה, הטי נודעה כ"קוסמת הכספים "ו"האישה העשירה ביותר באמריקה".[5] הערכות השווי הנקי שלה נעו בין 100 מיליון דולר ל -200 מיליון דולר (שווה ערך ל -2.35 מיליארד דולר ל -4.7 מיליארד דולר בשנת 2020), מה שהופך אותה לכאורה לאישה העשירה בעולם באותה תקופה.[3]

היא נקברה בבלוז פולס, ורמונט, לצד בעלה, לאחר שבשלב מאוחר בחייה, היא המירה את דתה לאמונה האפיסקופלית, אמונתו של בעלה, על מנת שתוכל להיקבר אותו.[5]

שני ילדיהם חלקו את עזבונה, שכלל נאמנות על שם סילביה שנוהל עשר שנים על ידי אד.[5] דווח כי הם ניצלו את עושרם יותר מאימם. שניהם עברו את השפל הגדול, יחסית ללא פגע, בזכות הפילוסופיה של הטי לגבי קנייה שמרנית המגובה במאגר מזומנים משמעותי. נד היה אספן מיומן עם עניין בכל דבר, החל מאוטומציה בתחום המדעים ועד גננות. לאחר מותו, אחותו סילביה, כיורשת, תרמה את אחוזתו 'ראונד היל', מסצ'וסטס בשנת 1948 למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שהשתמש בנכס לצורך ניסויים, ביניהם בניית אבטיפוס למכבש אטום.

סילביה נפטרה בשנת 1951, והותירה סכום של כ -200 מיליון דולר. היא תרמה כמעט את הכל ל-64 מכללות, כנסיות, בתי חולים ומטרות צדקה אחרות.[3] שני הילדים נקברו ליד הוריהם בבלוז פולס.

קריירה

קריירת ההשקעות

הטי פעלה לפי אסטרטגיית השקעות שגרתית, במילותיה," אני קונה כאשר הדברים זולים ואיש לא רוצה אותם. אני שומרת עליהם עד שהם יעלו ואנשים ישתגעו כדי להשיג אותם. למעשה, אני מאמינה שזהו הסוד של כל עסק מצליח". הטי השקיעה את הריבית מקרן הנאמנות של אביה, השקעה דומה להשקעה שאביה עשה, באיגרות חוב של מלחמת האזרחים, ששילמו תשואה גבוהה בזהב, בתוספת למניות הרכבת. הרווח השנתי שלה במהלך השנה הראשונה שלה בלונדון הסתכם ב 1.25 מיליון דולר, בעוד שהרווח המקסימלי שלה ליום אחד היה 200,000 דולר. הטי הייתה נוהגת להגיד, "אני מאמינה להיכנס בתחתית ולצאת בשיא. אני אוהבת לקנות מניות רכבת, אג"ח או משכנתא. כאשר אני רואה דבר זול שאיש לא רוצה, אני קונה הרבה ממנו ושומרת את זה". גריין - באק,(אנ') (דולרים ישנים) מוזלים של הטי, שנרכשו במהלך מלחמת האזרחיים, עלו בערכם כאשר הקונגרס בשנת 1875 גיבה אותם בזהב. כפי שהטי אמרה על פילוסופית ההשקעה שלה, "לפני שאני מחליטה על השקעה אני מחפשת כל סוג של מידע אודותיה".[5]

כאשר משפחת גרין חזרה לארצות הברית באוקטובר 1873, לאחר שאדוארד ספג הפסדים בוול סטריט, הם התיישבו בעיר הולדתו של אדוארד בלוז פולס ורמונט, אף על פי שהטי הייתה מסוכסכת עם אמא של אדוארד עד למותה בשנת 1875. באותה שנה הטי כיסתה את ההפסדים של אדוארד, שהיו קשורים ללונדון ולבנק של סן פרננסיסקו שבהם היה אדוארד אחד הדירקטורים.[5]

לאחר קריסת הפיננסים בשנת 1885 ג'ון ג'יי סיסקו ובנו, שאדוארד היה שותף שלהם, התגלה כי לאדוארד היו חובות בסך 700,000 דולר. 500 אלף הדולר של הטי גרין היוו רבע מנכסי הבנקים. הבנק סירב להטי להעביר 26 מיליון דולר במניות, שטרי משכנתא ואג"ח לבנק הלאומי הכימקלי, עד לתשלום חובו של אדוארד. בסופו של דבר הטי ביצעה את ההעברה ושילמה את חובו של בן זוגה אך מעולם לא סלחה לו.[5]

הטי הקימה משרד בבנק הכימקלי, אך המשיכה להתגורר בפנסיונים, דירות או בתי מלון. באותה תקופה היא הייתה ידועה בשם "מלכת וול סטריט".[5]

פילוסופיית ההשקעה של הטי הייתה במילותיה, "בעסקים באופן כללי אל תסגור עסקה עד שהרהרת עליה לילה." בנוסף היא גם אמרה," חובתה של כל אישה ללמוד לדאוג לעניינה העסקיים" וגם " ילדה צריכה להתבגר כך שהיא תהיה מסגולת לפרנס את עצמה", "עשירה או ענייה, אישה צריכה לדעת איך חשבון בנק עובד, להבין את העקרונות של משכנתא, ולדעת את ערך הריבית וכיצד הוא מצטבר."

מוניטין

החסכנות של הטי גרין הייתה אגדית. נאמר עליה שלעולם לא תדליק את החימום או תשתמש במים חמים. היא לבשה שמלה שחורה ישנה אחת ובגדים תחתונים שהיא החליפה רק לאחר שהם נשחקו. היא לא שטפה את ידיה והיא נסעה בכרכרה ישנה. היא אכלה בעיקר פשטידות שעלו חמישה עשר סנט. אגדה אחת מספרת כי היא בילתה לילה שלם במרכבה בחיפוש אחר חותמת ששווה שני סנט. אגדה אחרת מספרת כי היא הורתה למכבסה שלה לכבס רק את החלקים המלוכלכים ביותר בשמלתה כדי לחסוך כסף על סבון.[8]

מנקודת המבט של הטי, "רק מפני שאני מתלבשת בפשטות ולא מוציאה הון על שמלותיי, הם אומרים שאני משוגעת או מטורפת".

גריין ניהלה חלק ניכר מעסקיה במשרדי הבנק הלאומי בנוי יורק, מוקפת על ידי מזוודות המוקפות במטען ומזוודות מלאות בניירותיה. היא לא רצתה לשלם שכירות עבור המשרד שלה. בהמשך שמועות לא מבוססות טענו שהיא אכלה רק שיבולת שועל, שחוממה ברדיאטור המשרדי. ייתכן בגלל שמלתה העלובה (בעיקר בגלל חסכנות), קיבלה את השם "המכשפה מוול סטרייט".

היא הייתה אשת עסקים מצליחה שעסקה בעיקר בנדל"ן, השקיעה ברכבות ומכרות, והלוותה כסף תוך רכישת משכנתאות רבות. עיריית ניו יורק הגיעה להטי מספר פעמים כדי לקחת הלוואות, באופן ספציפי במהלך הפאניקה של 1907. היא כתבה צ'ק של 1.1 מיליון דולר ולקחה את התשלום באיגרות חוב לטווח קצר. היא הייתה מטיילת אלפי מיילים לבדה, בתקופה שבה נשים מעטות מעזות לנסוע ללא ליווי, על מנת לגבות חוב של כמה מאות דולרים.

גרין נכנסה ללקסיקון של אמריקה של סוף המאה עם הביטוי הפופולרי "אני לא הטי אם אני נראה ירוק (גרין)". או. הנרי השתמש בביטוי הזה ב-1890 בסיפור - "חדר השמיים" כאשר אישה צעירה שניהלה משא ומתן על שכר הדירה בחדר שבבעלות גברת זקנה, ניסתה להסביר שהיא לא עשירה כמו שהיא נראית וגם לא נאיבית.[3]

חסכנותה התבטאה גם בחיי המשפחה, כאשר הבן שלה נד שבר את רגלו כילד, הטי ניסתה שיקבלו אותו במרפאת החינם של העניים,[3] ולאחר שזוהתה והוגש לה חשבון מנופח, עזבה את המרפאה בסערה. כותב הביוגרפיה שלה טוען שהיא שילמה את החשבון ולקחה את בנה לרופאים אחרים, רגלו לא נרפאה כראוי ואחרי שנים היו צריכים לכרות אותה.[3]

במילותיה של הטי, "אני לא מאמינה שהחברה מפרשת נכון מה שאנשים עשירים גורמים לנו להאמין, אני הייתי מתעייפת אילו הייתה גרה באחד הבתים היפים בנוי-יורק, יוצאת כל הלילה וישנה כל היום. אין להם שום הנאה אמיתית". עם זאת היא הייתה פילנתרופית בסתר ונמנעה מתשומת הלב התקשורתית. במילותיה, "אני מאמינה בצדקה בסתר". להטי היה גם רושם של אדם מטפל ואוהב היא הייתה מטפלת בשכנים הצעירים והמבוגרים שלה. השיר האהוב עליה היה "הסימפוניה שלי" מאת וילאם הנרי צ'אנינג (אנ').[5]

לקריאה נוספת

  • Caplan, Sheri J. Petticoats and Pinstripes: Portraits of Women in Wall Street's History. Praeger, 2013. מסת"ב 978-1-4408-0265-2.
  • Lewis, Arthur H. The Day They Shook the Plum Tree. New York: Harcourt Brace. (1963); Buccaneer Books, Cutchogue, NY (1990) מסת"ב 0-89966-600-0.
  • Leila Schneps and Coralie Colmez, Math on trial. How numbers get used and abused in the courtroom, Basic Books, 2013. מסת"ב 978-0-465-03292-1. (Ninth chapter: "Math error number 9: choosing a wrong model. The case of Hetty Green: a battle of wills").
  • Slack, Charles. Hetty: The Genius and Madness of America's First Female Tycoon. New York: Ecco (2004). מסת"ב 0-06-054256-X.
  • Wallach, Janet (25 בספטמבר 2012). The Richest Woman in America: Hetty Green in the Gilded Age. Knopf Doubleday Publishing Group. ISBN 978-0-385-53198-6. {{cite book}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הטי גרין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ National Park Service, "Hetty Green "the Witch of Wallstreet"", https://www.nps.gov/nebe/learn/historyculture/upload/Hetty%20Green.pdf
  2. ^ 2.0 2.1 Rosenblum, Constance (December 19, 2004), Hetty Green was that rarity, a woman who largely through her own efforts amassed a ton of money during the Gilded Age, a time when virtually everyone else getting rich—Rockefeller, Morgan, Carnegie—was a man. By nearly all accounts she was also a thoroughly unpleasant individual, greedy, petty and often downright nasty, The New York Times
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 Slack, Charles, Hetty, The Genius and Madness of America's First Female Tycoon, New York: Ecco, 2004
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Leavitt, Judith A., American Women Managers and Administrators: A Selective Biographical Dictionary of Twentieth-century Leaders in Business, Education, and Government, Greenwood Publishing Group, 1985, עמ' 93
  5. ^ 5.00 5.01 5.02 5.03 5.04 5.05 5.06 5.07 5.08 5.09 5.10 5.11 5.12 5.13 5.14 5.15 5.16 Wallach, Janet, The Richest Woman in America: Hetty Green in the Gilded Age., New York: Anchor Books, 2012
  6. ^ Mrs. Hetty Wilks Dead At Age Of 80; Daughter Of Hetty Green, Noted For Financial Manipulations, Wed Descendant Of Astor "Accustomed To Economy" Active Until Last Year William A. Haegele George T. Cottrell Mrs. Max Besas, The New York Times, "Mrs. H. Sylvia Ann Howland Green Wilks of 988 Fifth Avenue, widow of Matthew Astor Wilks, and daughter of Hetty Green, the famous woman financier, died yesterday in the New York Hospital at the age of 80.", ‏February 6, 1951
  7. ^ "Mrs. Hetty Wilks Dead At Age Of 80; Daughter Of Hetty Green, Noted For Financial Manipulations, Wed Descendant Of Astor "Accustomed To Economy" Active Until Last Year William A. Haegele George T. Cottrell Mrs. Max Besas". The New York Times. February 6, 1951. Mrs. H. Sylvia Ann Howland Green Wilks of 988 Fifth Avenue, widow of Matthew Astor Wilks, and daughter of Hetty Green, the famous woman financier, died yesterday in the New York Hospital at the age of 80.
  8. ^ 8.0 8.1 Felton, Bruce; Fowler, Mark, The Best, Worst, and Most Unusual: Noteworthy Achievements, Events, Feats & Blunders of Every Conceivable Kind, Galahad Books, 1994, עמ' 198-199
  9. ^ 9.0 9.1 "Hetty Green Dies, Worth $100,000,000; Passes Away At Son's Home After Several Paralytic Strokes, Aged 82. Hoped To Live To Be 85 Invested Heavily In Bonds And Mortgages In Recent Years. Stock Market Not Affected. Hetty Green Dies Worth $100,000,000", The New York Times, Mrs. Hetty Green, generally believed to be the world's richest woman, died yesterday in her eighty-second year after an illness of several months. The woman whose great business acumen had built up a fortune estimated at $100,000,000 and had made her name known in the market places of the world faced death as she had life, militantly and unafraid, ‏July 4, 1916
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35163592הטי גרין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הטי_גרין&oldid=2237115"