החזית המהפכנית המאוחדת
החזית המהפכנית המאוחדת (באנגלית: Revolutionary United Front; בראשי תיבות: RUF) הייתה מורכבת ממורדים שנלחמו במשך עשר שנים במלחמת האזרחים בסיירה לאון, בין השנים 1991–2002. בהמשך הפכה למפלגה פוליטית, והתקיימה עד שנת 2007. שלושת המנהיגים הבכירים ביותר ששרדו, עיסא סיסיי, מוריס קאלון ואוגוסטין גבו, הורשעו בפברואר 2009 בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.[1]
הקמה
החזית המהפכנית המאוחדת נוצרה על ידי פודאי סנקו ובני בריתו, אבו קאנו, ראשיד מנסאריי וכל שבט מנדיי במחוזות הדרומיים והמזרחיים של המדינה, עם סיוע משמעותי מצ'ארלס טיילור מליבריה.[2] בתחילה הייתה החזית המהפכנית המאוחדת פופולרית בקרב אנשי סיירה לאון, רבים מהם התרעמו, ראו בפריטאון עלית מושחתת וציפו לקבל חינוך חינם ובריאות, ושיתוף שוויוני מהכנסות היהלומים. עם זאת, החזית המהפכנית המאוחדת צברה מוניטין גרוע בזירה הבינלאומית בשל אכזריות כלפי האוכלוסייה האזרחית במהלך המאבק שנמשך כעשור, ובמיוחד בשל הנוהג של כריתת גפיים במטרה להפחיד, להטיל אימה בקרב האוכלוסייה והשימוש הנרחב שלה של ילדים-חיילים.[3][4]
עם הקמתה הפיצה את הסלוגן, "לא עוד עבדים, לא עוד אדונים. כוח ועושר לעם".[5] המטרה הייתה בבירור החלפת הממשלה בסיירה לאון, אך החזית המהפכנית המאוחדת לא סיפקה כמעט מידע באשר לסוג הממשלה אשר תחליף אותה. הקבוצה לא תמכה במרקסיזם או אידאולוגית שמאל דומה , ומצד שני גם לא תמכה לאומיות או פשיזם. הקבוצה גם לא התיימרה להוות כוח לוחם בשביל קבוצה אתנית או אזור מסוים.[6] בשלב מסוים, במהלך משא ומתן מתמשך ב-1995, החזית המהפכנית המאוחדת פרסמה חוברת בשם "דרכים לדמוקרטיה: לקראת סיירה לאון חדשה", אשר הכיל כמה התייחסויות לצדק חברתי ופאן-אפריקאים.[5]
ההפיכה
פודאי סנקו לא עמד בהבטחותיו המוקדמות של שיתוף שיוויוני מהכנסות מיהלומים ועשה שימוש בכספים אלה כדי לחמש את עצמו.[7] עם מכרות היהלומים תחת שליטת המורדים, החזית המהפכנית המאוחדת התמקדה בהגנה על בסיסי המשאבים שלה.[7]
כלכלת סיירה לאון קרסה, כאשר אזרחים רגילים נלכדו בין האכזריות של חיילי החזית המהפכנית המאוחדת ורעב. לאחר הפיכה על ידי הכוחות המזוינים המועצה המהפכנית (AFRC) ב-1997, החזית המהפכנית המאוחדת ו-AFRC יצרו חונטה משותפת כדי לשלוט על הארץ, לאחר מכן פונו מהבירה על ידי פלישה של כוחות ממערב אפריקה בהובלת ניגריה, במטרה להחזיר את השלטון לידי הנשיא אחמד טג'אן קבאח. ההערכה היא שהמלחמה גבתה את חייהם של כ-200,000 אנשים.
ילדים-חיילים
ילדים רבים גויסו למלחמת האזרחים בסיירה לאון; ההערכות הן שכ-11,000 ילדים-חיילים השתתפו בסכסוך.[8] רובם שימשו בהתקפות על כפרים ובשמירה במכרות יהלומים, וכן שמירה על מאגרי נשק. כיום, כ-2000 עדיין בשירות בצבא של סיירה לאון.[9][10]
אלפי נערים ונערות נחטפו ונאלצו לשרת כחיילים או כשפחות מין,[10][11] אלה שנבחרו להיות לוחמים היו נאלצים לפעמים לרצוח את ההורים שלהם.[12] כוחות הגרילה היו לעיתים קרובות חורטים את ראשי התיבות RUF על החזה שלהם,[2][13][14] והקצינים היו מורחים קוקאין לתוך החתכים כדי למנוע מהם פחד ולהפוך אותם למסוכנים.[4][15][16]
חלק מהחיילים היו מהמרים על מינו של תינוק שטרם נולד ואז היו חותכים את בטנה של האישה כדי לקבוע את הזוכה.[17][18] החזית המהפכנית המאוחדת חטפו בדרך כלל ילדים בגילאי 7 עד 12, אבל ידועים מקרים בהם לקחו ילדים צעירים יותר כמו גילאי 5.
פשעים
בתגובה מיידית להרג של מורדים על ידי הממשלה, כוחות החזית המהפכנית המאוחדת הנהיגו מדיניות של כריתת הידיים של חיילים מטעם הממשלה במטרה להעביר מסר, "אתה לא מחזיק נשק נגד אח שלך."[19] מורדי החזית המהפכנית המאוחדת קטעו את הידיים, הזרועות, הרגליים של עשרות אלפי סיירה לאונים.[19] . החזית המהפכנית המאוחדת ציינו כי הסיבה לפעולות אלה הייתה מכיוון שקטועי איברים כבר לא יכול לעבוד במכרה יהלומים, אשר יכול לשמש כדי לתמוך כוחות הממשלה.[20]
סיסמת הבחירות באותו זמן זה הייתה שלאנשים היה "כוח בידיים שלהם", אז החזית המהפכנית המאוחדת כרתה את הידיים כדי למנוע את ההצבעה.[20] חברי החזית המהפכנית המאוחדת אמרו כי השתתפו באכילת בשר אדם.[21][22] הממשלה הקימה מחנה פליטים בו התכנסו בקטועי גפיים; המחנה היה ממוקם ליד מלונות בינלאומיים. הם גם עזרו לממן את מחנות ולספק להם אוכל ומים.[23]
התערבות זרה
במרץ 1997 ברח סנקו לניגריה, שם היה כלוא במעצר בית, ובהמשך נכלא. מאותו יום ועד שחרורו של סנקו ב-1999 ניהל סאם בוקרי את הפעילות הצבאית של החזית המהפכנית המאוחדת. בשנת 1999, התערבות של ארצות הברית, בריטניה, מדינות אחרות והאו"ם, הביאו לחתימת הסדר השלום בלומה ב-7 ביולי 1999.[24]
סנקו הורשה לחזור בכפוף לתנאי ההסכם. עם חזרתו התלקחה שוב הלחימה, והאו"ם שלח כוחות לשמירת השלום בתקווה לשילוב החזית המהפכנית המאוחדת בצבא הלאומי. התערבות זו נכשלה גם כן, ועד שנת 2000 החזיקו אנשי החזית כבני ערובה כ-500 כוחות שמירת השלום של האו"ם עד לשחרורם בעקבות משא ומתן על ידי טיילור. הבריטים והגינאים שלחו לבסוף כוח מקצועי קטן ב-2001. החזית המהפכנית המאוחדת הוכנעה על ידי כוחות הודים ובריטים מיוחדים והמהפכה מסתיימת. סנקו נתפס על ידי ההמון[25] ונמסר לבריטים, הוא הואשם במספר פשעי מלחמה על ידי בית משפט בחסות האו"ם. בשנת 2003 סנקו מת בכלא לפני שהמשפט התקיים.[4]
ארבע שנים מאוחר יותר, במהלך הדיונים שנערכו בבית המשפט המיוחד בסיירה לאון, טענו התובעיפ, כי צ'ארלס טיילור השתתף באופן פעיל בהכוונת האסטרטגיה של החזית המהפכנית המאוחדת מליבריה; בין השאר נטען שהוא היה זה שארגן תחבורה עבור מפקדי החזית המהפכנית המאוחדת למונרוביה במטרה לפגוש אותם באופן אישי.[26]
מפלגה פוליטית
אחרי שהשלום הוחזר, החזית המהפכנית המאוחדת הפכה להיות מפלגה פוליטית. משנת 2006 המזכיר הכללי של המפלגה היה ג' ונתן. ב-10 במאי 2001, זכתה המפלגה ב-2.2% של הקולות ולא זכתה במושבים. המועמד שלה בבחירות לנשיאות קיבל 1.7% מהקולות.[27] ביולי 2007, מפלגת החזית המהפכנית המאוחדת התמזגה עם מפלגת כל האנשים של הקונגרס.[28]
הערות שוליים
- ^ "S Leone war crimes trio convicted".
- ^ 2.0 2.1 David M. Crane "Indictment proceedings of the special court for Sierra Leone Case No. SCSL - 2004-15-PT".
- ^ John Quiñones.
- ^ 4.0 4.1 4.2 David M. Crane "Terrorism Knowledge Base".
- ^ 5.0 5.1 "Footpaths to Democracy".
- ^ "GlobalSecurity.
- ^ 7.0 7.1 Taylor Baines, "When Crime Pays: West African Leaders' Brutality Reaps Rewards".
- ^ "What's Going On: Child Soldiers in Sierra Leone".
- ^ "Brutal child army grows up".
- ^ 10.0 10.1 Peter Takirambudde, "Sierra Leone Rebels Forcefully Recruit Child Soldiers".
- ^ "The child soldiers of Sierra Leone".
- ^ Joseph Opala, "What The West Failed To See In Sierra Leone".
- ^ "UN: Sierra Leone should widen control".
- ^ Douglas Farah "Children Forced to Kill".
- ^ Mar Roman, Roman, Mar (April 19, 2007).
- ^ "Sierra Leone - Childhood - a casualty of conflict" (PDF).
- ^ "Foday Sankoh, an African revolutionary".
- ^ "Evidence of torture and human rights abuses Sierra Leone".
- ^ 19.0 19.1 Sorious Samura, "Return to Freetown".
- ^ 20.0 20.1 "Diamond trade fuels bloody wars".
- ^ Brown, Derek (May 17, 2000).
- ^ "The rebels advance in Sierra Leone".
- ^ "Sierra Leone - Building the Road to Recovery".
- ^ "Crimes of War".
- ^ "'I am the scorpion.
- ^ "Alleged Taylor-RUF Racket Detailed".
- ^ http://www.sierra-leone.org/electioncoverage.html
- ^ As RUF Merges with APC, Youth Groups Say ‘Ernest Koroma is Salone’s Saviour: Sierra Leone News
